"הפניות אלי עולות ב־200% אחרי החגים. אפילו גייסתי עכשיו עוד כוח אדם כדי שיענה לטלפונים, כי יש כמות גדולה של מתעניינים חדשים", אומר מאמן הכושר, שלום סלטו.
זהו, סוף־סוף הסתיימו להם חגי תשרי וחזרנו לשגרה הברוכה. החגים וגם החופש הגדול שהיו סמוכים השנה יותר מבדרך כלל, הותירו את רובנו עם כמה קילוגרמים עודפים, עם הוצאות כספיות רבות ועודפות, ואצל חלק מאיתנו נוצרו גם תחושות נפשיות לא הכי קלות לעיכול, ואף סכסוכים משפחתיים שהיינו מעדיפים להימנע מהם. אנחנו אולי יצאנו לגמרי מהשגרה ומהאיפוס בתקופת החגים, אבל יש מי שבהחלט נהנים מכך - בעלי המקצועות שבדיוק מטפלים בכל הנקודות הרגישות שלנו, ובכל הקפלים המיותרים שנוצרו אצלנו.
"כולנו היינו עכשיו בתקופה של לפחות חודש של חגים, שלא לדבר על הקיץ שבו היינו בחופשה עם הילדים, שזה אומר בתי מלון, לאכול המון והכל כלול", אומר סלטו, המאמן בשיטת פיירבוקס פיטנס. "זה כבר נגרר לחודשיים שבהם יש עלייה משמעותית במשקל אצל המון אנשים, וגם מי שלא עלה במשקל, אחוזי השומן שלו גדלו. כמו כן, מי שהייתה לו שגרת אימונים מסודרת, אז שלושת החודשים האלה הרסו לו את הכל. זו הייתה תקופה ממש מטורפת, ועכשיו אחרי החג האחרון, אנשים מתחילים להתאזן ולחזור לשגרה. אני מפוצץ בטלפונים עכשיו, ומניסיון של שנים עברו אני יכול להגיד לך שהטלפון פשוט לא מפסיק לעבוד".
איך מתמודדים עם הביקוש העולה?
"קודם כל, אני ערוך לזה כבר מזמן. הכנתי תוכנית מיוחדת לאחרי החגים שמתאימה במיוחד לירידה מטורפת במשקל, לתת בוסט רציני אחרי כל העלייה שהייתה. אני יכול להגיד לך שבחמש־שש השנים האחרונות התקופה שאחרי החגים זה תור הזהב אצלי".
הדיאטה שאחרי
לא רק מאמני הכושר זוכים לעלייה בפניות בעקבות הקילוגרמים העודפים שבאים בעקבות החגים, אלא גם התזונאים. "אני חושבת שהרבה מאוד אנשים, במיוחד השנה, שהחגים יצאו מיד אחרי החופש הגדול, מרגישים איזשהו צורך לחזור לשגרה וגם לשגרת אכילה מאוזנת. מובן שבמהלך החגים והחופשה יש סיכוי גבוה יותר לעלות במשקל", אומרת הדיאטנית הקלינית אורית הלר. "אני עובדת הרבה עם משפחות, ואצל משפחות עם ילדים יש צמיחה מאוד גדולה של חטיפים, שתייה מתוקה, אכילה בחוץ, הרבה פחות בישול ביתי".
"פונים אלי משפחות שרוצות להחזיר גם את מסגרת הארוחות בבית וגם להסדיר את סדר היום הביתי. עכשיו פנתה אלי אמא שרצתה להתייעץ לגבי כריכים לבית הספר. פתאום צריך להיכנס לשגרת אכילה אחרת לגמרי, ולכן יותר אנשים מתחילים לפנות - גם כדי לסדר חזרה את סדר היום, וגם כדי להוריד את הקילוגרמים המיותרים שנוספו בחג. אגב, גם הרבה מאוד ילדים, ולא רק ההורים, עולים במשקל בצורה משמעותית במהלך החג, בעיקר בגלל אכילה לא מאוזנת. התחלתי לקבל הרבה טלפונים של אנשים שרוצים לקבוע תור לאחרי החגים".
מבחינתך זו בוודאי תקופה מצוינת.
"נכון, אבל אני תמיד ממליצה לבוא קודם וללמוד אכילה מאוזנת במהלך החגים. צריך לדעת להתמודד גם במצב של חוסר שגרה. אבל, כאמור, הרבה משפחות מגיעות אחרי החגים. זה נורא נוח לדחות את ההגעה ולומר: 'אגיע כבר אחרי החגים'".
סדר במצב הפיננסי
גם חשבון הבנק נפגע לא פעם בעקבות תקופת החגים. "אחרי החגים אנשים רוצים לעשות מה שנקרא אתחול מחדש", אומרת הילה אלקלעי, מתכננת פיננסית ויועצת לכלכלת המשפחה. "השנה, בשל הצמידות של החגים לחופש הגדול, הרבה משפחות יצאו מאיזון בכל הקשור לתקציב המשפחתי, ויש צורך עכשיו גם לעשות סדר במצב הפיננסי המשפחתי וגם להיכנס להתנהלות תקציבית מחדש".
בכמה גדלה כמות הפניות אליך בתקופה זו?
"לפחות ב־30%. הרבה זוגות ומשפחות מרגישים את הצורך לבוא, להתייעץ ושמישהו יעשה להם סדר, או שייתן להם הכוונה איך לעשות אותו בעצמם. היום, אגב, מדובר בהרבה שימוש באפליקציות, ופחות יושבים עם טבלאות אקסל כמו פעם".
מה מתארים הלקוחות שפונים אלייך?
"הם אומרים שיש להם תחושה של איבוד שליטה על ההוצאות ושהם לא מבינים לאן הלך כל הכסף שהם הכניסו. אלה בדיוק המילים. הם מכניסים כסף, אבל לא מבינים לאן הלך הכסף, וזו תחושה לא נעימה שנוצרת לך, במיוחד כשאתה גם לא יודע להשתלט על זה. זה מאוד קשה להכיל את כל המידע - את כל כרטיסי האשראי, את כל חשבונות הבנק שיש למשפחה. קשה מאוד לנתח את כל המידע הזה ולהביא אותו למצב שניתן להגיע ממנו למסקנות".
אחרי החגים זה אכן הזמן המתאים לעשות סדר?
"אחרי ההוצאות הגדולות, אנשים פתאום רוצים לעשות סדר כלכלי בהוצאות ובהכנסות כדי להתאפס מחדש וכדי לא לחרוג מהתקציב המשפחתי הקיים. הייתה חריגה בחופש הגדול ובחגים, עכשיו צריך להתכנס לחזרה להתנהלות תקציבית, והרבה אנשים לא יודעים איך לעשות זאת בכוחות עצמם".
תמיכה נפשית
כידוע, היציאה משגרה והאינסטנסיביות המשפחתית בתקופה זו מעוררות אצל חלק מהאנשים תחושות נפשיות, שבין דכדוך לדיכאון של ממש. "אנחנו רואים שהמתח הנפשי שקשור לחגים מורגש לפני החגים, אבל גם לאחר החגים", אומרת ד"ר סוזי קגן, פסיכותרפיסטית בכירה ומטפלת זוגית ומשפחתית. "לתקופה שלאחר החגים אנחנו מגיעים עם הלשון בחוץ. השהות האינטנסיבית עם בני הזוג והילדים פותחת תחושות ופצעים שאנחנו מצליחים להסוות במהלך השגרה היומיומית של עבודה, לימודים וחוגים. אבל הדברים שנפתחו במהלך החגים מעלים את הצורך בפנייה לעזרה מקצועית, ולא רק בתחום הזוגי. הפנייה לעזרה מקצועית מתרחשת לא רק אצל ההורים והזוגות, אלא גם אצל האנשים הבודדים בכל הגילים, החל מאנשים צעירים הנמצאים לבד - כשהלבד מודגש במיוחד בתקופה זו - וכלה במבוגרים שמרגישים בחגים בין דכדוך לדיכאון מכל מיני סיבות".
ד"ר קגן מספרת שהפניות אליה לאחר החגים עולות ב־50%־70%. "יש ממש עלייה דרסטית, ורואים זאת גם בתחום הפסיכולוגי וגם בתחום הפסיכיאטרי", היא אומרת. "אנשים מתקשרים ואומרים משפטים, כגון 'החגים הציפו אצלי כך וכך', 'פתאום בחגים הבנתי דברים שונים'. יש כאלה שאומרים ש'אני לא יכול יותר, שאין ברירה, שצריך לטפל', כל מיני משפטי מצוקה".
גירושים מאוחרים
ולפעמים, האינסטנסיביות המשפחתית הלוחצת מהווה טריגר לגירושים, כפי שיעידו עורכי דין לענייני גירושים. "היום בדיוק עשינו ישיבת משרד כהכנה לחודש אוקטובר, שהוא חודש לחוץ מאוד", אומרת עו"ד רות דיין־וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה. "קיבלתי פניות אפילו במהלך החגים. בערב יום הכיפורים, למשל, היו הרבה פניות. אנשים באמצע הלילה בחג כותבים ומבקשים לתאם פגישה".
איך את מסבירה את זה?
"אנשים נמצאים במצוקה בחגים, וכשהנישואים רעועים, אז החגים רק ממחישים את זה. החגים מערערים נישואים שכבר מעורערים ממילא. עודף משפחתיות בנישואים מעורערים יכול להיות הקש ששובר את גב הגמל. גם ההימצאות בקרב כל כך הרבה בני משפחה מגבירה מתחים. ברגע שיש חומר נפץ, אז כל גפרור יכול להדליק את המדורה, ולכן הרבה פעמים תקופת החגים בעצם מהווה קטליזטור לפנות לעורך דין לענייני משפחה כדי לפתוח בהליך גירושים. פעם, למשל, כשלא היה לנו אתר אינטרנט, היינו מקבלים את הריקושטים אחרי החגים כשהיינו חוזרים לעבוד, ואילו עכשיו אני רואה את הדינמיקה ואת הקשר בין החגים לפניות. הפניות בתקופה זו גדלות לפחות ב־30%. זה לא שדווקא בחג הם התחילו לחשוב לראשונה להתגרש, אבל בחג אולי הייתה מריבה שהאיצה את הרצון הזה. כאמור, יש בחגים משהו שגם ככה מערער את הנישואים המעורערים".
האמהות נוהרות
התקופה שאחרי החגים היא גם תקופה מאתגרת עבור חברות ההשמה, שכן בעוד שבזמן החגים קשה למצוא עבודה בשל ריבוי ימי החופשה, אחריהם מגיעים גם מחפשי עבודה וגם מעסיקים המחפשים עובדים. "במהלך החגים, החברות השונות שמחפשות עובדים לא מגייסות, אבל הן כבר התכוננו, יודעות אילו תפקידים הן צריכות, הרבה מהן כבר התחילו לפרסם כדי שיוכלו למיין את העובדים אחרי החגים", אומר רון פאר, מייסד חברת ההשמה "ניו וורק".
"מגיעים אלינו אחרי החגים לקוחות שהם מעסיקים שמחפשים עובדים במשרה מלאה, ובדרך כלל לתפקידים בכירים, כמו מנהלי שיווק ומנהלי פיתוח עסקיים. הם כאמור התחילו לפרסם כבר לפני החגים, אבל את אלה שמיינו עבורם - הם מקבלים אחרי החגים. אחרי החגים גם סטודנטים חוזרים ללימודים, ואז מתפנות משרות מלאות נוספות".
מה המאפיינים של הדרישות התעסוקתיות בתקופה זו?
"מצד אחד, אנחנו רואים יותר דרישות למשרות זמניות מצד סטודנטים; מצד שני, מעסיקים מחפשים יותר תפקידים למשרות מלאות, ומי שהכי מפסיד מהסיפור הזה הן דווקא אמהות שמחפשות שעות מאוד מוגדרות שבהן עובדים גני הילדים, והן מתחרות בעצם עם הסטודנטים. הרבה מאוד אמהות לא עובדות בקיץ ובחגים כי הילדים בבית, ואז בתום החגים מורגשת גם נהירה המונית שלהן. אפשר לומר שבתקופה זו כל האופי של השוק משתנה, כי הסטודנטים חוזרים ללמוד. יש הרבה מאוד תפקידים שסטודנטים כבר לא יכולים לאייש כי הם חייבים לעבוד בעבודה זמנית, מה שגורם לכך שחברות שונות מחפשות עובדים לתפקידים במשרות מלאות. כלומר, מצד אחד יותר סטודנטים מחפשים עבודה, והיצע המשרות החלקיות והזמניות יורד, ומצד שני הביקוש לעובדים שיכולים לעבוד במשרה מלאה עולה".
עבורכם זו תקופה מבורכת?
"מבחינתנו זו תקופה עמוסה, לאו דווקא יותר פרודוקטיבית, אלא תקופה שיש בה יותר התעסקות בכל מיני תנאים טכניים של עבודה. יש עלייה יותר גדולה כרגע של ביקוש מצד המעסיקים, מאחר שהם חיכו עם הגיוסים לאחרי החגים. עכשיו יש יותר ביקוש לעובדים מאשר היצע של עובדים מתאימים".