נגיף הקורונה יוצר עידן חדש של תרבות עסקית במהירות חסרת תקדים ומגדיר מחדש את הרעיון של ״תכנית לשעת חירום״. יותר מהכל, הוא מראה לנו את החשיבות של יצירת צמיחה עסקית אמיתית לאורך זמן על פני צמיחה דרך הזרקת כסף לחברות. ההשפעה על הכלכלה העולמית היא מהחמורה בהיסטוריה כאשר קרן המטבע הבינלאומית (IMF) הצהירה כי המגיפה גרמה למיתון עולמי המוערך ב-4.1 טריליון דולר (5% מהתמ"ג העולמי), וזו היא רק ההתחלה כאשר העלויות צפויות להמשיך ולטפס.
לכאורה, הנפגעים ביותר הן חברות הסטארט-אפ, אשר חיות בעיקר על מימון ממשקיעים, דבר שהופך להיות פחות נגיש בתקופה הזו. עם זאת, יש גם חדשות טובות לחברות ישראליות, אשר חלקן מראות סימנים של התמודדות יצירתית עם המשבר, וגם שוק השקעות ההון-סיכון שמתחיל לחזור לעצמו עם יותר ויותר משקיעים שמחפשים הזדמנויות, אמנם בשקט יחסי.
ישנם מגוון צעדים שמנכ"לים ומנהלי חברות סטארט-אפ יכולים לנקוט כדי להפחית את הנזק וההפסדים הנובעים מווירוס הקורונה, ולהתחיל לחשוב על צמיחה, במיוחד לקראת היום שאחרי.
- זה אולי מפתיע, אבל מאחר שיש המון כסף בשוק ההון-סיכון הישראלי וכסף חיצוני שמוזרם אל תוך חברות ישראליות, אנחנו רואים הרבה משקיעים וקרנות שכבר מנצלים את התקופה הזו כדי לבצע עסקאות, מתוך ההבנה שדווקא משברים טומנים בחובם הזדמנויות גדולות. בסוף התקופה הולכת להיות תחרות אכזרית הרבה יותר מהרגיל בקרב חברות המנסות להשיג מימון חיצוני להיאחז בכל ענף שאפשר. כדאי להתחיל כבר עכשיו לגייס מודיעין על מי משקיע בתקופה הזו ולהשיג קישורים אליהם. תשתמשו בזה לטובתכם, יזמים שיראו שיש להם תכנית יצירתית ורצינית ליציאה מהמשבר יקבלו יותר תשומת לב מכאלה שפשוט ימשיכו כרגיל. מעבר לחודשיים הקרובים כדאי שתוכלו להיערך לעוד לפרק זמן דומה של אויר-נשימה כדי לאפשר לעצמכם הזדמנות לעסוק בגיוס או בשיווק בלי הרגשה של חרב שתלויה על הצוואר.
- לאלו שנאלצו לקצץ משמעותית בכח האדם, התקופה הזו מחזירה אתכם לבתוליות של הסטארט-אפ, בה כולם עושים הכל. כל מי שנשאר בצוות צריך להיות מוכן ״ללכלך את הידיים״ ולנסות להביא עוד עסקים לחברה, או להביע נכונות לבצע משימות אשר נמצאות מחוץ לאיזור הנוחות שלו. אם הם לא, הם לא צריכים להיות שם איתכם. זה הזמן להוציא מהמשוואה את כל מי שהוא לא ״שחקן נשמה״, כזה ששם את הצלחת החברה הרבה מעל לאגו שלו.
- התקופה הזו היא הזמן האולטימטיבי להראות לבעלי עניין ולצוות הליבה של החברה שלכם שבאמת איכפת לכם מהם, שלא כל מה שמעניין אתכם זה ״איך אני יוצא מזה מנצח״. תשקיעו את רוב המשאבים שיש לכם בלקוחות כדי לשמר את הקיים ולספק לעצמכם ביטחון מינימלי כדי שתוכלו לתכנן צעדים ליום שאחרי. תתרכזו, דרך שיתוף ושקיפות, ליצור צוות גרעיני מגובש וחזק אשר ירגיש חלק אמיתי ממה שקורה בחברה. אם נאלצתם לפטר עובדים, תנסו לשמור איתם על קשר, להסביר להם כמה אתם מעריכים אותם ושזה הדבר האחרון שרציתם. טינה כלפיכם לא תעזור בשום מצב בעתיד.
- חברות שנמצאות במהלך פיתוח טכנולוגי צריכות לשקול מחדש האם המוצר שלהם מתאים לעולם שאחרי הקורונה. כבר מתחיל להיות ברור שנכנסנו לתקופה של עשרות חודשים לפחות, בהם הריחוק והקשר הוירטואלי הולכים לשחק תפקיד משמעותי. צריך לתת עדיפות למוצרים אשר יכולים לשרת אורח חיים כזה ולשקול מחדש כאלה שלא. מי שמפתח דברים אשר תואמים את העולם הזה צריכים לחזק את הסיפור והפוזיציה שלהם כדי למנף את עצמם לקראת ההשקה.
- בהתחשב באופי הרזה שלהם, מרבית הסטארטאפים ניווטו בהצלחה את המעבר למקום עבודה וירטואלי על ידי תקשורת דיגיטלית. מנהלים יכולים להגביר את היעילות של התהליך על ידי אימוץ מדיניות ידידותית לעבודה מרחוק, ישיבה וכתיבה של פרוטוקול התנהגות בעבודה מרחוק לעכשיו אך גם ליום שאחרי, כדי שהעובדים יבינו מה מצופה מהם, זה ייצור תחושה של אחדות ויציבות במקום עוד מקור פוטנציאלי לבעיות, סכסוכים ותלונות.
- משבר הקורונה מוגדר כאירוע ״ברבור שחור״, בו יש ידע וניסיון מוגבלים בנוגע לניווט של ארגונים מסחריים בתקופות סוערות כאלה. זה הזמן לפתוח במשא ומתן על הכל. תתמקחו מחדש עם הספקים שלכם, עם המשקיעים שלכם, ותקצצו בכל מה שאין לו השפעה גורלית מיידית על החברה. יותר חשוב מהכל, תנסו לשמור על רוגע ולשדר את זה כלפי חוץ ככל הניתן.
אף על פי שעסקים נפגעים מאוד מהמגיפה, ישנם שיעורים שיש ללמוד ויש לבצע שינויים בכדי להבטיח שסטארטאפים ששרדו יוכלו לפתח חוסן אמיתי כנגד אתגרים כה גדולים. במילים אחרות, משבר הקורונה הוא שיעור מאוד קשה ביזמות, אך קריטי. כזה שיקבע את את גורלן של חברות רבות לא לפי כמות הכסף או המשאבים שיש להם, אלא לפי היכולת שלהם להסתגל לשינויים בזמן אמת.
הכותב הוא שותף ומייסד הנקו וונצ׳רס