"המומנטום החיובי יימשך": פאנל המומחים הכלכליים ברב שיח אופטימי

בחודשים האחרונים פורסמו נתונים רבים המצביעים על כך שהכלכלה המקומית מתאוששת. ברבעון הראשון של השנה הגיעה הצמיחה ל־6.2%, לעומת כ־4% בכל 2016. כדי לבחון לאן המשק הישראלי צועד, המגזין הכלכלי של “מעריב" כינס קבוצה של אנשי עסקים וכלכלנים, מהבכירים במשק, כדי לדון במצבה הכלכלי של ישראל.

הצוות כלל את פנינה בן דוד, הכלכלנית של התאחדות בתי המלון; ציון בקר, סמנכ"ל בנק מרכנתיל ומנהל החטיבה הפיננסית של הבנק; יניב בר, כלכלן מחקר בבנק לאומי; אורי גבע, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים; ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה מאיגוד לשכות המסחר; ג'קי מוקמול, מנכ"ל מאן נכסים; ואיציק קבסה, סמנכ"ל בית ההשקעות הלמן־אלדובי.

את רב השיח הנחה עורך המגזין הכלכלי של “הג'רוזלם פוסט" ג'ון בן־זקן.

כיצד הייתם מגדירים את המשק הישראלי במהלך חמשת החודשים הראשונים של שנת 2017?

מני: “כדי לענות על השאלה אי אפשר להתעלם גם מ־2016, שכן המצב הכלכלי של ישראל משתפר והולך. לאחר כמה שנים שבהן המשק המקומי הושפע לרעה מהמשבר הכלכלי העולמי, המשק המקומי מראה סימני צמיחה מכובדים שטובים יותר מממוצע הצמיחה של מדינות ה־OECD. את הניצנים ראינו כבר בשנה שעברה, ובצורה ברורה יותר ברבעון הראשון של שנת 2017, שבו הייתה צמיחה של 6.2%, אבטלה ואינפלציה נמוכות, גידול בצריכה הפרטית במשק ויתרות מטבע זר גדולות", אמרה סמנכ”ל כלכלה מאיגוד לשכות המסחר, והוסיפה: “הצמיחה מושפעת ממדיניות משרדי האוצר והכלכלה, ששמו להם למטרה להגדיל את התחרות במשק. זאת, לצד מדיניות של הורדת מחירים - כמו באמצעות הורדת מכסים - מה שמגדיל את כוח הקניה הריאלי של הציבור, מגדיל את הצריכה ומשתקף בעלייה בצמיחה".

בן דוד: “אני מסכימה עם דבריה של ישראלה, אך אני רוצה גם להתייחס למצב הענף שלנו, ענף המלונאות. לנו יש בעיה של פריון נמוך ושכר עבודה גבוה יחסית למדינות תיירות אחרות. פריון העבודה בענפי האירוח והאוכל נמוך בכ־43% מהממוצע במדינות ה־OECD", אמרה הכלכלנית של התאחדות בתי המלון. “זאת ועוד, מלונות הם עתירי עבודה, ומטבע הדברים השכר אצלנו נמוך יחסית. כ־40% מכוח העבודה של המלונות מקבלים שכר מינימום, שבעוד כמה חודשים יהיה שווה ל־5,300 שקל - כ־1,360 יורו. גם במדינות אחרות אחוז גבוה של עובדים בבתי מלון מקבל שכר מינימום. שימו לב למספרים, 765 יורו בספרד, 684 ביוון ו־508 בטורקיה. ואין לשכוח שאצלנו יש הוצאות סוציאליות גבוהות ונוסף לכך שקל חזק, שגם הוא מייקר לתיירים הזרים את השהות בבתי מלון מקומיים.

“יש לנו גם בעיה עם האירוח של הישראלים כי השקל החזק מעודד יציאה לחופשות בחו”ל. ב־2016 נסעו 6.8 מיליון ישראלים לחו”ל לעומת כ־2.8 תיירים שהגיעו לארץ באותו שנה. זאת לעומת יציאה של 4.8 ישראלים בשנת 2014. מדיניות השמיים הפתוחים גם סייעה למגמה זו".

גבע: “אני מסכים עם ישראלה שהמצב הכלכלי הוא טוב יחסית למדינות אחרות, אך לא הכל ורוד ולא הכל אור. יש גם צללים. התעשיינים של ישראל סובלים מאוד מהשקל החזק, שמייקר את היצוא ופוגע בהיקפו. נוסף לכך יש מחסור בעובדים, שפוגע בתפוקה וגם בעלויות", אמר ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, והוסיף: “יש מפעלים לא מעטים המדווחים על מחיקת הרווחים בשנים האחרונות, בעיקר בגלל ההשפעות של השקל החזק. עד 2011 הייתה קורלציה של כמעט 80% בין העלייה בסחר העולמי והעלייה של היצוא הישראלי, אך משנת 2012 היצוא שלנו יורד נומינלית או עולה הרבה פחות מאשר העלייה בסחר העולמי.

“העלויות של היצוא שלנו גבוהות לא רק בשל השקל החזק אלא גם בגלל ההוצאות מסביב - רגולציה שמייקרת את הייצור, עלויות גבוהות לחשמל, מים וארנונה ועוד. אני חייב לציין שלאחרונה גם הממשלה וגם בנק ישראל מטים אוזן למצוקות של התעשייה. הממשלה בוחנת את ההשלכות של כל רגולציה על הענפים השונים במשק, ואילו בנק ישראל מתאים את ההתערבות שלו בשוקי המטבע על פי התנודות בשווקים אלו, וכך הם הופכים את ההתערבות שלהם ליעילה יותר".

בר: “כפי שאורי אמר, בכל דבר יש אור וצל, אך להערכתי בשנה האחרונה מתחוללים תהליכים מבניים חיוביים. יש עלייה בצריכה הפרטית, ורואים תהליך להגדלת השירותים על חשבון הייצור המתגבר, כפי שקורה בכל מדינות המערב. זאת ועוד, הסקטור העסקי מתחזק, שכן במהלך 2016 התווספו כ־90,000 עובדים, כולם במשרה מלאה, ורובם הלכו לעבוד בסקטור העסקי ולא בסקטור הציבורי".

עוד הוסיף כלכלן המחקר בבנק לאומי כי “בשנה האחרונה ראינו תהליך של צמצום הפערים בין המרכז והפריפריה, שכן בתחום האבטלה, למשל, הפערים בין האבטלה הגבוהה שהייתה קיימת באזורים פריפריאליים לזו במרכז קטנו".

קבסה: “12 החודשים האחרונים היו תקופה כלכלית טובה למשק הישראלי, ואני חייב לומר שאזרחי ישראל יצאו נשכרים מכך. צמיחה גבוהה בחישוב שנתי ברבעון האחרון של 2016, תעסוקה מלאה ואינפלציה נמוכה - כל משק אירופי וצפון אמריקאי היה מוכן לקבל נתונים אלו בשתי ידיים. הצמיחה הכלכלית אולי לא מחלחלת במידה שווה לכל שכבות האוכלוסייה, אולם יש לשים לב שהצריכה הפרטית עולה, וזה סימן שגידול הצמיחה מחלחל", אומר סמנכ”ל בית ההשקעות הלמן־אלדובי, ומסכם: “גם שערי הריבית הנמוכים תורמים לרווחת האזרחים, כי גם זה תורם לביקוש הצרכני".

בקר: “גם אני סבור שבשנה האחרונה יש שינויים מבורכים בכלכלה, ואני לא מתכוון לצמיחה בלבד, אם כי הצמיחה היא בהחלט דבר מבורך. אני מתכוון גם לשינויים המבניים שחלים על המשק. הרצון להקטין את יוקר החיים באמצעות הגברת התחרותיות יוצר שינויים מבניים, בייחוד כשמדובר בהגדלת כושר התחרות במשק החשמל המים".

סמנכ"ל בנק מרכנתיל ומנהל החטיבה הפיננסית של הבנק הוסיף ואמר כי “הפעולות של הממשלה בכיוון זה כוללות את העלייה בשכר המינימום, שמשקף במידה מסוימת שינוי קל בחלוקת העוגה הלאומית, ובמקביל, לצד ירידה באבטלה יש גם גיוון בתעסוקה. עם זאת, חלק מהצמיחה הכלכלית נבע מעלייה ברכישת מכוניות, שבשנת 2016 קפץ לכ־300,000 יחידות. ייתכן שההשפעה של רכישת המכוניות על הצמיחה היא דבר מה חולף, אך השינויים המבניים ימשיכו להשפיע לטובה על המשק.

“אני גם רוצה לציין", מוסיף בקר, “שהמדינה צריכה להשקיע יותר בתשתיות. היא משקיעה סכומי כסף גדולים בתשתיות תחבורה, כבישים, מסילות ברזל וכו', ומאחר שיש עודף תקציבי, יש מאיפה לממן אותם. אני סבור שהמדינה חייבת להשקיע בחינוך טכנולוגי כי גם זה תשתיות. אורי גבע דיבר על המחסור בכוח אדם לתעשייה, ואני רוצה לציין את המחסור בכוח אדם לתעשיות עתירות ידע. נכון שיש מחסור בכוח עבודה לתעשייה הקונבנציונלית, אך הבעיה אקוטית יותר בנוגע לתעשיות עתירות ידע, שכן חלק גדול מהיצוא בימים אלו מורכב מידע ומפיתוחים טכנולוגיים".

מוקמול: “אני מצטער לשנות את מצב הרוח האופטימי ששורר כאן. נכון שהצמיחה ברבעון הראשון של השנה הייתה גבוהה, גבוהה מאוד אפילו, אך הצמיחה מבוססת על גידול בצריכה הפרטית שמומנה בעיקר על ידי הלוואות (אשראי) מהבנקים. האזרחים ממונפים. נכון שהם צורכים יותר, הם נוסעים לחוץ לארץ יותר, אך הכל בזכות האשראי. היום כל אחד יכול להיכנס לחברה למכירת רכב ולרכוש מכונית באשראי. מדברים על צמיחה גבוהה, אך שוכחים שבגלל השקל החזק ועלויות ייצור מפעלים רבים עוברים לסין או למדינות אחרות ששם עלות כוח העבודה זולה יותר", אמר מנכ"ל מאן נכסים.

מר מוקמול דיבר על המינוף הגבוה של האזרחים ועל ההתחייבויות שלהם לבנקים. האם אתם לא מגזימים עם מתן האשראי? אין חשש ליצירת משבר מסוג הסאב פריים בארה"ב?
בקר: “הביזנס של המערכת הבנקאית הוא לתת הלוואות, כך שזה שהבנקים מציעים אשראי ללקוחות זה בסדר. לגבי גובה האשראי, אני סבור שהבנקים יודעים מה הם עושים. הם בדרך כלל בודקים את הלקוחות ויש פיקוח בתוך הבנקים כמו גם פיקוח של בנק ישראל. הבנקים מכירים את הלקוחות שלהם וגם את יכולת ההחזר שלהם. הם לא עובדים בחלל ריק. אני לא חושב שמה שקרה בארה"ב בסוגיית הסאב פריים יכול להתרחש כאן כי הבנקים שמרניים ואחראים יותר.

“בסוגיית האשראי קרו כמה דברים בשנים האחרונות. יש חברות שמלוות מחוץ למערכת הבנקאית, לצד חברות כרטיסי האשראי והבנקים. הדבר הנוסף החשוב שקרה היה החלטה של הבנקים להעדיף לתת הלוואות למשקי בית במקום להתמקד במתן הלוואות לחברות הגדולות ולטייקונים".

דובר קודם על חשיבות היצוא של טכנולוגיות למשק. תעשיית ההייטק של ישראל היא RE VOLVING , קרי יזמים מקימים סטארט־אפ וברגע המתאים מוכרים אותו ומשתמשים בכסף כדי להקים סטארט־ אפ חדש. האם שיטת האקזיט היא הנכונה או שמא עדיף להקים עוד צ’קפוינט, נייס וכד’?
גבע: “אני חושב שבאופן כללי, אם הסטארט־אפ יגדל ויישאר בישראל, הוא יחולל פעילות כלכלית בישראל. כשחברה נמכרת, הידע, שהוא הנכס, עובר לחוץ לארץ, ולפעמים כל הפעילות עוברת לחו”ל. לא כל חברה יכולה לצמוח ולפרוח בלי שהיא תמהר להימכר לחברה גדולה עם מקורות כספיים גדולים, אך לגבי חברה שיכולה לפעול מהארץ, עדיף שהיא תישאר כאן ולא תימכר לחו"ל".

מקמול: “אפשר לעשות מה שעשה גיל שוויד, מייסד צ’קפוינט, שבתקנון החברה קבע שאסור להעביר את החברה מחוץ לישראל".

השקל החזק, שרע לתעשיינים, דווקא טוב עבורכם כי היבוא מוזל

מני: “מן הסתם, היבואנים נהנים מהשקל הגבוה יחסית. הרי לא כל יצואן הוא יבואן. אך אנחנו, כמסחר, רוצים יציבות. שער חליפין לא ריאלי לא יוצר יציבות. למסחר יש בעיות אחרות שלא קשורות בשער חליפין. פריון העבודה בחברות המסחר נמוך מאוד, בו בזמן שבתעשייה זה עלה כי שם אפשר להכניס מיכון. במסחר קשה יותר מהבחינה הזאת. חברות המסחר גם מתחרות עם חברות שמוכרות דרך האינטרנט, כי לחנות יש הוצאות גדולות יותר מאשר חברה שמוכרת מוצרים דרך האינטרנט. כשמדברים על שירותים, שוכחים שזה כולל לא רק את המסחר אלא גם עניינים רבים אחרים. ענף השירותים הוא יצואן חשוב, שכן בו בזמן שיצוא הסחורות יורד, יצוא השירותים עולה. מדוע שהמדינה לא תסייע לחברה שמארגנת תערוכות למשל לייצא את הידע שלה בחו"ל ולהפיק תערוכה לחברה סינית, אמריקאית או בריטית".

מחירי בתי המלון בישראל גבוהים מאוד יחסית לארצות אחרות. המלונאים טוענים שההוצאות גבוהות יותר: שכר עבודה, רגולציה, כשרות, אבטחה וכו’. כל זה נכון, אך אולי אתם עומדים על אחוזי רווחיות גבוהים מדי והעלות מבריחה את הישראלים?
בן דוד: “ההוצאות שלנו אכן גבוהות והרווחיות שלנו נמוכה יחסית לרווחיות של בתי מלון בחוץ לארץ. עשינו השוואה בין בתי מלון בישראל ומלונות מקבילים באגן הים התיכון ומצאנו שבו בזמן שהרווחיות הממוצעת של מלון בישראל היא של 17% עד 19%, בחוץ לארץ היא מגיעה ל 25% עד 30%. אנחנו מנהלים מו”מ עם הממשלה כדי לבטל חלק מהרגולציות המייקרות את עלויות התפעול ואת התוצאות".

מר קבסה, יש ברוקרים בארה”ב שטוענים שצפוי משבר קרוב שיביא להורדת שערי המניות גם בארץ. מה דעתך?

“אף גורם רציני לא יכול לענות על שאלה כזו. אני רק יכול לומר לך שברוקרים הם אופטימיים, הם לא יכולים להיות פסימיים. זה נכון שיש הרבה פסיכולוגיה ואווירה אך יש אירועים שבהחלט משפיעים על הבורסה. לרמת שערי הריבית יש השפעה גדולה על הבורסות. כששערי הריבית גבוהים, הביקוש למניות מועט, וכששערי הריבית נמוכים - הביקוש למניות עולה כי כדאיות ההשקעה עולה. גם דוחות כספיים של החברות הבורסאיות משפיעים על המסחר כי גידול ברווחיות ישפיע על גובה הדיווידנד שישולם לבעלי המניות. אני סבור שמאחר שלא רואים עליית שערי ריבית באופק, שערי המניות כנראה ישמרו על רמתם הגבוה, וזה אם לא יקרה משהו חריג שישנה את התמונה הכלכלית והפוליטית".

הנושא האחרון: כיצד הצוות רואה את המשך הפעילות הכלכלית עד לסוף השנה הקלנדרית?

מני: “אני סבורה שהמומנטום החיובי יימשך ונראה עלייה בצריכה וביבוא. אם הממשלה תתמיד במאמצים שלה להוריד את יוקר המחיה, נראה גם ירידות מחירים”.

בקר: “מה שהיה זה מה שיהיה, אך אני צופה שהאשראי של הבנקים לעסקים יקטן, ולעומת זאת למשקי הבית הוא יגדל. במקביל, מוסדות המימון החוץ־בנקאיים יגדילו את האשראי שלהם לסקטור העסקי".

ג’קי מוקמול: “אני מעדיף להסתכל לטווח ארוך יותר, כי אני מאמין שאנו על סף מהפכה של ממש, שבין השאר תביא לשינויי מהותיים. ההשקעות של הממשלה בתשתיות תחבורה, בעיקר במסילות ברזל, מקטינות את הזמן שלוקח לנסוע ממקום למקום. בעבר עסקים רבים עברו מתל אביב לפתח תקווה, להרצליה ולנתניה כי השכירות בתל אביב הייתה יקרה מדי. אני מאמין שבתוך חמש שנים עסקים יעברו למקומות רחוקים יותר כמו באר שבע, דימונה, מעלות וכו’, כי הזמן שייקח להגיע לשם יהיה קצר מאוד - כשעה. כיום זה הזמן שלוקח בשעות שיא להגיע מהרצליה או מפתח תקווה לתל אביב ולהפך.

“התפתחות זו לא רק תחולל מהפכה נדל”נית אלא תקטין מאוד את השימוש ברכב פרטי, שכן אותו עובד שגר בנס ציונה ועובד בבאר שבע יגיע לעבודתו ברכבת, וייקח איתו אופניים ניידים כדי לנסוע מתחנת הרכבת למקום העבודה. בעוד כחמש שנים מספר המכוניות הפרטיות לא יגדל ב־300,000 בשנה".

בר: “להערכתי, הצמיחה תקטן מעט כי אני לא רואה שהביקוש למכוניות יימשך בהיקפו הנוכחי. יהיה קיפאון ביצוא ובגירעון המסחרי, אך העודף ביצוא שירותים יגדל. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אני צופה עלייה בתיירות".

בן דוד: “אני מעריכה שאם לא יקרה משהו חריג בתחום הגיאו־פוליטי, התיירות תמשיך לצמוח”.

קבסה: “מאחר ששערי הריבית לא יעלו, יש להניח ששוק המניות של תל אביב ימשיך לעלות".