הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשותו של נגיד הבנק פרופ' אמיר ירון, החליטה להשאיר את הריבית על כנה, בשיעור של 0.25%. מדובר בהמשך התחזקות השקל לעומת הדולר ב־3% והיחלשות היורו ב־4%, מדד ינואר השלילי בגובה של מינוס 0.4%, התחזית למדד שלילי גם בפברואר והחשש שיעד האינפלציה לא יושג גם ב־2020. מעל לכל אלה מרחף החשש מווירוס הקורונה, השפעתו השלילית בשלב המיידי על הצמיחה כתוצאה מהירידה בהיקף הסחר העולמי והסבירות להורדת הריבית על ידי בנקים מרכזיים בעולם.
הגורם העיקרי לכך שהריבית לא ירדה נוגע באי־רצונו של הנגיד פרופ' אמיר ירון לקבל החלטה כל כך משמעותית שבוע לפני הבחירות. להחלטה בעיתוי כל כך רגיש עלולות להיות משמעויות פוליטיות, מעבר להשלכות הכלכליות.
זאת ועוד, להותרת הריבית ללא שינוי יש גם סיבות מעשיות. הנגיד מעדיף להמתין בשלב זה עד להחלטת הריבית הבאה שתתקבל ב־6 באפריל כדי לבחון את תוצאות הבחירות והשלכותיהן האפשריות על כלכלת ישראל. בעניין זה מעדיף פרופ' ירון לקבל את גישת ה"שב ואל תעשה" בעניין הריבית שאותה מוביל המשנה לנגיד אנדרו אביר.
מרבית האנליסטים העריכו שהריבית תישאר ללא שינוי, אך גם כי ייתכן שהנגיד יאותת שבכוונתו לנקוט צעדים נוספים כדי להגן על היצוא. "אף שהשוק לא צופה זאת, קיים סיכוי לא מבוטל להורדת הריבית או לצעדים מוניטריים מרחיבים. עם זאת, ייתכן שההחלטה תידחה לאפריל", מעריך יונתן כץ, כלכלן בית ההשקעות לידר שווקי הון.