היום זה אולי מתקבל כמובן מאליו, אבל מי היה מאמין שעד לפני קצת פחות מעשור המונח "חברות אשראי חוץ־בנקאי" היה נשמע כמו משפט גס. "אני זוכר את הפגישות הראשונות שלי ב 2005 ואנשים ששואלים אם מדובר בשוק אפור", מספר עדי גזית מנכ"ל ברקת. באיחור של שלושה עשורים, ואחרי שבארה"ב ובמדינות נוספות באירופה שוק האשראי החוץ־בנקאי ללקוחות פרטיים התגלגל היטב בתוך המערכת, כאן העדיפו לחכות, להמשיך לאתרג את הבנקים במדינה ולמנוע תחרות.
"לפני חמש שנים בלבד היתה אפס תחרות בעולם האשראי החוץ־בנקאי, והבנקים עשו כאוות נפשם". אומר גזית, "כיום הבנקים מרגישים היטב את שוק האשראי שנותן סוף סוף מענה ואלטרנטיבה הולמת ליזמים, לקבוצות רכישה, הלוואות גישור ועוד, גורמים שבעבר לא הצליחו להשיג מימון לא כי לא היה להם מוצר טוב או רעיון, אלא בעיקר בגלל ביורוקרטיה וסחבת".
המגמה שהחלה לפני חמש שנים ממשיכה להתחזק ולתת מענה חלופי לבנקים ולהוות תחרות בריאה. ומה שנחשב בתחילה כגימיק חולף, נכנס החל מאמצע 2017 לרגולציה, וכיום המגמה היא ששוק האשראי החוץ־בנקאי כפוף לשוק ההון. "כדי לתת היום אשראי חוץ־בנקאי נחוץ רישיון למתן אשראי. מדובר בנושא עצום שצפוי ללכת ולהתעצם בתקופה הקרובה", אומר גזית. "מדובר ללא ספק במהפכה. לקוח יכול לצאת ולעשות סקר שוק בקרב בנקים וחברות אשראי ולהחליט עם מי להתקדם לפי בחירתו. מבחינה צרכנית זה איחוד אינטרסים והדבר הכי טוב שהלקוח יכול לבקש. ברמת המהות, וככל שהולכים ומתייעלים והמחירים יורדים, חברות האשראי החוץ־בנקאיות מהוות תחרות בריאה לבנקים".
הריבית הנמוכה של 2019, וזו שצפויה עוד יותר לרדת על פי התחזיות גם ב־2020, היא תזכורת עבור מי שעומד בפני לקיחת הלוואה לבדוק היטב את האותיות הקטנות. "בגלל הריבית הנמוכה גם ההלוואות ארוכות הטווח והריביות בגינן אמורות לרדת", אומר נועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות בבית ההשקעות אנליסט, "עצתי לכל מי שצריך הלוואה שיזכור את זה ונוסיף לזה גם את הגידול של המימון החוץ־בנקאי. כדאי לתמחר הלוואות ולשים לב שהריבית הנמוכה במשק צריכה להשתקף גם בריבית ההלוואות שהציבור משלם. אנשים צריכים לצפות את ירידת הריבית בכל מימון שהוא, בין אם בתחום המשכנתאות ובין אם במימון אחר".
נקודה מעניינת נוספת נעוצה דווקא בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי דוח שפורסם באוקטובר האחרון נרשמה עליה של 7.7% בסך הרכישות בכרטיסי האשראי בין יולי לספטמבר 2019.
האם אנחנו מוציאים בקלות יותר את הכרטיס מהארנק? התשובה היא כן, וסביר להניח שגם ב־2020 היד תהיה קלה על התשלום האוטומטי. אין ספק שאת ה"אשמה" העיקרית צריך לתלות בשני גורמים: העלייה ברכישות אונליין שמתבצעת לרוב על ידי כרטיסי אשראי - ולא פחות מכך: באופציית התשלום דרך הטלפון הסלולרי, שהפך לארנק אלקטרוני קל לשימוש, ללא כרטיס. הימנעות משימוש פיזי בכרטיס, משמעה שקל יותר לקנות, אנחנו לא מתאמצים להוציא אותו מהארנק ובעצם "לא מרגישים" אותו.
אולי בהבחנה הזאת נמצאת הסיבה לכך שלמרות אי הוודאות שריחפה מעל ענף כרטיסי האשראי, התוצאות שפורסמו לאחרונה בדוח החברות השונות בתחום, היו לא רעות בכלל. גידול של 8.4% בשנת 2018 לעומת השנה שלפניה, ועליה בתיק האשראי הצרכני מ־9.2% ל־%13.2. סביר להניח שהרווח הנקי של החברות נובע בין היתר מקניות מרובות ברשת, ומאופיו של עם ישראל שאוהב לטוס במבצעים - במיוחד בתקופה שבה אחוז האבטלה נמוך במיוחד ואחוז הצריכה הפרטית גבוה. התחזית ל־2020: בזהירות המתבקשת נקבע שאם לא תהיה קטסטרופה כלכלית בדמות מצב ביטחוני רגיש או משבר אחר לא צפוי, אין סיבה שהמגמה לא תמשיך.
"לפני חמש שנים בלבד היתה אפס תחרות בעולם האשראי החוץ־בנקאי, והבנקים עשו כאוות נפשם". אומר גזית, "כיום הבנקים מרגישים היטב את שוק האשראי שנותן סוף סוף מענה ואלטרנטיבה הולמת ליזמים, לקבוצות רכישה, הלוואות גישור ועוד, גורמים שבעבר לא הצליחו להשיג מימון לא כי לא היה להם מוצר טוב או רעיון, אלא בעיקר בגלל ביורוקרטיה וסחבת".
המגמה שהחלה לפני חמש שנים ממשיכה להתחזק ולתת מענה חלופי לבנקים ולהוות תחרות בריאה. ומה שנחשב בתחילה כגימיק חולף, נכנס החל מאמצע 2017 לרגולציה, וכיום המגמה היא ששוק האשראי החוץ־בנקאי כפוף לשוק ההון. "כדי לתת היום אשראי חוץ־בנקאי נחוץ רישיון למתן אשראי. מדובר בנושא עצום שצפוי ללכת ולהתעצם בתקופה הקרובה", אומר גזית. "מדובר ללא ספק במהפכה. לקוח יכול לצאת ולעשות סקר שוק בקרב בנקים וחברות אשראי ולהחליט עם מי להתקדם לפי בחירתו. מבחינה צרכנית זה איחוד אינטרסים והדבר הכי טוב שהלקוח יכול לבקש. ברמת המהות, וככל שהולכים ומתייעלים והמחירים יורדים, חברות האשראי החוץ־בנקאיות מהוות תחרות בריאה לבנקים".
הריבית הנמוכה של 2019, וזו שצפויה עוד יותר לרדת על פי התחזיות גם ב־2020, היא תזכורת עבור מי שעומד בפני לקיחת הלוואה לבדוק היטב את האותיות הקטנות. "בגלל הריבית הנמוכה גם ההלוואות ארוכות הטווח והריביות בגינן אמורות לרדת", אומר נועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות בבית ההשקעות אנליסט, "עצתי לכל מי שצריך הלוואה שיזכור את זה ונוסיף לזה גם את הגידול של המימון החוץ־בנקאי. כדאי לתמחר הלוואות ולשים לב שהריבית הנמוכה במשק צריכה להשתקף גם בריבית ההלוואות שהציבור משלם. אנשים צריכים לצפות את ירידת הריבית בכל מימון שהוא, בין אם בתחום המשכנתאות ובין אם במימון אחר".
נקודה מעניינת נוספת נעוצה דווקא בנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי דוח שפורסם באוקטובר האחרון נרשמה עליה של 7.7% בסך הרכישות בכרטיסי האשראי בין יולי לספטמבר 2019.
האם אנחנו מוציאים בקלות יותר את הכרטיס מהארנק? התשובה היא כן, וסביר להניח שגם ב־2020 היד תהיה קלה על התשלום האוטומטי. אין ספק שאת ה"אשמה" העיקרית צריך לתלות בשני גורמים: העלייה ברכישות אונליין שמתבצעת לרוב על ידי כרטיסי אשראי - ולא פחות מכך: באופציית התשלום דרך הטלפון הסלולרי, שהפך לארנק אלקטרוני קל לשימוש, ללא כרטיס. הימנעות משימוש פיזי בכרטיס, משמעה שקל יותר לקנות, אנחנו לא מתאמצים להוציא אותו מהארנק ובעצם "לא מרגישים" אותו.
אולי בהבחנה הזאת נמצאת הסיבה לכך שלמרות אי הוודאות שריחפה מעל ענף כרטיסי האשראי, התוצאות שפורסמו לאחרונה בדוח החברות השונות בתחום, היו לא רעות בכלל. גידול של 8.4% בשנת 2018 לעומת השנה שלפניה, ועליה בתיק האשראי הצרכני מ־9.2% ל־%13.2. סביר להניח שהרווח הנקי של החברות נובע בין היתר מקניות מרובות ברשת, ומאופיו של עם ישראל שאוהב לטוס במבצעים - במיוחד בתקופה שבה אחוז האבטלה נמוך במיוחד ואחוז הצריכה הפרטית גבוה. התחזית ל־2020: בזהירות המתבקשת נקבע שאם לא תהיה קטסטרופה כלכלית בדמות מצב ביטחוני רגיש או משבר אחר לא צפוי, אין סיבה שהמגמה לא תמשיך.