פאנל רגולציה, פוליטיקה ועסקים בהשתתפות צביקה האוזר, מועמד כחול לבן ומזכיר הממשלה לשעבר. אהרון פוגל, יו"ר צי"ם, מנכ"ל האוצר לשעבר וד"ר מיכאל שראל ראש פורום קהלת לכלכה בהנחיית יהודה שרוני, התקיים היום (רביעי) במסגרת כנס "הג'רוזלם פוסט".
במהלך הפאנל עלו מספר נושאים, על הקשר שבין רגולציה - עסקים. האוזר ביקש להדגיש כי "בעידן הנוכחי, יש חוסר אמון בין אף אחד מהגורמים הממסד המשפטי, העסקי, הממשלתי, אף אחד לא מאמין לאף אחד כך לא ניתן לפתח מדינה, ולצערי הקברניט, ראש הממשלה, וכל המערכת שמנהלת מנהלת אסטרטגיה של פילוג במקום לכידות שזה המסד של מדינת ישראל".
המחיר לדברי האוזר הוא ברגולציה כיוון שהרשות המנהלת צריכה להתנהל בסביבה של חוסר אמון מוחלט מהצד השני יש נסיונות עקיפה כי יש חוסר אמון במערכת הניהול.
מה עלות הרגולציה למשק הישראלי, כאשר רשות מבצעת צריכה בכל זאת להתנהל ולקבל החלטות בסביבה של חוסר אמון מוחלט, אז אנחנו עושים מעקפים אחת רגולציה והשני ניסיון להגיע להסכמה מוחלטת כי אין אמון בהנהגה. והמחירים איומים ונוראים. העולם של תל"ג אחד המרכיבים המשמעותיים של צמיחה כלכלית זה צמצום משמעותי של בירוקרטיה ורגולציה.
אי אפשר לעשות זאת בלי העלאת האמון באופן משמעותי. ברגולציה מי שמשלם את המחיר זה הקצוות מי שלא חשבו עליו ואין לו מענה רגולטורי ומצד שני כל נושא התפתחות. חשוב לזכור שרגולציה לוקחת זמן. מצד אחד ישראל יצרה מרכיבים משמעותיים של התפתחות וחדשנות שמתחילים מכאן ובהרבה פעמים מיושמים בחו"ל ולא כאן כי לוקח זמן ליצור רגולציה. אנחנו אוכלים את הלחם של אתמול. המחיר הוא זמן. בעוד שבמאה ה21 תהליכים הולכים ומואצים, השוק הפרטי יוזם ומתקדם אבל המדינה הולכת אחורה.
גלגל השיניים של הבירוקרטיה עובד בקצב אחר, מה שפעם לקח חודש לוקח עכשיו שנה. הרשות המבצעת יודעת למדוד עלויות של כסף כמשאב ציבורי אבל אף אחד לא מתייחס לזמן כמשאב ציבורי. אף אחד לא בודק כמה זמן גוזלים מהציבור.
ד"ר מיכאל שראל אמר: "למהפכה החברתית היו הרבה השפעות טובות אך גם שליליות ואחת השליליות זה פופוליזם לתוכנית הכלכלית. קמו תוכניות רדודות, פוליטיקאים מגיבים לתמריצים וככל שהבוחרים לוחצים על נבחרי הציבור, הם בוחרים בתוכניות כלכליות שמצטלמות טוב, ויענו לבקשת הציבור כאן ועכשיו ללא תכנון לטווח ארוך ומבלי לקחת החלטות קשות וכואבות שיובילו לפיתוח אין קסמים. בעצם מעבירים כף מכיס אחד לכיס השני. מה זה מחיר למשתכן? האזרחים משלמים על זה. הדרך להתקדם בשוק הבנייה והדיור יש להסיר את העיוותים שהמדינה עצמה יצרה.
המדינה צריכה לעודד השקעות אחרות במקום בדיור, הממשלה לא מאפשרת לראשי מועצות מקומיות לבנות שכונות חדשות, אין מנדט לשלטון המקומי, אם נשנה את זה תהיה מחויבות גדולה לתושבים. אבל שינויים לא פופוליסטיים דורשים אמץ ותכנון ארוך.
אהרון פוגל: "אומרים שהמצב המשק טוב, אבל הוא יכול להיות פי כמה יותר טוב. והסיבה שהוא טוב הוא על אף ולמרות הדרג הפוליטי אלא בזכות אנשים שהם יצירתיים ונפלאים ועושים את הדברים, וזה משהו שאני לא חושב שקיים בעולם באף מקום אחר.
"המדיניות המוצהרת צריכה לאפשר לכל אחד מאתנו לעשות יותר, ותפקיד הממשלה ליצור את התנאים שזה יקרה. כללי המשחק צריכים לאפשר התפתחות... עבדתי עם שרי אוצר מכל הצדדים שמאל וימין, זה לא רלבנטי. אין באמת באוצר שמאל וימין מה שמשנה האם זה שר אוצר שמסתכל קדימה, פועל לטווח ארוך, האם הוא חושב, חכם, מבין. זה לא קשור למפה הפוליטית.
"אנחנו משלמים בפועל אחוזי מס גבוהים מאוד בעצם 60% מס, זה מעודד שוק שחור, אם המיסים ירדו ואמון יעלה המדינה תרוויח יותר. תעודדו יזמות פטור ממס או הקלה ממס זה רק אם היזם מצליח, אין סיכון למדינה. אין שום קשר בין המיסים שאנחנו משלמים לשירותים שלנו, מס בריאות לא קשור לשירותי הבריאות, זה עניין חוקי. גם מס ביטוח לאומי לא קשור לחקיקה הסוציאלית זה עניין חוקתי. אפשר לשנות את מצב הבריאות על ידי שינוי מבני בלי קשר למיסוי. מה שממן השקעות זה חסכון מה שעשו במדינה בעיקר מסיבות דמגוגיות פגע בחסכון.
ד"ר שראל הוסיף: יש מספר כוחות שפועלים, העצמת ארגוני העובדים לעומת התעשייה ולעומת הצרכנים. אני חושב שהכח המופרז שיש לארגוני עובדים גדולים הביא אותנו למצב הפוך בסקאלה, אין איזון בין הצרכנים והיזמים בארגון העסקי ואף אחד לא מעז להתקרב לארגוני העובדים, תורידו את המאבק, פעם לפני מאה שנה היה אי שוויון היום מגדילים את אי השוויון והכח הולך לכיוון הארגונים הגדולים ולא באמת לכל העובדים, הכח הזה מעכב את המשק ואת העובדים האחרים בכלל זה".
פוגל: כשבעל העסק חושש לפעול זה משפיע על ההחלטות למשל "אכיפה מנהלית, בלי להוכיח כוונה או רשלנות המנהל או הרקטור אשם גם אם מישהו בדרג נמוך עשה טעות וזה משפיע על כך שחברות ייקחו פחות סיכונים. בעל שליטה לא יכול לקבוע מי המנכ"ל שלו או לקחת החלטות חשובות . רק מי שחושב שהוא יכול לעבוד על הציבור מאוד מאוד ילך להיות חברה ציבורית בתנאים הללו. אנחנו מפסידים המון השקעות שהיו יכולת להשפיע על השכר, על מקומות עבודה. שיפור איכות החיים תוך צמצום פערים.
האוזר: הבירוקרטיה עוצרת את המשק, יש נתק בין השלטון למה שקורה בפועל "לדוגמה ראיתי בדרום מפעל שהיה חסר לתקרה 2 ס"מ בגובה בגלל תקנות כיבוי אש ולאף אחד במערכת לא היה סמכות להגיד תמשיכו לספק משכורות ל 150 משפחות ישירות. משכו כתפיים והרגולציה לקבל אישור לקחה 3 שנים והמפעל נסגר".
לשאלה האם בנימין נתניהו של היום שונה מזה של 2009, ענה האוזר: "אני אומר את זה בכאב, זה מה שגרם לי לרדת מהגדר ולהיכנס לפוליטיקה. ביבי של 2009 היה ראש הממשלה של כולם. ביבי של 2019 מקבל אוהל רחב מוציא יותר ויותר מהציבור הישראלי מחוץ לאוהל וזורק אותם, הוא פועל מהחלטה אסטרטגית של פילוג ושיסוע החברה הישראלית. מדינת ישראל צריכה לחזור לתלם ולחזור לדפוסי פעולה של ממלכתיות ואחידות זה ישקם את האמון במדינת ישראל וזה יחזק את החוסן שלנו כמדינה".
בשאלה על הביקורת על תוכנית המחיר למשתכן ענה ד"ר שראל: "אני רק אומר ששמחתי מאוד שבמערכת הבחירות הזאת כל המפלגות חוץ מזו של שר האוצר אמרו שלא ימשיכו בתוכנית. זו תוכנית לא טובה שעלולה לסכן את הזוגות הצעירים שקונים דירה ויגלו שכשהם ימכרו הם הפסידו כסף. זו תוכנית פופליסטית ללא אופק לאורך זמן".