נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין נענה אתמול לבקשתם של בנק דיסקונט, בנק הפועלים והבנק הבינלאומי למנות משקיפים מטעמם לחברת יורוקום, בעלת השליטה, בעקיפין, בבזק. השופט נתן לבנקים את הסמכות לבקש מיורוקום את מלוא המידע בנוגע להתנהלות החברה, כמו גם האפשרות להשתתף בישיבות הדירקטוריון.
דומה כי זוהי הפעם הראשונה שבה נושה חוב מוסמך על פי הוראה משפטית מקבל את הסכמת בית המשפט למינוי משקיף. למרות זאת, בשלב זה הדירקטוריון של יורוקום ממשיך להתנהל כרגיל.
השופט נימק את החלטתו בעקבות טענות שהשמיע עו"ד פיני רובין מטעם בנק הפועלים בנוגע לקשיים שבהם נתונה יורוקום, המבנה הפירמידלי הבעייתי שלה והבעיות בממשל התאגידי. יחד עם זאת, השופט נמנע מקבלת החלטה דרסטית יותר כמו מינוי כונס או מפרק זמני. במקור דרשו הבנקים גם להכריז על הליכי פירוק לחברת יורוקום. עו"ד צוריאל לביא, המייצג את יורוקום, הציע לדחות בשבוע את הכניסה לתוקף של מינוי המשקיפים אולם סורב. הבנקים ביקשו את מינוי המשקיף מתוך כוונה להבטיח פירעון חובות של 970 מיליון שקל של יורוקום לבנקים.
אתמול עוד עמדה על הפרק ההצעה למכור את בזק, באמצעות חברת אינטרנט זהב, לאיש העסקים האמריקאי נתי סיידוף, שנכשל לאחרונה בניסיונו לרכוש את השליטה באפריקה ישראל. בשל כך ובשל העובדה כי לפני כשנה כשל ניסיונו לרכוש גם את החברה הכלכלית לירושלים, סיידוף מחזיק כעת במאות מיליוני שקלים במזומן.
הבנקים לא החלו במגעים מעשיים עם סיידוף ורק קיבלו הצהרת כוונות כללית, כאשר על פי ההערכות, המשא ומתן מול סיידוף לא יתנהל בשיטת "זבנג וגמרנו" אלא סביר להניח כי מדובר במגעים שיימשכו לפחות שבועות מספר.
נציג בזק, עו"ד רונן מטרי, ציין כי יורוקום יודעים כי הם צריכים להחזיר לחברה חוב בסך 117 מיליון שקל, אולם השופט אורנשטיין השיב לו כי "הייתם צריכים לעגן את ההסכם בבטוחות". על כך טען מטרי כי "אם בעלי המניות נותנים הכשר, זה לא פוטר את הבעלים מחובת ההגינות". העברת השליטה בבזק אינה עניין של מה בכך. ראשית, אין זה ודאי כי הצעתו של סיידוף תהיה היחידה ואולי בהמשך הדרך (כפי שקרה במהלך מכירת השליטה באפריקה ישראל) יוגשו הצעות נוספות, בתנאים נוחים יותר לבנקים. שנית, אם וכאשר תסוכם עסקה מול הבנקים, יתבקש סיידוף לקבל את אישור משרד התקשורת, כאשר סביר להניח שגם לבעלי איגרות בפירמידת בזק יהיה מה לומר.