כששמואל האוזר נכנס לתפקידו כיו"ר רשות ניירות ערך במאי 2011, אף אחד לא ידע איזה סוג של יו"ר עומד שוק ההון לקבל. האם מדובר בדגם של אליעזר שילוני, יו"ר הרשות המיתולוגי שהפציץ בחקירות בומבסטיות מתוקשרות? או שמא ביו"ר בסגנון אריה מינטקביץ, שהחליף את שילוני וניצל את קשריו המעולים כיועץ המשפטי לשעבר באוצר, העלה את הרשות על המפה בזכות תקציבי עתק והעצים את כוחה יותר מכל אחד אחר?
אחרי שש שנים וחצי אפשר לומר שהאוזר הוא גם וגם: איש חקירות שאינו מהסס לחקור ללא שום הנחות, וגם רפורמטור שניסה בכל כוחו להוציא מהבוץ את עגלת הבורסה השוקעת. האוזר הוא שיבוט מוצלח של השניים ובבחינת השלם הגדול מסך חלקיו; הוא שדרג באופן מהותי את מערך החקירות, שהצליח להפליל אישים רמי דרג כדוגמת נוחי דנקנר, וגם העלה מחדש את הבורסה על המפה.
חוק ניירות ערך מגדיר את תפקידה העיקרי של הרשות כהגנה על ציבור המשקיעים. מטרה זו נמתחה בעידן האוזר לאזורי נוחות נוספים, כמו הנפקת מכשירים פיננסיים ופיקוח, הפרטת הבורסה לניירות ערך, הידוק הפיקוח על רואי חשבון (כולל הנפקת תקנים חשבונאיים) ועוד. הוא מקדם חקירות כפי שאיש מקודמיו לא עשה, בלי לתת לאף אחד מה שהוא מגדיר "הנחות סלב". את אנשי מחלקת החקירות הוא מכנה "המסתערבים של שוק ההון".
לצד החקירות, הוא אחד הבודדים שהזהירו בזמן אמת מגל החקיקה הפופוליסטי ומההתערבות הרגולטורית בעקבות המחאה החברתית, שפרצה חודשיים לאחר מינויו. החקיקה הביאה לחמש שנות בצורת בורסאית ולבריחת המשקיעים. בעקבות כך הוא גיבש "מפת דרכים" לסדרת הקלות. היוזמה לוותר לחברות בורסאיות קטנות ובינוניות על פרסום דוחות רבעוניים היא אחת מהן. רק מתחילת 2017, עם או ללא קשר למינוי איתי בן זאב למנכ"ל הבורסה החדש, ניכרים סימני התאוששות.
בפעילותו זוכה האוזר לאמון שר האוצר משה כחלון, שלפני שנה וחצי האריך את כהונתו בשלוש שנים נוספות. חוץ ממנו הוא זוכה לפרגון מיו"ר ועדת הכספים משה גפני, שעובד איתו צמוד. שר הכלכלה אלי כהן אומר עליו: "האוזר מקבל את הכותרות והחשיפה בעיקר בגלל החקירות הרועשות שהוא מנהל. אבל לא נותנים לו מספיק קרדיט על הצעדים שהוא מוביל להורדת נטל הרגולציה, כמו בוויתור על הצורך בפרסום דוחות ובהקלות נוספות".
אבל הפעילות אינה תמיד חפה מביקורת. יש טענות על עודף הפעלתנות בתחומי החקירות, אלא שזו נהדפת על ידו מיידית: "אני מאמין שהתפקיד שלנו הוא לעורר את אמון המשקיעים ולחזק אותו. המדיניות שלנו היא של צדיק וטוב לו - רשע ורע לו. כשמפרים את החוק תמיד נהיה שם. נמשיך במלוא המרץ בפעילות האכיפה בשוק ההון כדי להפחית את רמת הסיכון בהשקעות בבורסה".
כדי להנגיש את שוק ההון ולהפוך את עולם הפיננסים הסיני לעברית מדוברת ומקורית, האוזר מרבה לשלוף ביטויים מהשגרה היומיומית. ארסנל הביטויים כולל "הנחות סלב", "מפת דרכים" ו"הודנה רגולטורית". מילון האוזר למונחי שוק ההון כולל גם את השימוש בביטויים "יהלומי הדמים", "אתרוגים יש רק בסוכות", "סל קליטה" ועוד. לדוגמה, הביטוי "יהלומי דמים" (שמקורו בדרך הפלילית והלא מוסרית שבה נחצבים ונסחרים היהלומים) מתייחס לפעילות חברות האלגו טריידינג, הדומות יותר לחברות הימורים מאשר חברות לניהול תיקי השקעות. האוזר אינו מאכזב ומעדכן בהתאם להתפתחויות בשטח את ארסנל הביטויים.
לפני יותר משנה הבטחת לי שהאתגר הגדול שלך הוא שיקום הבורסה, הגדלת מחזורי המסחר והגדלת מספר החברות שינפיקו בבורסה. האם הצלחת בכך?
"הנתונים מראים שמחזורי המסחר מתחילת 2017 גדלו ביותר מ־20%, מספר ההנפקות הראשוניות הכפיל את עצמו, ואני יכול לבשר לך שבצנרת נמצאות חברות גדולות שמאוד מעוניינות לחזור ולהנפיק בבורסה. כל אלה הם מנועי צמיחה עבור המשק ומקומות תעסוקה נוספים. מהלכי האכיפה הנחרצים מגדילים את אמון המשקיעים, וההקלות הרגולטוריות מעודדות את החזרה לבורסה".
רשות ני"ע עולה בחודשים האחרונים לכותרות בעיקר בזכות מהלכי האכיפה המתוקשרים. האם זה לא פוגע בחברות עצמן ועלול להרתיע?
"להפך. החקירות נועדו להגביר את אמון המשקיעים. הציבור נחשף בעיקר לתיקי החקירה הגדולים, שבהם מעורבים הגורמים המתוקשרים. בפועל יש גם תיקים רבים שאינם זוכים לחשיפה תקשורתית נרחבת, ושם הוכפל מספר התיקים שבחקירה. אנחנו משתדלים לקצר הליכים גם דרך האכיפה המנהלית וגם דרך בית המשפט הכלכלי, המקצר את הדיונים לשנתיים־שלוש במקום שנים ארוכות. החקירות מתנהלות ביעילות בזכות אנשי מחלקת החקירות המצוינת שלנו, שהם המסתערבים של שוק ההון. הם עובדים לתוך הלילה בתחושת שליחות".
לוח הזמנים המואץ רלוונטי גם לחקירת בזק. בהודעתכם לבית המשפט אמרתם שתיק החקירה יועבר בקרוב לפרקליטות. האם תיתנו פומבי לעמדתכם אם להעמיד לדין או אולי לסגור את התיק?
"כפי שכבר הודענו לבית המשפט, החקירה בפרשת בזק תושלם בקרוב ותועבר לפרקליטות. מדובר בתהליך חקירה מהיר. אף על פי שמדובר בחקירה סופר מורכבת, לחוקרי הרשות יש אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. כיוון שזהו תיק בעל עניין מהותי לציבור, נבקש את היתר היועץ המשפטי לפרסם את המלצתנו, שכעת איני יכול לומר אותה. אנחנו מקפידים על ההוראות ועל כבודם של הנחקרים".
אמרת שאין "הנחות סלב". אין נחקרים בכירים המגיעים לבית המשפט בדלת האחורית כדי להימנע מצלמים?
"אין אצלנו גישה של איפה ואיפה. מערכות החקירה אצלנו לא מכירות את הנחקר בשמו הפרטי ומתייחסות לכל מקרה לגופו. מבחינתנו אין הבדל בין הגברת ריקי כהן מחדרה לבין סלב מוכר. כוונתנו לבער את הפעילות העבריינית משוק ההון, ללא קשר לשאלה אם מדובר בטייקון או לא. אני מאמין שצריך לכבד את הנחקרים ללא קשר למעמדם, ואנחנו נוהגים כך כלפי כולם, בדיוק בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בתיקי חקירה כמו בזק, היועץ המשפטי קובע את עיתוי הפרסום ואת לוח הזמנים של החקירה".
האם יש מצבים שבהם אתם מזהירים מראש מנהלים בחברות שהם עומדים לעבור על החוק? בבזק למשל לא ניתנה אזהרה מוקדמת.
"בלי להתייחס לתיק החקירה הספציפי של בזק, יש תהליך שבו החברות פונות אלינו בבקשה ל'פרה־רולינג' ביחס למהלך עסקי מסוים ומבקשות את ההערות שלנו. הכלי העיקרי שלנו הוא שקיפות, וחשוב לקבל את חוות דעתנו לפני מהלך מהותי. השקיפות היא כלי חזק ואפקטיבי, ואכן יש מקרים שבהם אנחנו עצמנו יוזמים את הפנייה ומזהירים מראש מפני מהלכים שהם חציית קו אדום וחוסכים את הצורך בחקירה. ההגנה על ציבור המשקיעים תמיד תעמוד לנגד עינינו. אם אפשר להגן עליהם מבעוד מועד, עדיף לפעול כך".
באילו מצבים אתם בוחרים באכיפה המנהלית ומוותרים על הצורך בחקירה פלילית?
"אכיפה מנהלית מופעלת בהגדרה בתיקים שבהם לא הייתה מחשבה או כוונה לעבירה פלילית. מדובר בעיקר בתיקים שיש בהם רשלנות חמורה שפוגעת במשקיעים. האכיפה המנהלית היא כלי יעיל ואפקטיבי, והשימוש בה נושא פרי. המשימה שלנו היא שהאכיפה המנהלית תיצור הרתעה ולא תהיה נקודת מוצא לעבירות ניירות ערך נוספות. וקיימים גם העיצומים המוטלים במקרים של עבירות טכניות כדוגמת אי־פרסום דוחות במועד או התעלמות ממינוי דירקטורים כמתחייב בחוק. ההתייחסות שלנו לכל אלה היא כאל מעידות חד־פעמיות".
לפני שלוש שנים וחצי יזם יו"ר רשות ני"ע את מה שזכה לכינוי "מפת הדרכים". בשיאה של התייבשות הבורסה ובריחת המשקיעים הוא הציע חבילת סיוע והקלות רגולטוריות חריגות, שנועדו לשקם את אמון המשקיעים ולהחזירם בהדרגה לאולמות המסחר. "בשנים האחרונות יישמנו את כל מה שהתחייבנו לו, ואני מקווה שהתוצאות ניכרות בשטח", אומר האוזר.
מפת הדרכים כוללת הקלות לחברות טכנולוגיה המעוניינות להירשם למסחר בבורסה. כיום הן פונות לבורסות בחו"ל, וישראל מאבדת פוטנציאל של צמיחה ויצירת מקומות עבודה. לחברות זרות ניתנות הקלות בדיווחים באנגלית, הטבות מס ואפשרות לביצוע אנליזת ניירות ערך. במסגרת ההקלות הופעל מנגנון המכונה ג'ובס אקט (בנוסח ישראלי), המעניק סל קליטה פיננסי לחברות המנפיקות לראשונה את מניותיהן. לחברות קטנות שכבר גייסו הון במניות ניתנו הקלות חשבונאיות דרך ויתור על דוחות רבעוניים וויתור על ועדת מאזן. לוח הזמנים לחברות שביקשו לגייס הון באג"ח בתשקיף מדף קוצר.
הציבור הרחב פותה לחזור לבורסה באמצעות הקלות לקרנות נאמנות, הפחתת עמלות ההפצה והפעלת מערכת הצבעות באינטרנט, המקילה על ההשתתפות באסיפות הכלליות. "אנחנו היחידים בעולם המפעילים מערכת הצבעות כזאת, ובורסות זרות מגלות עניין ביישום מערכות דומות כאלה אצלן", אומר יו"ר הרשות בגאווה בלתי מוסתרת.
המלצה שעדיין לא הצלחת להוציא אל הפועל היא הענקת הקלות מס למשקיעים או לחברות שגייסו הון בבורסה.
"הרעיון מבחינתי עדיין רלוונטי. עד היום הצלחנו לקדם את כל מה שהמלצנו, וגם בעניין הקלות המיסוי אני ממתין בסבלנות. הקלת מס, נניח עד השקעה של 60 אלף שקל לשנה (סכום הפטור ממס הניתן בהשכרת דירות - י"ש), תעודד משקיעים בסכומים קטנים ולאו דווקא את בעלי ההון. הבורסה היא חלופת השקעה ראויה לשוק הדיור. כניסת הציבור תתרום גם להמשך ההתאוששות בבורסה. למרות התנגדות מנהל רשות המסים, ידוע לי שמנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד תומך. הפתרון הוא ממוקד ועקבי, בסיוע מדיניות שר האוצר. אני תומך נלהב בהטבות מס לשוק ההון, כי הוא מתנהל בשקיפות הגדולה האפשרית במערכת הפיננסית".
מדוע רשות ני"ע מממנת תביעות ייצוגיות נגד חברות? בשביל מה אתה צריך את זה? הרי יש לכם כלי אכיפה מצוינים.
"התביעות הן כלי אכיפה פרטי המשלים את אמצעי האכיפה שברשותנו, מחקירות פליליות עד קנסות. יש לא מעט דוגמאות: ביוני השתתפנו בתביעה ייצוגית נגד אפריקה ישראל, בפברואר בתביעה נגד חברת יואל וכנגד חברת אוליצקי כרייה, ויש מקרים נוספים. התביעה הייצוגית היא כלי משלים לעבירות אי־דיווח. בכל מקום שבו לא ניתנו פרטים נאותים על התפתחות עסקית, בעל המניות מוזמן לתבוע. אנחנו משתתפים במימון במקרים שיש עניין בהם לציבור. כשאנחנו משתתפים, בית המשפט מקבל אינדיקציה על עמדתנו ביחס לתיק".
רשות ני"ע עשתה רבות להפחתת הנטל הרגולטורי, אבל דומה שהרגולטורים האחרים, בראשם המפקחת על הביטוח והפוליטיקאים, עדיין לא נרגעו, והמצב הולך ומחמיר.
"ישראל מדורגת במקומות לא מחמיאים מבחינת מדד 'דואינג ביזנס'. מצד שני, יש פרמטר אחד שבו ישראל מקבלת דירוג מחמיא במיוחד (מקום 9), והוא ההגנה על המשקיעים. ארה"ב הגדולה מדורגת רק במקום ה־36, ודווקא סינגפור והונג קונג במקומות הראשונים. אני חוזר על קריאתי להודנה רגולטורית. אני קורא לחברי: בואו נעשה פאוזה, נעצור תהליכי רגולציה חדשים ונתמקד בהעמקת הקיימים. זה צו השעה. הבעיה לעתים היא לא רק הרגולציה עצמה אלא אי־הוודאות שהיא יוצרת. יזמים חוששים לבצע עסקות מחשש מהלא נודע. הודנה לחמש שנים יכולה להרגיע את היזמים. בעניין הצורך בהפסקת אש רגולטורית הגעתי להבנה עם המפקחת על הבנקים. אנחנו מסכימים בעניין והיא תומכת, אבל יש רגולטורים נוספים".
אתה מדבר על הודנה, ובינתיים מדברים על תיקון חוק הריכוזיות בגלל תרגיל קיפול הפירמידה באי.די.בי., ויש עדיין שאיפה פוליטית להרחבת חוק שכר הבכירים על כלל החברות הציבוריות.
"שרת המשפטים איילת שקד כבר הביעה את התנגדותה לחקיקה רטרואקטיבית בעניין חוק הריכוזיות, ובצדק. אמרתי שהצעד שנקטה אי.די.בי בהפיכה של חברת הבת דיסקונט השקעות לפרטית נעשה תוך כדי עקיפת החוק. ולמרות זאת, אסור לדעתי לשנות את החוק רק בגלל מקרה בודד. הבהרתי בכנסת שאם יהיו ניסיונות דומים מצד חברות אחרות, נבלום אותם בוועדת הריכוזיות, ואם זה לא ילך, נתמוך בשינוי החקיקה. ביחס לשכר הבכירים, אני מדגיש שההגבלות מתמקדות בגופים פיננסיים כמו בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעה המנהלים כסף ציבורי. מגבלות כאלה קיימות במקומות נוספים בעולם, אם כי אני מסכים שאצלנו הלכו רחוק מדי. אני מתנגד להרחבת תחולת החוק לכלל החברות במשק, כי אם זה יקרה, כל החברות יברחו מהבורסה וילכו להנפיק בחו"ל. גם שר האוצר, שרת המשפטים ומנכ"ל האוצר מתנגדים לשינוי".
מנהלים מתוסכלים של קופות גמל ופנסיה עלולים להתנקם ולהתנגד לחבילות תגמול הגבוהות מ־2.5 מיליון שקל לשנה (תקרת השכר הנוכחית בחוק - י"ש), רק משום שהם עצמם מוגבלים. אתה חושש מהתופעה?
"שמעתי על היתכנות למקרים כאלה וקיבלתי אינדיקציות עקיפות לכך. הודעתי על התנגדותי הנחרצת. השיקול באישור השכר באסיפות חייב להיות ענייני ולא להיות מלווה בשיקולים אישיים. אם נסתכל על התמונה הכוללת, נגלה שב־90% מהחברות הציבוריות תקרת השכר הריאלית אינה עולה על המגבלה של 2.5 מיליון שקל. אבל יש מקרים שבהם צריך לשלם יותר ואסור להתנגד אוטומטית".
מה דעתך על תפקוד רואי החשבון כשומרי הסף בחברות הבורסאיות?
"רואי החשבון עושים את עבודתם כראוי, אבל למרות המחמאות היו מקרים שבהם רואי חשבון התרשלו ולא עשו את עבודתם כהלכה. הם טופלו במסגרת האכיפה המנהלית. היה מקרה כזה בפעם הראשונה גם עם אחד מעורכי הדין. על רקע זה אנחנו מקדמים הקמת מוסד פיקוח המכונה בחו"ל PCAOB, שהיוזמה להקמתו הייתה פרשת קריסת חברת אנרון. אנחנו מקדמים בנושא הצעת חוק על דעת משרד המשפטים ולשכת רואי החשבון, ואני מקווה שהיא תושלם בתוך שנה".
לפני החג אושר המהלך לשינוי מבנה הבורסה, שיביא בתוך חמש שנים לאובדן השליטה של הבנקים בה ובשלב הבא להנפקתה. כיצד זה צריך להשפיע נניח על הגברת ריקי כהן מחדרה?
"אנחנו כבר רואים התעניינות בשיתוף פעולה איתנו מצד בורסות בעולם. ההשפעה העיקרית של שינוי המבנה היא בהפחתת העמלות המנופחות ששולמו בעבר לחברי הבורסה על פעילות בניירות ערך. חברי הבורסה לא ימתינו חמש שנים וימהרו למכור את האחזקות העודפות בבורסה בתוך שנתיים. בינתיים נעשות הכנות להנפקת הבורסה עצמה וגם זה בתוך כשנתיים. במקביל דירקטוריון הבורסה ישתנה בתוך שנה. נציגי הציבור שיבטיחו את אי־התלות שלה ייבחרו באמצעות ועדת מינויים".
האם הצלחת לשקם את אמון הציבור בבורסה? האם יש נכונות גדולה יותר של ציבור המשקיעים להיכנס לשוק?
"אני מאמין שהצלחנו באמצעות פעולות האכיפה למלא את תפקידנו בהגנה על ציבור המשקיעים ולהחזיר את אמונו. זה נעשה באמצעות הפעילות כנגד קרנות השקעה שפעלו בניגוד לחוק ני"ע, פעילות כנגד 'זירות סוחר' וההסדרה הנוכחית בהנפקות בהיקף מאות מיליוני דולרים במטבעות דיגיטליים בתהליך המכונה ICO. לצד כל אלה הוצאנו אל הפועל כמובן הקלות רגולטוריות שמעודדות חברות לחזור לבורסה. אני שומע על יותר ויותר מקרים כאלה. אמון הציבור במוסד ששמו הבורסה לניירות ערך גדל".
האם תציע לגברת כהן מחדרה להשקיע במישרין בבורסה?
"ראשית, גב' כהן צריכה לדעת שגם אם אינה משקיעה במישרין, היא מושקעת בעקיפין באמצעות קרן הפנסיה, הגמל או קרן ההשתלמות. אין מניעה מהשקעה ישירה גם של גב' כהן, אבל אני ממליץ שזה ייעשה רק לאחר קבלת ייעוץ מקיף. לחלופין ניתן לבצע את ההשקעה דרך מנהל תיקים או באמצעות קרנות נאמנות".