כמעט 100 מיליארד שקלים הושקעו במהלך שנת 2016 בחינוך, עלייה של חמישה אחוזים מהשנה הקודמת. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ראשון) הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) בנושא ההוצאה הלאומית לחינוך בשנים 2016-2014. ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי עד להשכלה גבוהה, הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכו' והוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד.
מהנתונים ניתן לראות כי ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-94.8 מיליארד שקלים - 7.8% מהתוצר המקומי הגולמי. 82% משירותי החינוך סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח (רוב מימונם מהממשלה כמו האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו'). כמו כן, ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח, שעיקר מימונם ממקורות פרטיים, עמד במהלך 2016 על 8% מסך ההוצאה הלאומית לחינוך.
המגזר הממשלתי מימן כ-78.1% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, בדומה ל-2015, כאשר את 21.9% הנותרים מימנו משקי הבית ומלכ"רים פרטיים על ידי קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד ותרומות ומענקים למוסדות חינוך. כשבוחנים על מה היו ההוצאות, רואים כי רובן (75%) היו עלויות עבודה, חמישית (21%) היו הוצאות על קניית סחורות ושירותים וארבעה אחוזים היו הוצאות תחשיביות על בלאי.
בשנת 2014 ההוצאה השוטפת למוסדות חינוך קדם-יסודי, לבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים עמדה על 69% מכלל ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך, מתוך זה: 14% הופנו למוסדות חינוך קדם-יסודי, 30% למוסדות חינוך יסודי ו-25% למוסדות חינוך על-יסודי. ההוצאה למוסדות חינוך על-תיכוניים ולמוסדות לחינוך גבוה הגיעה ל-19% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך. בנוסף, לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך, כאשר בשנת 2014 עלות לימודיו של תלמיד בחינוך הגבוה הייתה גדולה כמעט פי שניים מעלות לימודיו של תלמיד בחינוך העל-יסודי וקרוב לפי שלושה מהעלות של תלמיד בחינוך הקדם-יסודי.