הלשכה לשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שלישי) ממצאים מסקר הוצאות משק הבית. מהסקר עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת לחודש למשק בית בשנת 2018 הגיעה ל-21,063 שקל בחודש – עלייה של 4.3% לעומת השנה הקודמת. בישראל רשומים כ-2.6 מיליון משקי בית, מתוכם כ-1.8 מיליון משקי בית שבראשם שכיר וכ-283.3 משקי בית שבראש עצמאי. בכ-517.2 משקי בית נוספים, ראש משק הבית אינו עובד (רובם גמלאים).
ההכנסה הכספית נטו (בניכוי תשלומי חובה) של משקי בית שבראשם שכיר הגיעה ל-19,490 שקל בממוצע בחודש, בעוד שבמשקי בית שבראשם עצמאי הגיעה ל19,539 שקל בחודש. ההכנסה הכספית נטו במשקי בית שבראשם אדם שאינו עובד הסתכמה ב-8,279 שקל בחודש וההוצאה הכספית ב-7,843 שקל. הגיל הממוצע של ראש משק הבית עמד על 69 ומספר הנפשות עמד בממוצע על 1.9.
ההוצאה הממוצעת הכוללת לתצרוכת, הכוללת גם את הוצאות הדיור, הסתכמה ב-16,475 שקל בחודש – עלייה ריאלית של 0.5% בלבד לעומת שנת 2017. בלמ"ס ציינו, כי בהשוואה בין ממוצע ההכנסות וההוצאות, ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית עמדה על 17,276 שקל בחודש וההוצאה הכספית הסתכמה בממוצע ב-13,324 שקל, אך זאת, ללא שירותי דיור.
מפילוח הנתונים עולה, כי 78.2% מהכנסות משק הבית מקורן בעבודה, 10.5% בקצבאות ותמיכות והיתר – בהון, פנסיות וקופות גמל. עם זאת, למשקי בית רבים יש גם הכנסה משכר דירה עבור השכרת נכסים. עוד עולה מהנתונים, כי הפערים בין העשירון העליון לתחתון בהכנסות הכספיות נטו גבוהים הרבה יותר מהפערים בהוצאות הכספיות.
העשירון העליון מכניס פי-8.4 יותר לעומת העשירון התחתון ומוציא רק פי-2.4 יותר לעומת העשירון התחתון. בשלושת העשירונים התחתונים, ההוצאה הכספית של משקי הבית גבוהה מההכנסה נטו שלהם. ההכנסה הכספית נטו של החמישון העליון מהווה 37.9% מסך הכנסות משקי הבית, לעומת 7% בלבד בחמישון התחתון. למעלה מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.9%) היתה על מזון, הלבשה והנעלה, לעומת פחות מחמישית (17.3% בחמישון העליון.
פערים גדולים בין החמישון העליון לתחתון נמצאו בהוצאה על תחבורה ותקשורת – פי-3.8, בריאות – פי-2.8, תחזוקת הדירה ומשק הבית – פי-2.4 וחינוך, תרבות ופנאי – פי-1.9. ל-97.9% ממשקי הבית בישראל יש לפחות טלפון נייד אחד, ל-76.9% יש מחשב, ל-36.2% יש מחשב לוח (טאבלט) ו-74.9% מחוברים לאינטרנט. ל-5.7% ממשקי הבית יש אופניים חשמליים ול-3.3% יש קורקינט חשמלי.
ההוצאה הממוצעת הכוללת לתצרוכת, הכוללת גם את הוצאות הדיור, הסתכמה ב-16,475 שקל בחודש – עלייה ריאלית של 0.5% בלבד לעומת שנת 2017. בלמ"ס ציינו, כי בהשוואה בין ממוצע ההכנסות וההוצאות, ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית עמדה על 17,276 שקל בחודש וההוצאה הכספית הסתכמה בממוצע ב-13,324 שקל, אך זאת, ללא שירותי דיור.
מפילוח הנתונים עולה, כי 78.2% מהכנסות משק הבית מקורן בעבודה, 10.5% בקצבאות ותמיכות והיתר – בהון, פנסיות וקופות גמל. עם זאת, למשקי בית רבים יש גם הכנסה משכר דירה עבור השכרת נכסים. עוד עולה מהנתונים, כי הפערים בין העשירון העליון לתחתון בהכנסות הכספיות נטו גבוהים הרבה יותר מהפערים בהוצאות הכספיות.
העשירון העליון מכניס פי-8.4 יותר לעומת העשירון התחתון ומוציא רק פי-2.4 יותר לעומת העשירון התחתון. בשלושת העשירונים התחתונים, ההוצאה הכספית של משקי הבית גבוהה מההכנסה נטו שלהם. ההכנסה הכספית נטו של החמישון העליון מהווה 37.9% מסך הכנסות משקי הבית, לעומת 7% בלבד בחמישון התחתון. למעלה מרבע מסך ההוצאה של החמישון התחתון (26.9%) היתה על מזון, הלבשה והנעלה, לעומת פחות מחמישית (17.3% בחמישון העליון.
פערים גדולים בין החמישון העליון לתחתון נמצאו בהוצאה על תחבורה ותקשורת – פי-3.8, בריאות – פי-2.8, תחזוקת הדירה ומשק הבית – פי-2.4 וחינוך, תרבות ופנאי – פי-1.9. ל-97.9% ממשקי הבית בישראל יש לפחות טלפון נייד אחד, ל-76.9% יש מחשב, ל-36.2% יש מחשב לוח (טאבלט) ו-74.9% מחוברים לאינטרנט. ל-5.7% ממשקי הבית יש אופניים חשמליים ול-3.3% יש קורקינט חשמלי.