קרן העושר של תמלוגי הגז, שעל הקמתה הוחלט עוד בשנת 2014 ושאמורה הייתה לצאת לדרך עד סוף 2019, לא תוקם במועד ותידחה לפחות בשנתיים. כך עולה מבדיקת "מעריב".
הסיבות לכך הן בין השאר ההצטמקות המסתמנת של 500 מיליון שקל בתמלוגי הגז. הדבר נובע בין השאר מהסטת הגז שיירכש על ידי חברת החשמל ממאגר תמר למאגר לווייתן, וכן מירידת המחירים המסתמנת בתמר ומהשקעות נוספות שבוצעו בתמר לצורך הנחת צנרת נוספת.
אם לא די בכך, מנהל רשות המסים ערן יעקב מסרב להעביר בשלב זה את תגמולי המס לקרן העושר. הסיבה לכך הוא שעבור כסף זה לא הוצאו שומות סופיות ואם הכסף יועבר לקרן לא ניתן יהיה לקבלו חזרה.
היקף הנכסים המינימלי הנדרש בקרן עומד על 1 מיליארד שקל (286 מיליון דולר). נכון להיום כספי המיסוי (כולל תמלוגים מכימיקלים לישראל) עומדים לפי נתוני החשב הכללי ל־2018 על 449 מיליון שקל בלבד. אומדן ההכנסות ממאגרי הגז לשנת 2018 נאמד במקור ב־1.5 מיליארד שקל.
הפקת הגז במאגר לווייתן תחל בסוף השבוע הבא. עד לכיסוי עלויות ההפקה, בעלי המאגר לא ישלמו למדינה את 'תמלוגי ששינסקי'. לכן גם תוכניות ההשקעה של הכספים בשווקים הבינלאומיים יידחו למועד עתידי. ייתכן שהדבר גם יסייע למיתון התחזקותו של השקל לעומת הדולר.
בבנק ישראל פועל צוות המלווה את התהליך, אבל העיכובים בהקמת הממשלה מונעים מינוי צוות מקצועי קבוע. בעקבות כך פנתה אתמול ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול לבן), לשעבר מנהלת רשות החשמל, למנהל רשות המסים וליו"ר ועדת הכספים בבקשה לקיים דיון דחוף בנושא.
פרקש הכהן כתבה: "מאגרי הגז הטבעי שהתגלו בסמוך לחופי מדינת ישראל בעשור האחרון הפכו למקור עיקרי לייצור חשמל לתושבי המדינה, והם מהווים נכס כלכלי ואסטרטגי מבורך.
"בשנת 2014 חוקקה מדינת ישראל את חוק הקרן במטרה לוודא שרווחי יתר של חברות הגז ימוסו ויושקעו בקרן מיוחדת. הקרן מכונה "קרן העושר", ורווחיה מיועדים לרווחת הציבור ולדורות הבאים למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות".
מבדיקת חברת הכנסת מתברר כי מאז 2014 ועד היום הצטברו רק כמה מאות מיליוני שקלים, אף שהצפי של הממשלה היה אחר לגמרי. בדוח משנת 2012 הוערך שבשנת 2018 הקרן תעבור את רף ההפקדות עם נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. ואולם לפי דוח החשב הכללי לסוף שנת 2018, הצטברו כאמור בקרן 449 מיליון שקל בלבד.
פרקש הכהן מזהירה: "עסקאות גז חדשות הוסטו לאחרונה למאגר לווייתן שיפעל בקרוב. גם הן ידחו את מועד תחילת פעילות הקרן. אבקש לקיים דיון דחוף בוועדת הכספים. כספי ורווחי קרן הגז הם בעלי חשיבות יתרה לכל אזרח בישראל".
היא מבקשת להבין מהו מנגנון ההיערכות והפיקוח הממשלתי הקיימים, מיהו הגורם האמון על כך והאם נכונות ההערכות שצפי ההפקדות ל־2025 יגיע ל־14 מיליארד שקל ועד 2040 יצטברו בקרן 118 מיליארד שקל.
חברת הכנסת מבקשת שבדיון ישתתפו נציגי בנק ישראל, רשות המסים והאוצר הרלוונטיים. היא ממליצה לבחון מחדש את מנגנון השימוש ברווחי הקרן בעשור הראשון לפעילותה ולשנות את המנגנון הקשיח, שמתיר שימוש רק ב־3.5% מנכסי הקרן בתשע השנים הראשונות לפעילותה.