למעלה משני עשורים עובדת מרגלית רייך כיועצת שינה ומדריכת הורים. בימים אלה, לדבריה, בעקבות התפרצות הקורונה והמשבר התעסוקתי שפקד את המשק היא נאלצת להתפרנס מעבודות מזדמנות. מה שפעם היו הורים רבים רואים בו הכרח, הפך לפתע בעקבות המגיפה למותרות. "בחודש הראשון לאחר התפרצות הקורונה הפניות מאוד הידלדלו, התחילה התמקחות על המחיר ותשובות של 'אני אחשוב, אני לא יכול, זה קשה לי מדי. נעבור את תקופת הקורונה ואז נחליט'", היא מספרת.
מה קורה עכשיו, כשכביכול חזרנו לשגרה?
"עכשיו כמעט שאין פניות מפני שאנשים נכנסו למצב כלכלי דחוק. כרגע הם לא פונים לייעוצים כאלה שהם כביכול נחשבים ללוקסוס. למרות שזה צורך הכרחי ביומיום שילד יישן טוב, שההורים שלו יישנו טוב ושהאווירה בבית תהיה הרבה יותר נינוחה ושלווה, הם חוסכים בהוצאה הזאת. לפני הקורונה היו פניות, הייתי מבוקשת, אבל היום אנשים חושבים פעמיים. הדוחק הכלכלי מאוד משפיע עליהם. אם לפני הקורונה היו לי מעל לעשר פניות בשבוע, אז עכשיו אולי יש שתי פניות וגם בהן התשובה היא 'אחשוב על זה'. שום לקוח חדש לא הצלחתי לסגור בתקופת הקורונה, וגם אלה שכבר לקחו תוכנית ליווי הקפיאו אותה עד יעבור זעם".
ייעוץ שינה עולה אצל רייך 1,400 שקלים. "מדובר בארבעה מפגשים שבהם אני מגיעה לבית הלקוח, עושה תצפיות על ההתנהלות המשפחתית, מכינה תוכנית עבודה מסודרת עם ליווי שיכול לפתור הרבה מאוד בעיות למשפחה. עכשיו לאנשים אין את הכסף הזה", היא אומרת.
איך את מתנהלת בתקופה הזאת?
"אני עובדת בדברים אחרים, בעבודות מזדמנות. כשצריך לפרנס משפחה עובדים במה שיש. זה מאוד כואב. זה משפיע עליי גרוע מאוד. אין לי אפילו מילים לתאר לך את התחושה שלי עד כמה זה רע מאוד. זה משפיע על כל התנהלות המשפחה, הבית, הילדים, החיים".
אפס פניות
רייך לא לבד. נותני שירותים נוספים, שהשירות שלהם נחשב לפני הקורונה אצל רבים מאיתנו כדבר שבשגרה, הפכו למותרות. כשמדובר במותרות, זה אחד הדברים הראשונים שאנשים מוותרים עליהם בעת לחץ כלכלי, במיוחד אם פוטרו מעבודתם ועתידם הכלכלי לוט בערפל.
ליאת שטרלינג היא אחת מבעלות חברת "מטפלא" – משרד השמה למטפלות לילדים ועובדות משק בית. "לפני הקורונה היו הרבה יותר פניות, גם לעוזרות וגם למטפלות", היא מספרת. "בזמן הקורונה הפניות היו מאוד נדירות, כמעט אפס פניות. מה שכן, היו אנשים שרצו מטפלת שתבוא לגור ולעבוד אצלם בבית ולא תסתובב בחוץ, כדי חלילה לא להדביק".
איך המצב בימים אלה?
"עכשיו, כשאנחנו נמצאים כביכול אחרי הקורונה, החיפוש אחר מטפלות ועוזרות בית ממש ירד. אפילו נשים שעוד מעט מסיימות חופשת לידה פונות אליי ואומרות: 'אני לא יודעת מתי אני חוזרת לעבודה, האם עכשיו, האם עוד שלושה חודשים'. יש חוסר ודאות מאוד גדול שמקשה גם על הנושא הזה של חיפוש. חיפוש מטפלת זה לא תמיד מעכשיו לעכשיו, אלא הרבה פעמים קדימה, ואילו אנשים לא יודעים מה קורה עם העבודה שלהם, ואם יש להם בכלל עבודה. תמיד לפני ספטמבר אנחנו עובדים מאוד קשה מבחינת חיפוש מטפלות ואילו עכשיו רואים ירידה משמעותית. כמו כן, יש הורים שפוטרו שנמצאים עכשיו בבית ולא צריכים מטפלת לילדיהם. יש לנו במאגר המון מטפלות שבעבר ציוותנו לאנשים שפתאום פוטרו עכשיו".
שטרלינג מציינת שאנשים שהמשרד היה מתווך להם מטפלות "היו משתמשים באותן המטפלות גם כשהיו רוצים לצאת בערב, וברור שגם זה ירד. אנשים פחות יוצאים, פחות מבלים, לא נוסעים לחו"ל", היא אומרת. "מטפלות שלי היו שומרות למשל גם על ילדים שהוריהם היו נוסעים לחו"ל. זה לא קיים היום. מטפלת היום הפכה למותרות בגלל החשש וחוסר הוודאות. כמו כן, אם אמא נמצאת בבית, אין לה סיבה להביא מטפלת. מה שכן, יש עדיין הורים שעובדים מהבית, הייטקיסטים, שצריכים מטפלת שתשמור על הילדים שלהם כשהם עובדים. יש גם כאלה שרוצים שהמטפלת תגור איתם כדי שלא תסתובב בתחבורה הציבורית".
מה המצב בגזרת עובדות משק הבית?
"בימים אלה אנשים גם מוותרים על שירותי ניקיון. רוב המנקות שלי גרות בדרום תל אביב, ואנשים לא רוצים להכניס הביתה נשים שגרות שם, מהחשש להידבק. בנוסף להיבט הבריאותי, יש גם את הסיבה הכלכלית. אני רואה אנשים שבעבר החזיקו מנקות, שעכשיו הפכו לסוג של מותרות עבורם, והם מנקים בעצמם. הדרישה למנקות ירדה מאוד".
איך את מסתדרת בתקופה שבה ההכנסות יורדות?
"למזלי, אני בהכשרתי גם מטפלת רגשית. בתקופה הזאת הפניות דווקא עלו בתחום הזה".
מסתדרות לבד
"בסידור ארונות אין בכלל עבודה עכשיו. היו לי לקוחות קבועות, ועכשיו כל אחת מסדרת בעצמה. כמה שאני מפרסמת, כבר אף אחת לא מזמינה את השירות הזה", מספרת איריס למדן, הידועה בכינויה "הסופרוומן" וגם "סבתא להשכרה". בין שלל השירותים שלה נכללים כאמור סידור ארונות, בישול אוכל ביתי, עזרה ליולדות אחרי לידה, טיפול והשגחה על ילדים ובני נוער. תחום הבישולים, היא מספרת, דווקא פחות נפגע, ו"הלקוחות הקבועים שלי שחזרו לעבודה חזרו גם להזמין את השירות שלי, כי יותר זול להזמין אוכל ממני מאשר להזמין אוכל ממסעדות לילדים שמגיעים הביתה מבית הספר כשההורים לא נמצאים בבית. מה שכן, יש לי בבישולים פחות לקוחות חדשים, כי אנשים למדו לבשל בבית בזמן הקורונה".
תחום שלמדן בהחלט רואה ירידה משמעותית בו, חוץ מסידור ארונות, הוא שירות "סבתא להשכרה" אחר הצהריים. "הייתי מגיעה באופן קבוע לשלוש־ארבע משפחות לעזור להן אחר הצהריים", היא מספרת. "אלה משפחות שיש להן תינוק בבית וגם ילדים גדולים יותר. הייתי מגיעה לעזור עם התינוק, להשכיב אותו, לעשות מקלחת, לרדת איתו לטייל. בזמן הזה האמהות היו עם הילדים הגדולים יותר, מסיעות אותם לחוגים וכדומה. כרגע רוב האמהות מוותרות על השירות הזה וחוסכות את הכסף. הייתי משלבת בזמן הזה גם קיפול כביסה, אבל גם על זה הן ויתרו. הייתי מגיעה אליהן פעם בשבוע, פעם בשבועיים, והיום גם זה לא קיים. לצערי הרב, יש לי הרבה לקוחות שלא חזרו לעבודה, ולא יכולות להרשות זאת לעצמן".
מה הן אומרות לך?
"אומרות: 'איריס, אין לנו כסף', במפורש ככה. אומרות: 'אנחנו לא יכולות לעמוד בזה'. הן גם מספרות לי שביטלו את עוזרות משק הבית שלהן, כי אין להן כסף. עכשיו הן גם מנקות לבד".