בתחילת החודש שעבר פרצו מהומות בעיר אל־סלט בירדן. הרקע למהומות - החלטת הממשלה להפחית את הסובסידיה ללחם ועלייה של לפחות 60% במחירו. התקררות היחסים של ירדן עם סעודיה, הנוקטת צעדים ליצירת ציר נגד איראן, הביאה להפחתת הסיוע הסעודי לממלכה ההאשמית. יש גם חשש כי ההתעניינות של ממשל טראמפ בירדן בשפל. הנשיא האמריקאי הכריז על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ולא הניד עפעף על רקע מחאותיו של מלך ירדן.
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מתכוון להקים מחדש ציר מערבי מול איראן. לשם כך הוא יבקר בבריטניה ובארה"ב, שאליהן כבר הוזמן רשמית, ונושא ירושלים ממש לא מעניין אותו.
על רקע המלחמה של כולם בכולם, ירדן איבדה גם שוק חשוב שהכניס לה מט"ח, השוק העיראקי. זה התחיל במלחמה מול דאע"ש ועתה מתפתח בסהר הפורה כמלחמה בהשתתפות ארה"ב, עיראק, איראן, טורקיה, רוסיה, סוריה ובצנעה גם ישראל. דאע"ש, או יותר נכון שרידיו, עדיין נמצא על גבול ירדן, והממלכה נאנקת תחת נטל של מאות אלפי הפליטים מסוריה השוהים בתחומה. החוב החיצוני של ירדן מגיע ל־35 מיליארד דולר. המצוקה כה גדולה, עד שירדן מוכנה להעניק דרכונים ירדניים לזרים שישקיעו בתחומה.
חברות האשלג והברום של ירדן, בבעלות ירדנית־בינלאומית, כבר רוכשות החל מינואר אשתקד גז בהיקף שנתי של 2 מיליארד מ"ק לתקופה של 15 שנה. הרכישה הזו דווקא מגדילה את רווחיהן, משום שהן משלמות פחות מעלות גז מונזל המיובא דרך עקבה. הגז שהן רוכשות ממאגרי תמר דרך חברה שאינה רשומה בישראל (מהלך שנועד להפיג ההתנגדות של הרחוב הירדני), נדחף דרך צינור העובר משטח ישראל לשטח ירדן מדרום לים המלח.
השאלה היא אם לירדנים יהיה כסף לרכוש גז בהיקף של 10 מיליארד דולר, 45 מיליארד מ"ק, לאורך 15 שנה. מטבע הדברים, חברת החשמל שלהם תצטרך להעמיס את העלויות על תעריפי החשמל בממלכה, במדינה שבה הציבור מתקשה לשלם עבור לחם וששיעור האבטלה בה מגיע לכ־19%, קרוב לוודאי שיא של רבע מאה.
בעניין אספקת הגז, ירדן תהיה תלויה בישראל, בעיקר מפני שהצינור המוביל גז מאל עריש דרך סיני בואכה עקבה ומשם צפונה, כבר פוצץ בשנת 2012 על ידי דאע"ש בסיני.
לפני כמה שנים הכריזו נובל אנרג'י וקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה על מזכר הבנה למכירת גז למצרים. הפעם ישנו הסכם מחייב מול החברה המצרית דולפינוס למכירת גז, ככל הנראה מתחילת 2020, הלוא היא השנה שבה תפחת הזרמת הגז מתמר לישראל מ־10 BCM ל־7 BCM לנוכח תחרות מצד מאגרי הגז לוויתן, כריש ותנין.
השאלה העיקרית היא כיצד יוזרם הגז. אפשרות אחת היא דרך הצינור הקיים למסוף מול אשקלון, עת יתפנה הנפח עם הפחתת ההזרמה של הגז מתמר לשימושי המשק הישראלי, ומשם על קרקעית הים בצינור הקיים השייך ל־EMG עד אל עריש. אפשרות אחרת היא להניח צינור ייעודי חדש מתמר לאל עריש בעלות גבוהה. אפשר גם להשתמש בצינור הגז הפן־ערבי דרך סיני לעקבה, אולם אפשרות זו כרוכה בתשלום דמי מעבר לירדנים.
לפי מתווה הגז, נובל אנרג'י חייבת למכור את המניות שלה בקידוח תמר, כיום 32.5%, ולרדת ל־25%. היא מתכוונת למכור 7.5% אלה ל"תמר פטרוליום", שבו יש לציבור 60% ולדלק קידוחים 40%.
ההערכה היא שבשנים 2023־2025 תתמלא יכולת ההפקה של מאגר תמר. כריש ותנין, היום בבעלות היוונים, יתחרו אף הם וימכרו במלוא התפוקה. היחיד שעשוי להישאר עם נפח לא מנוצל וכך יוכל להכתיב מחירים בשוק המקומי הוא מאגר לוויתן, שנשאר ויישאר בידי יצחק תשובה.
אין פלא שתשובה, שזוכה לביקורת רבה על התספורות שעשה לציבור, קיבל השבוע פרס מפעל חיים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. תשובה הוא אחד הטייקונים האחרונים שנשארו בשטח, ואין בכוונתו להיעלם או ליפול כמו שאר הטייקונים. הוא יהיה איתנו עוד שנים רבות, ועל רקע זה אפשר להבין את החנופה הגלויה אליו.
לצאת מהקיפאון
ההשקעות בבנייה למגורים ירדו בשיעור שנתי של 10.2% ברבע האחרון של 2017, לאחר ירידה של 5.2% ברבע השלישי של השנה. כישלונו של שר האוצר משה כחלון מתבטא בכך שבכל שנת 2017 הייתה עליה בהשקעה בנייה למגורים בשיעור של 1.3%, לאחר עליות של 8.1% בשנת 2016 ושל 1.5% בשנת 2015, עת מונה ב־14 במאי לשר האוצר.
אולי הסיבה לכך היא הקבלנים לא מוכנים לבנות יותר בקצב שבנו, משום שהם מרגישים את החולשה בשוק הדירות שמעמיקה מחודש לחודש. חולשה זו החלה במכירה של דירות ובתי יוקרה, ועכשיו היא מתפשטת במורד לדירות זולות יותר.
הקצב השנתי של הירידה במחירי הדירות בחודשים נובמבר־דצמבר 2017 כבר מגיע ל־4.8%, כך על פי ניתוח הנתונים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ועדיין, בשנה האחרונה עלו מחירי הבתים והדירות בשיעור של 2.04%. בשבוע שחלף הוכרז על 6,670 דירות נוספות שיוצעו במסגרת המחיר למשתכן. הפעם, לראשונה, גם באזורי ביקוש כגון רחובות, גני תקווה, פרדס חנה, אלעד, מבשרת ירושלים וגם שוהם, ירושלים, נתיבות, נהריה, בית שמש ונתיבות. כ־30 דירות בעפולה ובירושלים מוכנות לאכלוס מיידי. התוכנית שאושרה על ידי מינהל מקרקעי ישראל היא "קול קורא" שנכללים בה גם חיפה, קריית ביאליק, מגדל העמק וחולון.
פעולות אלה של שר האוצר נועדו לשנות כיוון ולחלץ את שוק הדיור מהקיפאון שהוא שרוי בו על פי הגדרת הכלכלן הראשי באוצר. ביחס לדצמבר 2016, בדצמבר 2017 ירד סך העסקאות ב"מחירי שוק" של דירות יד שנייה וחדשות ב־20 אחוז. בכל שנת 2017 ירדו העסקאות במחירי שוק ב־14% ל־94,000 עסקאות.
על רקע נתונים עגומים אלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להיות בטוח ששר האוצר וסיעת כולנו לא יציקו לו בנושא החקירות. כחלון רוצה להמשיך בתפקידו עד הבחירות במועד הקבוע בחוק, נובמבר 2019, כדי להוכיח שגם בתחום הבינוי למגורים הוא הצליח. אולי זה לקח זמן רב יותר מאשר המהפכה בתחום הסלולרי, אבל התוצאה תוכל לשמש לו מקפצה לבחירות הבאות.
עד אז נתבשר ככל הנראה מדי שבוע על תוכניות נוספות בתחום הבינוי למגורים. רק צריך לעדכן את חוקרי הלמ"ס, שכאמור בישרה דווקא על ירידה בבנייה למגורים.