עובדי מפעל חרסה בבאר שבע, שנדהמו לגלות כי הוחלט לסגור אותו לאחר 70 שנה, המשיכו גם היום (שני) להביע את מחאתם נגד הצעד של הנהלת קבוצת "חמת". בתוכנית הרדיו של ענת דוידוב ב-103FM דנו בנושא בהרחבה, ומהנדס בקרת איכות במפעל, שמעון הלל, סיפר על הקשיים של העובדים שהפכו למובטלים. "אני צריך להפוך עולמות בגיל שלי, כדי למצוא עבודה עכשיו", אמר.
לאחר דבריו של יו"ר ההסתדרות בבאר שבע, מאיר בביוף, בהן הביע ביקורת חריפה על בעלי המפעל יואב גולן שלהערכתו אשם בסגירה ("אדם שאין לו מצפון וכל מה שמעניין אותו הוא הכסף"), עלה לשידור מנכ"ל קבוצת 'חמת', רועי רגרמן, והסביר את הצד של ההנהלה.
תחילה, הגיב לדבריו של בביוף, ואמר כי "קבוצת חמת היא קבוצה ציבורית, יואב גולן מחזיק בחברה הזו 56%, יש פה דירקטוריון עם דירקטורים מהציבור, גופים מוסדיים, חברות ביטוח והשקעות. יואב גולן לא עושה ככל העולה על דעתו, הוא צריך לתת דין וחשבון לאותם משקיעים ודירקטורים מן הציבור. אז קודם כל, אני חייב לציין שלא קם בבוקר יואב גולן והחליט לעשות מה שבא לו כי מאיר בביוף לא אוהב אותו".
רגרמן התייחס לביטול המכסים מטורקיה לישראל בסוף שנות ה-90 ואמר כי "טורקיה מייצרת מעל 20 מיליון כלים סניטריים בשנה, חרסה רק 250 אלף. בטורקיה יש עשרות מפעלים, בישראל רק אחד. קשה מאוד למצוא עובדים שמוכנים לעבוד בתעשייה הסניטרית, וקשה מאוד למצוא גם עובדים שיתמידו בה. זו עבודה קשה לאורך זמן".
"בחברה הזו אין ידע מקצועי שמסוגל לייצר", הוסיף. "בשנת 2014 ייצרה החברה 85% כלים סוג א', והיום היא מייצרת רק 75%. הסיבה היא אחת: ידע. במהלך חמש השנים האחרונות, למרות הטענות של בביוף על המפעל בטורקיה, השקענו בחרסה מעל 35 מיליון שקל בטכנולוגיה מתקדמת. המטרה הייתה להתגבר על נחיתות בעלויות הייצור בישראל אל מול עלויות הייצור הזולות בטורקיה ומדינות המזרח. לייצר אסלה בטורקיה עולה 45% פחות מלייצר אותה בישראל. ניסינו להתגבר על זה באמצעים טכנולוגיים, אך התוצאות של חרסה נהיות רק יותר ויותר גרועות".
"בחברה הזו אין ידע מקצועי שמסוגל לייצר", הוסיף. "בשנת 2014 ייצרה החברה 85% כלים סוג א', והיום היא מייצרת רק 75%. הסיבה היא אחת: ידע. במהלך חמש השנים האחרונות, למרות הטענות של בביוף על המפעל בטורקיה, השקענו בחרסה מעל 35 מיליון שקל בטכנולוגיה מתקדמת. המטרה הייתה להתגבר על נחיתות בעלויות הייצור בישראל אל מול עלויות הייצור הזולות בטורקיה ומדינות המזרח. לייצר אסלה בטורקיה עולה 45% פחות מלייצר אותה בישראל. ניסינו להתגבר על זה באמצעים טכנולוגיים, אך התוצאות של חרסה נהיות רק יותר ויותר גרועות".
"המפעל היצרני של חרסה הפסיד מעל 2 מיליון שקלים ב-2018", טען רגרמן. "בגלל שאנחנו חברה ציבורית אני לא יכול להגיד כמה הפסדנו ברבעון ראשון של 2019, אבל אני יכול להגיד שהסכום קרוב למספר של כל 2018. חרסה היא חברה גירעונית לחלוטין".
למה הרמתם כוסית לפני הפסח?
"מנהל המפעל של חרסה, שמאוד מזוהה עם החברה ורצה בהצלחתה והבראתה, הוא זה שעמד עם העובדים בהרמת הכוסית והיו לו כוונות טובות. יחד עם זאת, קיבלנו לנגד עינינו את תוצאות הרבעון הראשון והמצב רק ממשיך להתדרדר, התחזיות גם לא צופות צמיחה, מדיניות הממשלה כנראה לא הולכת להיות שונה בהיבט הדיור, ואנחנו נמצאים במצב שצריכים לבוא ולהגיד: עד מתי נשפוך כסף בחרסה?".
"קבוצת חמת מפעילה ארבעה מפעלים במדינת ישראל, לא רק את חרסה", אמר. "המפעלים האלו יישארו, ואישרנו אפילו התרחבות ומכונות חדשות. חלק מהתוכניות שלנו, ואני מקווה שההסתדרות לא תנסה לטרפד אותן, הן שעובדים שהכישורים שלהם יתאימו וירצו לעבוד במפעלים האחרים של חמת ויהי בהם צורך, ננסה למצוא להם מקום. אציין שבמהלך היום אני פונה כבר לכל מיני גורמים נוספים ונמצא בקשר עם כל מיני גורמים נוספים בתחום התעשייה כדי לראות איפה ניתן לקלוט חלק מהעובדים, לרבות משרד הכלכלה. אני מקווה שהממשלה באמת תמצא מקום להשקיע בעוד מקומות תעשייה".
בתוך כך, עובדי חרסה הודיעו כי יפגינו מחר מול המפעל בבאר שבע בשעה 07:30 ויחסמו את הגישה אליו, ובשעה 08:45 תפגין קבוצת עובדים נוספת מול מפעלי חמת באשדוד ותחסום את הגישה אליהם. בהסתדרות בוחנים את המשך הצעדים.