נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הופיעה היום (רביעי) בוועדת הכספים וסקרה את הדוחות הכספיים של בנק ישראל. היא גם התייחסה למצב המשק ולשער החליפין. מהדיון עולה כי התקציב עומד על כ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.07 מיליארד ש"ח ב-2017. במסגרת הצגתו נימקו ראשיו את הגידול בפרויקטים זמניים - שיפוץ והקמת מבנים והקמת מאגר לשיתוף נתוני אשראי. נגידת הבנק הציגה תמונה מקרו כלכלית חיובית של המשך צמיחה במשק וירידה במחירי הדיור, אך הזהירה מפני מצב הפריון בישראל בדגש על שיפור הדרוש בתחום ההשכלה: "האוכלוסייה אינה עומדת בסטנדרטים ואינה מוכנה לשוק העבודה של המאה ה-21".



נגידת בנק ישראל ציינה בדיון כי התמונה המקרו כלכלית של ישראל ממשיכה להיות חיובית, המשק ממשיך לגדול בשיעורים של המדינות המפותחות ועפ"י הפוטנציאל הגלום בו. פלוג ציינה כי ייצוא השירותים שמגיע בעיקר מתחום ההייטק, השירותים העסקיים ומחקר ופיתוח צומח מהר יחסית גם ביחס לאותם שירותים במדינות מפותחות. לצד כך ייצוא הסחורות מתון הרבה יותר ומגמה זו צפויה להימשך.



פלוג ציינה כי "שוק העבודה משקף את מצבו הטוב של המשק, אנחנו בשיעור אבטלה בשפל - 3.2 אחוז בין הגילאים 25 ל-64. השיפור בכל הגילאים ובכל אזורי הארץ, לצד כך יש פערים מובנים, כאשר בפריפריה שיעור האבטלה גבוה יותר מאשר במרכז. אחד הפתרונות לכך הוא שיפור בתחבורה הציבורית". פלוג ציינה עוד כי השכר הריאלי עולה בכשלושה אחוזים מזה שלוש שנים, והדבר משתקף ברמת החיים.



הנגידה הוסיפה כי האינפלציה בפועל בשנים האחרונות מתחת ליעד והתחזיות קדימה קרובות למרכז היעד. לעניין שער החליפין של השקל ציינה פלוג כי הוא "התחזק על פני תקופה ארוכה אל מול הסל המטבעות עמן אנחנו סוחרים. בשנה האחרונה יש פחות או יותר התייצבות של שער החליפין, בשנה האחרונה השקל נחלש מול הדולר, מתחילת 2018 השקל נחלש יחסית אל מול מטבעות אחרים. קשה לנתח כרגע את הסיבות, כאשר יותר קשה להסביר תנודות, בחודשים האחרונים אנחנו רואים התייצבות".



יש להזכיר כי כלכלני קרן המטבע הבינלאומי פרסמו אתמול דוח מיוחד הסוקר את הפיגור בתשתיות במשק ומציין כי האינפלציה נמצאת כבר תקופה ארוכה מתחת ליעד, בין השאר בשל מאמצי הממשלה להגביר את התחרותיות ולהוריד מחירים. שר האוצר משה כחלון מכיר היטב את הביקורת בנושא התשתיות של כלכלני הקרן והכין תוכנית השקעות ארוכת טווח לכמה שנים, בהיקף 20 מיליארד שקל. השקעה כזאת עשויה לתרום להמשך התחזקות הדולר.



אשר למימון השקעות בתשתיות, בקרן המטבע ממליצים על כמה אפשרויות כמו העלאת שיעור המע"מ מ־17% ל־21% מהלך הנפסל על הסף על יד שר האוצר. עלייה של 4% במע"מ תגדיל את הכנסות המדינה בסכום הנאמד ב־18 מיליארד שקל. לחלופין מומלץ לבחור את אפשרות העלאת שערי מס ההכנסה ב־2% בממוצע, ובמקביל לבחון צמצום בגובה 12 מיליארד שקל לשנה בהטבות מס, שהיקפן בתקציב 2019 נאמד ב־67 מיליארד שקל.