חודש מאי השנה נשא עמו בשורה בדבר "חינוך פיננסי בבתי הספר". בכלי התקשורת דווח על יוזמה חדשה של משרד החינוך ובנק ישראל, שבמסגרתה יגיעו נציגים לכיתות הלימוד וינחילו לתלמידים מונחים בסיסיים בכלכלה וידע הנוגע למערכת הבנקאית ולחיסכון. היוזמה אמורה להיערך במסגרת "חודש חינוך פיננסי במערכת החינוך", שייערך בנובמבר השנה בקרב תלמידי כיתות ט', אשר הגיעו בסמוך לגיל שבו אפשר לפתוח חשבון בנק. הבעיה: תכניה של היוזמה, שפותחו בידי אנשי בנק ישראל, הופקדו בידי נציגי בנקים מסחריים.
בתגובה יצא לדרך מיזם בשם "מוציאים את הבנקים מהכיתות", שלא רק נאבק ביוזמה הקיימת, אלא גם מגבש בימים אלה יוזמה חלופית שבמסגרתה מאות סטודנטים וצעירים מתנדבים בעלי אוריינטציה לחינוך פיננסי יתגייסו לפיילוט פיננסי חינוכי בכיתות הלימוד בארץ במקום אנשי הבנקים. "בכוונתנו לא רק למחות על כניסת הבנקים, אלא גם להציע אלטרנטיבה", אומר נתי בירמן מנועים (28), ממובילי התוכנית.
"השלב הבא יהיה לפנות לגורמים מוסמכים ונטולי אינטרסים שיכתבו תוכנית מתאימה עם מסרים נכונים. כרגע אנחנו ממקדים את כל תשומת הלב שלנו במאבק לביטול התוכנית הקיימת. הדחיפות כרגע היא לגרום למשרד החינוך להבין את עומק הבעיה ולבטל את התוכנית לפני תחילת שנת הלימודים. אנחנו בטוחים שטובת התלמידים עומדת בראש מעייניהם, והם לא ירדו לעומק הבעיה.
החזון שאליו אנחנו שואפים הוא שבכל בית ספר במדינת ישראל יהיה שיעור חינוך פיננסי כחלק ממערכת הלימודים באופן שוטף, תוכנית שתלמד את ילדינו על התנהלות כלכלית נכונה, ועל כלל הכלים הפיננסיים שעומדים לרשותם - תוכנית נטולת אינטרסים שמועברת על ידי מורים ומחנכים מוסמכים, ולא על ידי נציגים שמנסים לגייס לקוחות".
"השלב הבא יהיה לפנות לגורמים מוסמכים ונטולי אינטרסים שיכתבו תוכנית מתאימה עם מסרים נכונים. כרגע אנחנו ממקדים את כל תשומת הלב שלנו במאבק לביטול התוכנית הקיימת. הדחיפות כרגע היא לגרום למשרד החינוך להבין את עומק הבעיה ולבטל את התוכנית לפני תחילת שנת הלימודים. אנחנו בטוחים שטובת התלמידים עומדת בראש מעייניהם, והם לא ירדו לעומק הבעיה.
החזון שאליו אנחנו שואפים הוא שבכל בית ספר במדינת ישראל יהיה שיעור חינוך פיננסי כחלק ממערכת הלימודים באופן שוטף, תוכנית שתלמד את ילדינו על התנהלות כלכלית נכונה, ועל כלל הכלים הפיננסיים שעומדים לרשותם - תוכנית נטולת אינטרסים שמועברת על ידי מורים ומחנכים מוסמכים, ולא על ידי נציגים שמנסים לגייס לקוחות".
"את היוזמה להוצאת הבנקים מכיתות הלימוד מובילים איתי חברים נוספים מיוזמת 'ישראל 2050' הפועלת לשיפור המציאות החברתית־כלכלית בישראל על ידי חיזוק המעורבות והאחריות האזרחית במערכת הדמוקרטית, וחברים מיוזמת 'צדק פיננסי', קבוצה של אזרחים קטנים אבל חכמים שנאבקים להגברת השקיפות והתחרות במערכת הבנקאית ולמניעת יבוא של נהלים ושיטות עבודה פסולות, כגון אלו שגרמו לקריסת הבנקים ב־2008", אומר בירמן מנועים.
לדבריו, בקבוצה חברים אזרחים שאכפת להם ושאין להם אינטרסים במערכת הבנקאית או בפוליטיקה.
"הקבוצה אינה מקבלת מימון מתאגידים מסחריים, ארגונים פוליטיים או בעלי עניין בתחום הבנקאות, ולכן ביכולתה לפעול בהוגנות למען האזרח הקטן", הוא מדגיש. "כל האנשים שמאחורי היוזמה הם סטודנטים או הורים צעירים. לאף אחד מאיתנו אין קשר לפוליטיקה או למפלגה מסוימת. המכנה המשותף בין כולנו הוא שאנחנו מבינים כמה הנוכחות של הבנקים בכיתות הלימוד עשויה ליצור נזק אצל ילדינו בטווח הארוך".
"הקבוצה אינה מקבלת מימון מתאגידים מסחריים, ארגונים פוליטיים או בעלי עניין בתחום הבנקאות, ולכן ביכולתה לפעול בהוגנות למען האזרח הקטן", הוא מדגיש. "כל האנשים שמאחורי היוזמה הם סטודנטים או הורים צעירים. לאף אחד מאיתנו אין קשר לפוליטיקה או למפלגה מסוימת. המכנה המשותף בין כולנו הוא שאנחנו מבינים כמה הנוכחות של הבנקים בכיתות הלימוד עשויה ליצור נזק אצל ילדינו בטווח הארוך".
למען רווחה כלכלית
היוזמה להוצאת הבנקים מהכיתות נולדה לפני כשנה, כש"ישראל 2050" יזמה קואליציה של 12 ארגונים אזרחיים שתפעל לצורך פירוק הריכוזיות הבנקאית במשק ולהגברת התחרות בין הבנקים. תוך כדי הפעילות התוודעו לתוכנית "חינוך פיננסי" שיזם בנק ישראל עם איגוד הבנקים. "מתוך ההבנה שכניסה של בנקים לכיתות הלימוד תגביר את האחיזה של הבנקים באזרחי המדינה ותגדיל את הריכוזיות שלהם, החלטנו שזה הנושא החשוב ביותר שעלינו לעסוק בו ביחס לפירוק הריכוזיות במשק", מסביר בירמן מנועים.
"לתפיסתנו, זה בעייתי כשרגולטור, בנק ישראל, פונה לגוף שעליו הוא אמור לעשות רגולציה, איגוד הבנקאים, שזה ארגון הלובי של הבנקים בישראל, במיוחד כשיש הרבה גופים שפונים גם לבנק ישראל וגם למשרד החינוך, ומציע לו לעשות תוכניות לחינוך פיננסי שאמורות להיות נטולות אינטרסים לחלוטין. כאשר פנינו למשרד החינוך ולבנק ישראל ושאלנו אותם לפשר העניין, הם אמרו שהם ניסו לגייס גורמים אחרים, אבל לא הייתה היענות. אז הפצנו קול קורא ובתוך יומיים גייסנו 330 סטודנטים וכ־150 בוגרי תלפיות, שהתנדבו להעביר את התכנים בכיתות הלימוד.
כשחזרנו אליהם עם המספר האדיר הזה, הם עדיין לא הסכימו להוציא את הבנקים, ורצו שאנחנו נצטרף לבנקאים. ראינו את התוכנית עצמה, והיא מעוותת מהיסוד ברמת המסרים שמועברים שם. לא היינו מוכנים לשמש עלה תאנה ולעזור להכשיר את השרץ, אז סירבנו והחלטנו שנצא למאבק".
"לתפיסתנו, זה בעייתי כשרגולטור, בנק ישראל, פונה לגוף שעליו הוא אמור לעשות רגולציה, איגוד הבנקאים, שזה ארגון הלובי של הבנקים בישראל, במיוחד כשיש הרבה גופים שפונים גם לבנק ישראל וגם למשרד החינוך, ומציע לו לעשות תוכניות לחינוך פיננסי שאמורות להיות נטולות אינטרסים לחלוטין. כאשר פנינו למשרד החינוך ולבנק ישראל ושאלנו אותם לפשר העניין, הם אמרו שהם ניסו לגייס גורמים אחרים, אבל לא הייתה היענות. אז הפצנו קול קורא ובתוך יומיים גייסנו 330 סטודנטים וכ־150 בוגרי תלפיות, שהתנדבו להעביר את התכנים בכיתות הלימוד.
כשחזרנו אליהם עם המספר האדיר הזה, הם עדיין לא הסכימו להוציא את הבנקים, ורצו שאנחנו נצטרף לבנקאים. ראינו את התוכנית עצמה, והיא מעוותת מהיסוד ברמת המסרים שמועברים שם. לא היינו מוכנים לשמש עלה תאנה ולעזור להכשיר את השרץ, אז סירבנו והחלטנו שנצא למאבק".
מה הרציונל מאחורי היוזמה?
"כדי לצמצם את פער המעמדות שמתחיל להיווצר במדינת ישראל וליצור שוויון הזדמנויות בין כלל אזרחי המדינה, יש צורך דחוף לפרק את הריכוזיות שנוצרת על ידי הבנקים. חינוך פיננסי הוא הדבר הבסיסי ביותר שיאפשר לתלמידים להתמודד עם הסביבה שאליה הם גדלים, והוא נושא מאוד חשוב, אבל מצב שבו הוא מועבר על ידי הבנקים רק יגדיל את האחיזה שלהם באזרחים ויעמיק את חוסר השוויון.
אזרחי ישראל שקועים באוברדרפט מצטבר של 136 מיליארד שקל. אם מה שהם ילמדו בבתי הספר זה איך לקחת הלוואות או לפתוח תוכניות חיסכון דרך הבנקים, המצב הזה לא ייפתר, וכך נראית התוכנית כרגע. חינוך פיננסי משמעו ללמד את הנוער על התנהלות כלכלית נכונה, שמינוס בבנק זה עניין שלילי, שכסף אמור לעבוד בשבילנו ולא אנחנו בשבילו, שיש אפיקי השקעה מגוונים וכלים חוץ־בנקאיים שיעזרו להם להתמודד עם המצב הכלכלי שלהם. זה לא מה שהבנקים עומדים ללמד אותם. הכנסת הבנקים לכיתות הלימוד כדי ללמד על התנהלות פיננסית משולה להכנסת נציג של חברות טבק כדי ללמד על נזקי עישון. זה אבסורד".
אזרחי ישראל שקועים באוברדרפט מצטבר של 136 מיליארד שקל. אם מה שהם ילמדו בבתי הספר זה איך לקחת הלוואות או לפתוח תוכניות חיסכון דרך הבנקים, המצב הזה לא ייפתר, וכך נראית התוכנית כרגע. חינוך פיננסי משמעו ללמד את הנוער על התנהלות כלכלית נכונה, שמינוס בבנק זה עניין שלילי, שכסף אמור לעבוד בשבילנו ולא אנחנו בשבילו, שיש אפיקי השקעה מגוונים וכלים חוץ־בנקאיים שיעזרו להם להתמודד עם המצב הכלכלי שלהם. זה לא מה שהבנקים עומדים ללמד אותם. הכנסת הבנקים לכיתות הלימוד כדי ללמד על התנהלות פיננסית משולה להכנסת נציג של חברות טבק כדי ללמד על נזקי עישון. זה אבסורד".
עומר יסעור (24), סטודנטית לכלכלה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון, הצטרפה לצוות הסטודנטים שישמחו ללמד בכיתות. "כילדה, אבא שלי הושיב אותי לא פעם מול דפי בנק ותלושי משכורת והסביר לי על פנסיה, ביטוחים והשקעות, וזאת כדי שאלמד, אבין ואדע באופן עצמאי ומושכל בעתיד", היא מספרת. "עם השנים הבנתי שלא כולם נחשפו לכך כמוני, וחשוב שיקבלו את הכלים הללו שאני רכשתי מאבי. יש חשיבות ללמד אוריינטציה כלכלית בבתי הספר על מנת לצייד את הילדים בפרט והאזרחים בכלל בכלים הכרחיים להתמודדות כלכלית, בייחוד מול יוקר המחיה.
כשקראתי שהבנקים קיבלו היתר להיכנס לכיתות, זה עורר בי כעס אמיתי. הרי הם גופים כלכליים עם מטרת רווח ואינטרס מובהק. אני חושבת שהדאגה לעתיד ילדינו והרצון שירכשו ידע אובייקטיבי אשר יסייע להם להתמודדות בעתיד, בייחוד במצב הקיים היום, זה מה שמתסיס ומהווה מניע ודלק לפעילות".
כשקראתי שהבנקים קיבלו היתר להיכנס לכיתות, זה עורר בי כעס אמיתי. הרי הם גופים כלכליים עם מטרת רווח ואינטרס מובהק. אני חושבת שהדאגה לעתיד ילדינו והרצון שירכשו ידע אובייקטיבי אשר יסייע להם להתמודדות בעתיד, בייחוד במצב הקיים היום, זה מה שמתסיס ומהווה מניע ודלק לפעילות".
"אחד הגורמים המשמעותיים לקיום חברה משגשגת הוא רווחה כלכלית", אומר אחד המתגייסים הנוספים ליוזמה, אורי ברנהולץ (38), בוגר תלפיות שסיים לאחרונה דוקטורט במכון ויצמן למדע בתחום הביולוגיה וכיום יועץ לחברת סטארט־אפ בתחום המחקר המדעי. "הבטחת רווחה כלכלית תלויה הן בשירותים שהמדינה נותנת והן בקבלת ההחלטות הכלכליות של הפרטים. כמי שרואה בקיום חברה משגשגת בישראל מטרה לאומית ואישית, ההתנדבות בהקניית חינוך פיננסי במסגרת מערכת החינוך נראית מתבקשת".
"אני איש חינוך שעובד עם בני נוער, ושם לב להשפעה שיש לנו בכלים שאנו מעניקים להם להתמודדות עם החיים", אומר גם יקיר אבוטבול (29), סטודנט לחינוך בלתי פורמלי ולתעודת הוראה באזרחות ומדעי החברה, שגם הוא התנדב ליוזמה.
ממוססים חשדנות
גם באקדמיה ובכנסת הבינו את הפוטנציאל הבעייתי - מימין ומשמאל. ח"כ זהבה גלאון, ח"כ יוסי יונה, ח"כ איתן כבל, ח"כ אורן חזן, ח"כ אראל מרגלית ועוד הם חלק מאלה שמלווים את היוזמה החדשה.
"מישהו חושב שהבנקים יסבירו לתלמידים שתחרות במערכת הבנקאות חשובה?" תוהה ח"כ גלאון. "מישהו באמת חושב שילמדו אותם איך להשוות בין גובה העמלות בכל בנק, וכיצד לעבור מבנק יקר לבנק זול? במקום שמשרד החינוך ייקח אחריות ויתקצב תוכנית לימודים, החליטו שם שיהיה הרבה יותר קל להלעיט את התלמידים בתוכן שיווקי, והבנקים, כמובן, יותר משמחים לשתף פעולה".
"מישהו חושב שהבנקים יסבירו לתלמידים שתחרות במערכת הבנקאות חשובה?" תוהה ח"כ גלאון. "מישהו באמת חושב שילמדו אותם איך להשוות בין גובה העמלות בכל בנק, וכיצד לעבור מבנק יקר לבנק זול? במקום שמשרד החינוך ייקח אחריות ויתקצב תוכנית לימודים, החליטו שם שיהיה הרבה יותר קל להלעיט את התלמידים בתוכן שיווקי, והבנקים, כמובן, יותר משמחים לשתף פעולה".
"אי אפשר להבין את ההיגיון שבצעד זה, מלבד ההנחה שמדובר בצעד מכוון שנועד לאפשר לבנקים למוסס כל פוטנציאל להצמחה של חשדנות בריאה של לקוחותיהם העתידיים", אומר ד"ר ניר מיכאלי, רקטור המכללה האקדמית לחינוך אורנים.
"לדאבוננו, העשור האחרון על שלל משבריו הפיננסיים סיפק לנו סיבות טובות להכרח להצטייד בעדשות חשדניות או ספקניות. חינוך פיננסי הוא אכן בעל חשיבות עצומה כחלק מטיפוח בוגרי מערכת החינוך כאזרחים מודעים ומעורבים השומרים על זכויותיהם ועל ערכי השוויון והסולידריות הדמוקרטיים. דווקא מתוך חשיבות זו, חינוך כזה חייב להיות חלק אינטגרלי של החינוך לאזרחות ולהיות מונהג על ידי המורים האורגניים של בתי הספר – אלו שרואים מול עיניהם רק את טובת תלמידיהם ועתידם החברתי".
"לדאבוננו, העשור האחרון על שלל משבריו הפיננסיים סיפק לנו סיבות טובות להכרח להצטייד בעדשות חשדניות או ספקניות. חינוך פיננסי הוא אכן בעל חשיבות עצומה כחלק מטיפוח בוגרי מערכת החינוך כאזרחים מודעים ומעורבים השומרים על זכויותיהם ועל ערכי השוויון והסולידריות הדמוקרטיים. דווקא מתוך חשיבות זו, חינוך כזה חייב להיות חלק אינטגרלי של החינוך לאזרחות ולהיות מונהג על ידי המורים האורגניים של בתי הספר – אלו שרואים מול עיניהם רק את טובת תלמידיהם ועתידם החברתי".
כולם מסכימים על דבר אחד: החינוך הפיננסי הוא הכרח עבור בני הנוער של ימינו. נועם נדב, מייסד ומנכ"ל התוכנית "מפנה חוויה פיננסית" ומרצה במרכז למחוננים במכללת אורנים, מספר שכאשר יצא לדרך עם תוכנית לחינוך פיננסי לפני כ־12 שנה, הגיע למרכזי מחוננים ומרכזי מצוינים בכל הארץ עם החזון להנגיש את החינוך הפיננסי לכלל מדינת ישראל כדרך לצמצום פערים חברתיים, פיתוח הכלכלה והגדלת התל"ג.
"כאשר הצעתי את התוכנית בתחילת הדרך במרכזים גיאו־חברתיים חלשים, שאלו: 'ללמד ילדים בגיל כל כך צעיר על כסף?' אבל היום השאלה אם ללמד חינוך פיננסי בגיל כל כך צעיר כמעט לא עולה, ורוב האנשים מבינים שחינוך פיננסי הוא כלי בסיסי שאנו צריכים לתת לילדים שלנו כהכנה לחיים הבוגרים", הוא אומר. "נכון להיום, שליש ממשקי הבית במינוס כרוני שלא יוצאים ממנו לאורך כל החיים, ואם לא נלמד התנהלות כלכלית נכונה, המצב יישמר. הרי לפי נתוני בנק ישראל, חוב משקי הבית שלא לדיור גדל ב־2016 ב־7.6%, והחיסכון הפרטי בירידה מתמדת.
"כאשר הצעתי את התוכנית בתחילת הדרך במרכזים גיאו־חברתיים חלשים, שאלו: 'ללמד ילדים בגיל כל כך צעיר על כסף?' אבל היום השאלה אם ללמד חינוך פיננסי בגיל כל כך צעיר כמעט לא עולה, ורוב האנשים מבינים שחינוך פיננסי הוא כלי בסיסי שאנו צריכים לתת לילדים שלנו כהכנה לחיים הבוגרים", הוא אומר. "נכון להיום, שליש ממשקי הבית במינוס כרוני שלא יוצאים ממנו לאורך כל החיים, ואם לא נלמד התנהלות כלכלית נכונה, המצב יישמר. הרי לפי נתוני בנק ישראל, חוב משקי הבית שלא לדיור גדל ב־2016 ב־7.6%, והחיסכון הפרטי בירידה מתמדת.
"החלטת שר החינוך נפתלי בנט לתת את נושא החינוך הפיננסי לידי הבנקים מעלה את השאלות: האם הדבר הנכון הוא לאפשר לבנקים ללמד אותנו איך נכון לבחור סניף בנק?" אומר נדב. "בחיים נתקלים בהרבה שאלות כלכליות כגון: על מה צריך לתת דגש בלקיחת הלוואה? איפה נכון להשקיע את הכסף? האם התפקיד של חינוך לא אמור להיות של המדינה? האקדמיה?"
נדב הוסיף: "האם היינו רוצים שחברות המזון ילמדו את הילדים שלנו על תזונה נכונה, וחברות הצעצועים על צרכנות נבונה? יש היום תוכניות לחינוך פיננסי טובות ומיוחדות, שיכולות לשמש את בתי הספר באמצעות מורים שעוברים הכשרה מתאימה וללא עלות גבוהה במיוחד. המורים ילמדו חינוך פיננסי בדיוק כפי שמלמדים בבית הספר תנ"ך, ספרות, מינהל עסקים ותחומים רבים נוספים".
נדב הוסיף: "האם היינו רוצים שחברות המזון ילמדו את הילדים שלנו על תזונה נכונה, וחברות הצעצועים על צרכנות נבונה? יש היום תוכניות לחינוך פיננסי טובות ומיוחדות, שיכולות לשמש את בתי הספר באמצעות מורים שעוברים הכשרה מתאימה וללא עלות גבוהה במיוחד. המורים ילמדו חינוך פיננסי בדיוק כפי שמלמדים בבית הספר תנ"ך, ספרות, מינהל עסקים ותחומים רבים נוספים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מייחס חשיבות רבה לחינוך כלכלי, חינוך ליזמות ולכישורים פיננסיים, וכיום נושאים אלה משולבים בכיתות י' בהיקף של 30 שעות לימוד על ידי צוות מורי בית הספר".
"כמו כן, התוכנית תורחב בשנה הבאה לעוד 160 בתי ספר. היוזמה למודעות פיננסית בכיתות ט' הנה יוזמה משותפת של משרד החינוך, ארגון ההורים, מועצת התלמידים ובנק ישראל, כאשר התכנים גובשו על ידי כל השותפים ופותחו על ידי צוות של אנשי חינוך. אשר לתלמידי כיתות ט', המערכים יועברו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים שהם בנקאים. יובהר כי השיעורים של אותם בנקאים לא יכללו כל פרסומת או זיהוי של בנק כזה או אחר".
"כמו כן, התוכנית תורחב בשנה הבאה לעוד 160 בתי ספר. היוזמה למודעות פיננסית בכיתות ט' הנה יוזמה משותפת של משרד החינוך, ארגון ההורים, מועצת התלמידים ובנק ישראל, כאשר התכנים גובשו על ידי כל השותפים ופותחו על ידי צוות של אנשי חינוך. אשר לתלמידי כיתות ט', המערכים יועברו על ידי אנשי מקצוע מוסמכים שהם בנקאים. יובהר כי השיעורים של אותם בנקאים לא יכללו כל פרסומת או זיהוי של בנק כזה או אחר".