שער הדולר ממשיך להיחלש לעומת השקל ומתקרב ל־3.32 שקל למרות ירידות השערים אתמול בבורסות. ב־2019 נחלש הדולר לעומת השקל בכ־9%, ומתחילת 2020 כבר נחלש ב־3% נוספים לעומת הדולר וב־1.6% מול סל המטבעות. מגמה זו נמשכת, אף שמחודש נובמבר האחרון קנה בנק ישראל דולרים בהיקף של 7 מיליארד, כאשר 3 מיליארד דולר מתוכם נקנו בחודש ינואר. יתרות המטבע מסתכמות ב־130 מיליארד דולר, וגובהם ביחס לתוצר הגולמי מתקרב ל־34%, שהיה פעם הקו האדום של הרכישות.

בתגובה לנתונים אלו, נשיא התאחדות התעשיינים הנכנס, ד״ר רון תומר, אמר אתמול ל"מעריב": "הנגיד אומר שהוא שומר את הורדת הריבית ליום סגריר, אבל אנחנו בסופה שמאיימת להטביע את היצוא. בהיחלשות המטבע יש לטפל באופן מערכתי. העולם לא ממתין עד שהשיתוק הפוליטי בישראל יוסר, ושר האוצר או ראש הממשלה יחליטו שהם רוצים לפעול. המשק צריך מבוגר אחראי שיגבש תוכנית חירום שכוללת הורדת ריבית". בינתיים, הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מתעקש לא לשנות מדיניות. לדבריו, הריבית שמקבל בנק בישראל על היתרות הדולריות גבוהה מעלות גיוס ההון בשוק המקומי, ולכן קניית הדולר לא מכניסה את הבנק למצוקה בתזרים המזומנים.

בבנק ישראל מסבירים בנוסף כי היחלשות הדולר הינה חלק מתופעה עולמית בכל המטבעות. התערבות בנק ישראל הוכיחה את עצמה ומנעה תיסוף גדול יותר, ואין שום קו אדום מבחינת היקף הרכישות. אלא שעמדת בנק ישראל סותרת מהלך שהתרחש לפני כשבועיים כאשר החשב הכללי באוצר גייס בחו"ל 3 מיליארד דולר בעלות של כ־3%, בעוד עלות החוב בשווקים המקומיים עמדה על 1% בלבד. באוצר הבהירו כי הגיוס נעשה כדי לגוון את מקורות החוב.

ד"ר תומר. צילום: הילה תומר
ד"ר תומר. צילום: הילה תומר


יוסי פרנק, הבעלים של חברת ייעוץ המט"ח אנרג'י פיננס, שבין לקוחותיה יש תעשיינים וחברות הייטק, מתריע כבר תקופה ארוכה על מדיניות רכישות המטבע. "הירידה החדה ביציג ביום חמישי נבעה ממלחמה של ספקולנטים נגד הנגיד במטרה להראות לו מי יותר חזק. פיחות הדולר החל לאחר שבכיר התבטא ואמר שאחרי שבינואר קנה בנק ישראל 3 מיליארד דולר, הספקולנטים והשוק כולו יפנימו שאין מגבלות קניות. השוק 'הפנים' וזרק בתגובה לבנק ישראל דולרים בפרצוף", הסביר פרנק, שנשאל מה הצעדים שיש לנקוט על מנת לחזק את הדולר.

לדבריו, "כשאתה מתערב וקונה מנובמבר 7 מיליארד דולר וזה לא עוזר, כנראה שאתה עושה את הפעולות הלא נכונות. הספקולנטים עושים צחוק ממדיניות הנגיד, ופרופ' אמיר ירון מודה שהם פעילים. מישהו בבנק ישראל לא יודע את עבודת המסחר ומתעקש לרכוש בצורה שבלונית וללא קשר לנעשה בשטח. נכון שיש גופים מוסדיים שמוכרים דולרים בגלל הבורסות בעולם, ונכון שיש גם שחקנים זרים שמהמרים נגד הדולר בגלל כניסת ישראל למדד האגרות העולמי WGBI, אבל הרבה מההתחזקות נעשה בשעות הערב המאוחרות, ערב פקיעת אופציות או בשישי בצהריים. זה ספקולנטים נטו. בנק ישראל חייב להתייצב בשוק בשעות לא שגרתיות ולהבהיר שהמשחק נגמר. הוא כבר עשה את זה בעבר בהצלחה, ואין סיבה שלא לחזור על כך". פרנק מדגיש: "בנק ישראל חייב להפעיל לחץ כבד בכל האמצעים האפשריים על האוצר, שנכון להיום אדיש למצב הדולר ואולי נבנה מהתחזקות השקל כדי להקטין את יחס חוב־תוצר של ישראל. זה לא יעלה על הדעת".

בהקשר זה יצוין כי בנק הפועלים הסביר, בסקירתו השבועית, כי "ניתן להעריך שללא רכישת המטבע, ייסוף השקל היה חד הרבה יותר. מגמת הייסוף נתמכת בעליות בשווקים הפיננסיים בעולם, מתחילת יצוא הגז ממאגר לווייתן, וגם כאשר זרים החלו להגדיל החזקותיהם באיגרות חוב ממשלתיות. בנק ישראל מתמקד בשלב זה ברכישות מט"ח, אבל עדיין לא ניתן לשלול הפחתת ריבית אחת במהלך השנה, בעיקר אם נראה את הריבית יורדת בארה"ב".

אורי גרינפלד, הכלכלן של פסגות, מסביר: "על אף הגידול בהיקף הרכישות, השקל ממשיך להתחזק מול הדולר ושער החליפין עומד על 3.428. אם השקל נותר חזק, בבנק ישראל יפעלו בהמשך השנה להקלה מוניטרית נוספת, כאשר האופציה הסבירה ביותר במסגרת תרחיש שכזה היא רכישות מט"ח 'לא מעוקרות' (בכמות גדולה יותר - י"ש)".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "המדיניות המוניטרית המרחיבה שניהל בנק ישראל בשנים האחרונות - באמצעות כלי הריבית וההתערבות בשוק המט״ח - סייעה לצמיחה הנאה במשק הישראלי ותרמה לגידול בתעסוקה ולירידה באבטלה. הבנק מתווה את מדיניותו תוך שהוא לוקח בחשבון את כל הגורמים במשק: יצואנים, יבואנים וצרכנים".

זאת ועוד, הממשלה אישרה אתמול הממשלה את מינויו של אנדרו אביר כמשנה לנגיד בנק ישראל. הנגיד אמר בתגובה לאישור: "אני מודה לראש הממשלה ולשרים על שקיבלו את המלצתי למנות את אנדרו אביר למשנה ובטוח בהצלחתו".