שר האוצר משה כחלון יתבקש לאשר בשבוע הבא נייר עבודה של רשות המסים, שבו מוצע להפחית מכסים בהיקף של כ־750 מיליון שקל. המכסים יופחתו על מוצרים שאינם מיוצרים בישראל, אשר לא יפגעו בתעשייה המקומיות או בעסקים הקטנים. מדובר במוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ריהוט ומוצרי טקסטיל. המכס על מוצרים אלה נע מ־6% עד 12% והוא בתוקף לגבי מוצרים ממדינות שלישראל אין איתם הסכמי סחר חופשי.
לאחר פרסום דבר הפחתת המכסים ייערך שימוע, שבו יותר לגורמים שונים להביע את דעתם לגבי המהלך. ההפחתה תיכנס לתוקף במהלך ינואר. אין זו הפעם הראשונה שכחלון מפחית מכסים. במאי החליט שר האוצר, במסגרת תוכנית "נטו למשפחה", להפחית מכסים על ביגוד, הנעלה ומכשירים סלולריים.
הפחתת המכסים היא המהלך הראשון ששר האוצר מוציא אל הפועל, במסגרת התוכנית לשימוש בעודפי ההכנסות ממיסוי. עודפי הגבייה, הנאמדים ב־20 מיליארד שקל, אינם יכולים לשמש להגדלת ההוצאה התקציבית, בגלל כלל ההוצאה, המגביל את גודל התקציב. סיבה נוספת היא שמרבית הסכום הוא חד־פעמי ונובע מהגבייה המוגדלת של המס על הדיווידנד. שימוש נוסף בכסף הוא הפחתת נטל המס למשפחות בשכבות הביניים, ברמות שכר של עד 20 אלף שקל. המהלך ייכנס לתוקף במהלך 2018 והתוספת לתלוש נאמדת ב־100־200 שקל נטו. עלות ההפחתה נאמדת ב־2 מיליארד שקל.
נושא שבגינו עדיין לא התקבלה החלטה סופית הוא הפחתת מס החברות. בתקופת כחלון מס החברות הופחת מ־27.5% ל־23% בתחילת 2018. נתניהו לוחץ להמשיך להפחית את המס ולהביאו לרמה של 20% (בין השאר בעקבות רפורמת המס בארה"ב). כחלון מסתייג ושוקל שלא להפחית את מס החברות. עם זאת, ייתכן שבסופו של דבר יחליט להפחית את המס בשיעור סמלי של 1%. עלות מהלך זה, אם יצא אל הפועל, נאמדת במיליארד שקל.
על פי הסיכומים המתגבשים בהנהלת האוצר, חלק הארי של הכסף מעודפי הגבייה ישמש להפחתת הגירעון התקציבי. הגירעון בתקציב 2017 עמד על 2.9% מהתוצר. ההערכה היא שלפחות 10 מיליארד שקל מיועדים להפחתת הגירעון. המשמעות היא שהגירעון ב־2019 יהיה נמוך מ־2% מהתוצר (העומד על 1.3 טריליון שקל).
מדובר בגירעון התקציבי הנמוך ביותר בשנים האחרונות. השפעה הלוואי שלו תהיה הפחתת יחס חוב־תוצר, שעשוי לרדת אל מתחת ל־60%. שימוש נוסף בעודפים מיועד להקדמת תשלומים. אחד השימושים היה העברת מיליארדי שקלים לקרן מס רכוש, שאמורה לכסות נזקים כתוצאה מאירועים יוצאי דופן, כמו אסון השריפה בכרמל.