שער החליפין של השקל לעומת הדולר ממשיך להיחלש ומתקרב בהדרגה ל־3.5 שקלים. מתחילת השנה נחלש הדולר לעומת השקל בכ־6%. הפעם האחרונה שבה הוא נסחר סביב רמה כזאת הייתה לפני כשנה וחצי, במרץ 2018.
מאז, השער היציג התאושש, ובתחילת אוגוסט לפני כשנה הוא כבר התרומם לרמה של 3.71 שקלים. שער החליפין החזק של השקל מול הדולר, היורו וסל המטבעות מעודד את הישראלים לקנות באמצעות האינטרנט באתרי הסחר הבינלאומיים.
בנוסף, הוא מעודד נסיעות לחו”ל. ואכן, בסוכנויות הנסיעות מדווחים על התעוררות בביקוש לנסיעות לחו”ל (במיוחד לאתרי נופש במדינות שכנות כמו קפריסין, יוון ודרום טורקיה). הנסיעות לשם באות על חשבון הטיסות לאילת.
התחזקות השקל מעוררת דאגה בקרב התעשיינים שפנו לפני כשבועיים לנגיד בנק ישראל וביקשו את התערבותו. אלא שמאז לא הורגשה מעורבות של בנק ישראל במסחר בשווקים. עם זאת, ייתכן שהיחלשות נוספת של המטבעות תאלץ את בנק ישראל להתערב.
היחלשות הדולר והמטבעות מוסברת בריבית הנמוכה בעולם מול הספקולציות על אפשרות העלאת הריבית אצלנו. בנוסף, למרות הדיבורים על הגירעון, ההתייחסות בעולם לכלכלה הישראלית היא כאל משק חזק.
שלשום פרסם בנק ישראל את פרוטוקול הוועדה המוניטרית, בראשות הנגיד פרופ’ אמיר ירון, שהתכנסה ב־8 ביולי והחליטה להשאיר את הריבית ללא שינוי. אחד מחברי הוועדה תמך בהעלאת הריבית, בעוד ארבעה אחרים, בהם הנגיד, התנגדו לכך.
אלה שתמכו בהשארת הריבית הבהירו שאף כי סביבת האינפלציה יציבה, עדיין לא בשלה העת להעלאה, אם כי ייתכן שבחודשים הקרובים יבשילו התנאים להעלות את הריבית ב־0.25%. חבר הוועדה שתמך בהעלאת הריבית ל־0.5% הסביר שהריבית הנוכחית אינה תואמת את מצב המשק, בהשוואה לעולם.
יהודה שרוני