בשבועות האחרונים החליטו הסינים “להוריד את הרגל מהגז” בכל הנוגע לעסקאות הייטק. לדברי יזמים בענף שאיתם שוחח “מעריב־השבוע”, הסיבה העיקרית לכך היא המגבלות הרגולטוריות. עם זאת, ישנם גורמים נוספים כמו חוסר הרצון להיכנס להשקעות בתחום הגיימינג (כמו עסקת פלייטיקה), ואפילו שיקולים פוליטיים כמו למשל ההשפעה שהייתה להצהרת טראמפ על ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל.
עיקר המגבלות חלות על עסקאות גדולות ולא על אלה בהיקפים קטנים יחסית, בהיקפים של שניים־שלושה מיליון דולר (כמו עסקת טריידליין, שבוצעה לאחרונה בהיקף של שני מיליון דולר). יזם הייטק ישראלי שהקים חברה בשותפות עם סינים הסביר כי קיימים קשיים בהשלמות עסקאות הייטק שכבר סוכמו בין הצדדים, וכעת מנסים למצוא דרכים יצירתיות להוצאת הכסף, כמו למשל הצגת העסקה כתשלום עבור שירותים ולא השקעה של ממש.
העסקה עברה לשלב בדיקת הנאותות, ובוטלה בשל הרגולציה החדשה
בגלל הרגולציה החדשה, חלק מהעסקאות לא מבוצעת כלל, משום שלא ידוע כמה זמן ייקח לקבל את אישור הרגולציה. כך למשל במקרה של בנק לאומי סין, שהיה מעורב בעסקה בין גוף ממשלתי סיני לחברה לטיהור מים ישראלית. העסקה כבר עברה לשלב הדיו דיליג’נס (בדיקת הנאותות), אולם בשל הרגולציה החדשה הצדדים נאלצו לבטלה. יזמים ישראלים נוספים דיווחו אף הם על השעיית עסקאות שכבר סוכמו.
בתגובה לדברים מסר אייל שמעוני, מנהל נציגות בנק לאומי בשנגחאי, כי הממשלה החליטה לפני כשנה להגביל את ההשקעות מחוץ לגבולותיה. עוד הסביר כי בעבר ניתנה יד חופשית להשקיע עד 200 מיליארד דולר לשנה למשך עשר שנים במסגרת התוכנית. "אני מאמין שהמדיניות תשתנה", הביע תקווה.