ד"ר ערן טאוסיג, ממשרד בלטר, גוט, אלוני ושות' המתמחה בתביעות ייצוגיות, אומר כי את הסדר הפשרה שהגיעה אליו חברת התרופות פריגו בתביעה הייצוגית יהיה צריך לפתוח באופן תקדימי - אף על פי שהוא אושר על ידי בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
טאוסיג מעריך כי סכום הפיצוי לכל נפגע יירד, אך הסכום שתשלם החברה יחרוג מהסכום שהייתה אמורה לשלם בהסכם הנוכחי.
ב־2011 שינתה פריגו את הרכב תרופת האלטרוקסין, ששימשה יותר מ־300 אלף ישראלים לטיפול בבלוטת התריס, בלי ליידעם. התוצאה: רבים סבלו מתופעות לוואי קשות ובהן נשירת שיער, השמנה, דיכאון וסחרחורת.
כמה תביעות ייצוגיות הוגשו בנושא, והן אוחדו לתביעה אחת שאושרה לאחר כמה שנות מאבק מצד חברת התרופות וקופות החולים. לאחר הליך גישור ארוך שקיבל את אישור בית המשפט בנובמבר, הוחלט כי הנפגעים זכאים לפיצוי בסך 9,500 שקל. כל התשלומים הסתכמו בכ־46 מיליון שקל. את אותה שנה סיימה החברה בהכנסות בסך 4.6 מיליארד דולר.
"הם העריכו על הצד הנמוך את מספר הנפגעים, הם דיברו על משהו כמו 4,000־5,000 נפגעים בהסדר, בעוד שבפועל קיבלו עורכי הדין פניות מ־28 אלף איש. לא בטוח שכל ה־28 אלף שפנו, מגיע להם כסף. יכול להיות שיש אנשים שבכלל לא סבלו מתופעת לוואי. ככה זה עם ישראל - אדם קורא מודעה בעיתון שאולי מגיע לו לקבל 9,500 שקל, ומיד מגיש פנייה. הם לא צפו את זה", אומר טאוסיג.
"עכשיו הם במבוי סתום: מצד אחד הם לא יכולים לשלם 9,500 שקל לכל נפגע, משום שיש יותר מדי נפגעים ואין מספיק כסף; מצד שני המספר המטורף של הפונים מחייב את הוועדה שמאשרת זכאות לעבוד הרבה יותר קשה ולקבל גם הרבה יותר כסף מכפי שהייתה אמורה לקבל".
בסיכומו של דבר התחייבה החברה לפצות עד לסכום של 46 מיליון שקל - חלק מזה לעורכי הדין, חלק לוועדה וחלק לקבוצה. הם לא מוכנים לתת יותר והם לא צריכים לתת יותר לפי ההסדר שאישר בית המשפט בפסק הדין".
טאוסיג טוען כי בארצות הברית היו תקדימים לחריגה מהסכם פשרה סגור, כאשר התגלו מקרים שבהם היו יותר נפגעים מכפי שסברו והחברה שילמה יותר בהסכמה. "בישראל אין פסק דין, אין תקדים ברור, אין חוק, אין כלום בעניין הזה", הוא אומר. "אז מסתכלים על ארה"ב - שם יש תקדימים כאלה. יש תקדים שפתחו את ההסכם והחברה הגדילה את הסכום, ויש תקדים שהגישו תביעה ייצוגית נוספת משום שהכסף לא הספיק. לו הייתי שופט, הייתי אומר לצדדים כי אישרתי הסדר פשרה כאשר לפי המידע שהיה ברשותי היה מדובר על 4,000־5,000 זכאים, אולם מכיוון שכעת מתברר שזה שיש הרבה יותר תובעים, אין ברירה אלא לפתוח את ההסכם".
לדבריו, סעיף 14 לחוק החוזים מאפשר לבטל את ההסדר, אם נפלה טעות. "השופט יכול להגיד שלו ידע מראש שמדובר ב־28 אלף איש, הוא לא היה מאשר הסדר כל כך נמוך", מוסיף טאוסיג. "כך שאפשרות אחת היא לבטל את ההסדר ולחזור להתדיין בפני השופט. אני חושב שאף אחד לא יסכים לזה - לא התובעים ולא הנתבעים. אפשרות שנייה היא לראות איך פותחים את ההסדר ומגדילים את סכום הפיצויים הכולל".