“הבעיה הבסיסית בשוק הנדל”ן היא שהביקוש עולה על ההיצע. הביקוש הוא ל־45־55 אלף דירות חדשות לשנה, וההיצע לא מדביק אותו. כשהתחלות הבנייה יורדות, התוצאה היא עליית מחירים. המחירים לא יירדו בטווח הארוך ותיתכן גם עליית מחירים, אם כי לא גבוהה”. כך אמר ל"מעריב" אלדד פרשר, מנכ”ל בנק המזרחי טפחות הפורש. אתמול הוקמה ועדה לאיתור המנכ”ל הבא, בראשות יו”ר הדיקטוריון משה וידמן.
לדברי פרשר, תוכנית מחיר למשתכן נכשלה בהשגת היעד של הורדת מחירי הדיור: “היא לא נתנה פתרון לבעיית ההיצע אלא העמידה למשפחות מענקים של מאות אלפי שקלים. צריך להגיד לשר האוצר הבא את האמת: אם רוצים לטפל בבעיה, חייבים להגדיל את ההיצע, ומדובר בתהליך ארוך”.
לדבריו, “התוכנית כללה טעויות כמו הענקת הטבות במאות אלפי שקלים באופן לא שוויוני, רק על סמך קריטריונים של גיל ומחסור בדירה. זה הגדיל את אי־השוויון, הפלה לרעה פריפריה כמו דימונה ויצר ביקוש מלאכותי לדירות. התוכנית גררה אובדן הכנסות גדול לטובת מספר מצומצם של אנשים בני מזל. לממשלה הקודמת היו כוונות טובות והיא ריכזה במקום אחד את כל הכלים לפתרון הבעיה, אבל בסוף נכשלה”.
בתשובה על השאלה מדוע החליט לפרוש מניהול הבנק הסביר המנכ”ל: “הבנק עומד לפני קפיצת מדרגה הכוללת תוכנית אסטרטגית לשנים 2021־2025 שתחליף את התוכנית הקודמת שהשיגה את היעדים בלו”ז מוקדם יותר. הגעתי למסקנה שאתגרי התוכנית והמיזוג הצפוי עם בנק איגוד מחייבים כהונה לאורך כל התקופה, ואני לא יכול להתחייב לתקופה כל כך ארוכה. זאת הסיבה שהודעתי על פרישתי, בעוד מספר חודשים, עד שוועדת האיתור תאתר מנכ”ל חדש”.
פרשר הודה כי “נכון שעם אישור חוק שכר הבכירים שקלתי לפרוש, כי מדובר בחוק לא טוב היוצר ברירת מחדל שלילית במינוי מנהלים. אך החלטתי להישאר כי האתגרים היו גדולים ולא רציתי לעזוב באמצע יישום התוכנית האסטרטגית. חוק שכר הבכירים הוא בפירוש לא טוב”.
המלצת המנכ”ל הפורש לממשלה הבאה בעניין הגירעון: “ראשית, חייבים להכיר בבעיה ואי אפשר לטאטא את זה מתחת לשטיח. חייבים להעלות מחדש לדיון את סדרת הפטורים ממס הכנסה, לבטל את חלקם ולהשאיר אך ורק את אלה שתורמים באמת לצמיחה. 2020 היא שנה אבודה, אבל חייבים להתחיל להתמודד עם הבעיה עוד השנה, כדי להתחיל את 2021 ברגל ימין”.
פרשר אמר כי משבר הקורונה עלול להשפיע בצורה זו או אחרת על המגזר העסקי, אבל לא ניתן לאמוד בשלב זה במדויק את ההשפעה על המערכת הבנקאית, אם כי הבנק ערוך לכך.
כאמור, כפי שנחשף לראשונה ב"מעריב", הבנק סיים את 2019 ברווח של 1.84 מיליארד שקל, המהווה תשואה של 11.9% על ההון העצמי. בנטרול הפרשת הבנק להסתבכות בפרשת ייעוץ המס בארה”ב, מדובר בגידול של 52.7% ברווח הנקי.
ברבעון הרביעי של השנה הכפיל הבנק את הרווח, שהסתכם ב־440 מיליון שקל. יחס היעילות (הוצאות תפעוליות חלקי הכנסות תפעוליות), ירד ל־54.6% ונחשב לנמוך במערכת הבנקאית. בזכות הרווחים הוחלט על חלוקת דיווידנד של 176 מיליון שקל.
הבנק עומד לפני הפעלת תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2021־2025 שתביא בחשבון את המיזוג הצפוי עם בנק איגוד.
במסגרת ההיערכות לכך הוקמו בחודשים האחרונים מספר צוותים המכינים תוכניות אופרטיביות ליישום המיזוג כדי להבטיח שקליטת הפעילות העסקית של איגוד, לקוחותיו והעובדים שיצטרפו לבנק הממוזג, תהיה חלקה ומהירה. בבנק מעריכים שהמיזוג יגדיל משמעותית את כושר התחרות ואת רמת התחרות במערכת הבנקאית.