שר האנרגיה יובל שטייניץ, שרי האנרגיה של איטליה, קפריסין ויוון וכן נציב האיחוד האירופאי לענייני אנרגיה חתמו אתמול (ראשון) על הצהרה משותפת לקידום הנחת צינור גז בין ישראל לאירופה בהשקעה של 20 מיליארד שקל. ההשקעה תצא אל הפועל בתוך שמונה שנים. עיתוי ההצהרה אינו מקרי, שכן, מדובר בדיוק ארבע שנים לאחר הזרמת הגז מקידוח תמר מה שמנע טירוף מוחלט במחירי החשמל.
ההצהרה ניתנה במהלך פסגת שרי האנרגיה שאירח שטייניץ ובעקבותיה אמר כי "צינור הגז ישראל-אירופה יאפשר לגז ישראלי להגיע לכל בית באירופה. לא היה מעולם בישראל פרויקט תשתית שאפתני כזה". הצינור המתוכנן באורך של 2,000 ק"מ צפוי לקום עד שנת 2025. הוא יהווה אפשרות ייצוא נוספת של גז טבעי מישראל לאירופה. השרים חתמו על הצהרה משותפת לפיה המדינות מחויבות לקידום הפרויקט שבמסגרתו תוקם קבוצת עבודה שתוביל להסכם משותף בין המדינות בעניין זה.
השרים גם הודיעו שהם מאמצים מסמך המקצועי המשותף שהכינו מנהלי משרדי האנרגיה של אותן מדינות בו נקבע שהפרויקט הוא בעל התכנות הנדסית וכלכלית ובעל ערך אסטרטגי. צינור הגז צפוי להיות מונח ממאגר לוויתן ואמור לסייע לאירופאים לגוון את מקורות האנרגיה שלהם. כיום האירופאים סמוכים בעיקר על הגז הרוסי המסופק באמצעות חברת גזפרום. בשבוע שעבר הודיע האיחוד האירופאי שהוא כבר אינו מתנגד להנחת צינור גז רוסי נוסף שיספק את הביקוש המוגבר לגז טבעי.
שיתוף הפעולה עם קפריסין ויוון עלול להיות בעייתי מבחינת הטורקים שגם הם מעוניינים בגז ישראלי. גם המגעים מול הטורקים לקניית גז מקידוח לוויתן נמשכים במלוא המרץ. היום ישתתף סגן השר הטורקי לענייני אנרגיה אלפרסלאן ביירקטאר בוועידת האנרגיה השנתית של מכון האנרגיה. תהיה זו ההופעה הפומבית הראשונה של אישיות רמת דרג טורקית בישראל מאז המתיחות בין שתי המדינות שפרצה בעקבות אניית המרמרה. העובדה שבכיר הטורקי יופיע בוועידה ויהיה אורחו של שטייניץ מוכיחה שפניהם של הטורקים מועדת לעסקים.
נזכיר כי גם ממשלת ירדן סיכמה עקרונית רכישת גז מקידוח לוויתן בעסקה בהיקף של 10 מיליארד דולר לתקופה של 15 שנה. ישראל אמורה לספק גז גם לרשות הפלסטינית. שר האנרגיה יובל שטייניץ הוסיף: "אנחנו יכולים לומר היום שישראל נמצאת על המפה גם בתחום האנרגיה. ההסכמה של כולנו להתניע את פרויקט צינור הגז הים-תיכוני פירושה שישראל מתקבלת לא רק במזרח התיכון, אלא גם על ידי אירופה כשחקן משמעותי במשק האנרגיה הבינלאומי. יש לכך השלכות כלכליות ובוודאי השלכות מדיניות".