פאנל בנושא עולם התעסוקה מעדכן גרסה – התקיים הבוקר (ראשון) בוועידה הלאומית של מעריב לציון עשור להצטרפותה של ישראל ל-OECD, בהשתתפות שי בירן, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה, נורית דאבוש, דירקטורית בנק יהב, מרצה בקריה האקדמית אונו, יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, ראש הפורום של ארגוני הרפואה באירופה ועו"ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, ובהנחייתה של העיתונאית קרן אוזן.
"חצי מיליון עצמאים חוו אביב שחור", אמר כהן. "הפקירו אותם לגורלם, מצאנו את עצמנו ללא מענה", אומר רועי כהן נשיא להב. "המדינה נתפסה עם המכנסיים למטה, בלי מנגנון פיצוי לעצמאים, בלי מנגנון של מס רכוש. ראיתם את הניתוק, ראיתם שר בממשלת ישראל שמתאר את המצוקה כ"חארטה". אנחנו כאן כדי שמדינת ישראל תיקח אחריות על העצמאים".
עוד הוא הוסיף, כי "יותר מ-90% מהעצמאים רוצים דמי אבטלה ומוכנים להפריש תמורתם מדי חודש כמו עצמאיים. לא לתכנית של טלאי על טלאי אלא לשבת אתנו, יש תוכניות, יש כלים, רק צריך רצון ואירוע שמצריך חשיבה אחרת. באוצר יש אנשים שלא הוציאו חשבונית בחייהם, שלא מבינים מה זה לסגור אולם אירועים עם 400 קילו בשר במקרר וטונה של ירקות שמחר יזרקו לפח. נתנו מענק קבורה. איך מצפים מעסקים לשרוד?".
"אף אחד לא יודע כמה מובטלים יש במדינת ישראל – את העצמאים לא סופרים כמובטלים. דרשו כסף בחזרה מעצמאיים, זה ביזיון. אנשים לא יודעים מה קורה, אנשים זה לא גרפים ודיאגרמות אלא צריכים לשלם שכירות, חשמל ומים. עושים לאנשים שומה באמצע השנה, במקום לתת להם את כל הכסף ולפגוש אותם בסוף השנה. הם שילמו מיסים כל החיים שלהם, למה זה מגיע להם?"
נורית דאבוש אמרה כי "הקורונה לקחה אותנו למציאות שהיינו צריכים להיות בה בשנת 2030. אי אפשר עוד ללא שקיפות, אי אפשר לקבל כסף מהמדינה ולחלק דיבידנדים. מה שקרה עם הראל ויזל הוא חוסר הבנה של שקיפות. אמנם הם חילקו דיבידנדים על 2019, אבל אתה לא יכול לקבל החלטה, חוקית לגמרי, במציאות כזאת. אני שמחה שבסוף הדירקטוריון שלהם הבין את זה".
לדבריה, "מה שקורה בחברה הישראלית בחודשים האחרונים, פערים שהולכים וגדלים בין ההנהגה לציבור או בין עשירים למי שמשתכרים פחות, זה מקרין על כל תחומי החיים שלנו. אם יבינו את הפגיעה בחוסן הלאומי כתוצאה מניהול כושל של המשבר, אולי דברים ייראו אחרת. הציפיה שלי היא שהממשלה תבוא עם התכנית ולא כל סקטור שיגיד מה צריך לעשות. אני מצפה מהממשלה לעצור רגע, להיכנס לחדר ולא לצאת עד שלא יהיה עשן לבן: גם התכנית עצמה וגם איך אנחנו מבצעים את זה. הסיסמאות הן לא תחליף ללחם לילדים".
על התבטאותו של השר צחי הנגבי בשישי האחרון אומרת דאבוש: "ישבתי מול המסך וראיתי את האמירה על ה"חארטה" וזה היה עצוב. אתה לא יכול לשבת במשרד ולהגיד לאנשים שנאבקים על הפרנסה שלהם חארטה".
יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, התייחסה לבעיית תעסוקת המבוגרים בצל הקורונה: "הבעיה של המבוגרים החלה לפני הקורונה, חלק מהמעסיקים ניסו להיפטר מהמבוגרים, הקורונה נתנה להם לגיטימציה, קל לפטר את המבוגרים לא דרך בימ"ש ושימועים. הצעירים שולטים יותר בטכנולוגיות והעסקתם זולה, זה נתן לחברות הזדמנות לנצל את המצב כדי לפטר יותר מבוגרים. אין לי ספק שמבוגרים שנמצאים בחל"ת יהפכו למובטלים".
"הדרך היחידה למנוע את המהלך הזה היא להעניק למבוגרים הכשרות מקצועיות כדי לשדרג אותם להתמודד עם טכנולוגיות חדשות או להסבה מקצועיים שתאפשר להם לעבוד במקצועות חדשים" מוסיפה ויגודסקי, "אני קוראת למדינה לתת הכשרות לאותם עובדים גם אם הם מפוטרים, גם אם הם בחל"ת וגם אם הם לא מפוטרים – הם יהיו".
"קרן מעגלים מטפלת במי שמקצועם מוגדר 'שוחק'. אני קוראת למדינה – שנו את הקריטריונים, כדי לאפשר לכמה שיותר עובדים להכשיר את עצמם למקצועות החדשים. קחו בחשבון שאותם מבוגרים מפרנסים משפחות. קחו את הטלטלה הנפשית שהם עוברים, קחו בחשבון את העלויות למדינה אם אותם מבוגרים יחליטו לפנות לביטוח הלאומי. ראיתי איך נערי האוצר מתנהלים. הם לא מסוגלים לנהל אפילו באסטה בשוק. בתור מי שישבה שם ויצאה משם, ראיתי את האבסורד של איך הדברים מתנהלים. זו אפילו לא בעיה של תקציבים אלא של ניהול נכון. קרן מעגלים לא מבקשת תקציבים, אלא רק שיאשרו לנו לעבוד, לתת שירותים, תרחיבו את הקריטריונים למהו מקצוע שוחק. למה עו"ס אינו מוגדר כמקצוע שוחק? ישבתי בחודש שעבר בפיניציה, ישבתי מול אנשים עם דמעות בעיניים שמבקשים 'תצילו אותנו'. איפה הם שיושבים שם בירושלים ולא פוגשים אותם. הם מרוחקים, מנותקים מכל מה שקורה הלכה למעשה. הפערים הולכים וגדלים, העוני הולך וגדל. פעם מי שהיה לו קיוסק אוו בית קפה, פרנס את משפחתו. היום הוא רעב ללחם?
"הדו"ח של ה-OECD לגבי העבודה המאורגנת מראה שבמדינות שבהם העבודה המאורגנת מפותחת, הן מובילות במדדים חברתיים ומדדים של צמיחה... הן גם ערוכות טוב יותר להתמודד עם המשק המשתנה" אומר שי בירן, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות החדשה. "הן מסתגלות מהר יותר לשינויים. הקורונה עשתה לכל זה "פאסט פורוורד". בקורונה מי שאין לו נציגים, קולו לא נשמע. גם למדינה חשוב לשמוע מציבורים מיוצגים".
"הכוח והחשיבות של ארגונים שמייצגים אינטרסים עלה בתקופת הקורונה. גם למיוצגים וגם לממשלה. הקורונה הראתה איך כל האזורים הלא מוסדרים, כמו פרילאנסרים, הופקרו כשהמשבר ייבש את מקור הכנסתם. לעומת עצמאיים שמשבר הקורונה פגע בהם, ראינו ארגונים חזקים שמנצלים את החל"ת כדי להחליש את העובדים. ראינו הכל במשבר הזה".
לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, התייחסה גם היא למשבר הנוכחי מפן משבר הבריאות המתמשך: "אנחנו נכנסים עמוק יותר לתוך העולם של המשבר. זה נראה כמו 'או-או': או שדואגים לכלכלה או לבריאות, או לעצמאיים או לשכירים. חבל. אני לא יודעת מאיפה היה אמור להגיע הכסף למערכת הבריאות, אבל הוא לא הגיע. האוצר מתנהג כאילו שאנחנו בשנה רגילה. שמענו שהממשלה הקציבה יותר מעשרה מיליארד שקל למערכת הבריאות, אני לא יודעת לאיפה הם נכנסו".
עוד הוסיפה ופנר: "הרעיון לקצץ בתקציב הבריאות הוא פשוט הזוי. צריך להבין שהמגפה לא מראה מיידית את התוצאות שלה. לכן אם לא ישקיעו במערכת הבריאות כשלא נראה מצב של קריסה, היא תקרוס כשהמצב יחמיר. דווקא המחלה הזאת מראה לנו שאנו זקוקים לכוח אדם, למשאב האנושי. לא רק כמה מכונות הנשמה אלא גם אנשים שינשימו. עם ישראל יודע להודות לרופאים, אבל גם הממשלה והאוצר צריכים להפנים את זה".
"המשבר הכלכלי משפיע גם על המשבר הבריאותי, אבל צריך לדאוג גם למשבר הבריאותי שקצת נדחק הצידה. צריך לטפל בשניהם ביחד. זה לא אחד על חשבון השני. אני לא מרגישה שבאוצר הפנימו שינויים, אפילו שינוי כמו עבודה מהבית. אנחנו במערכת הרפואית יודעים שיש אנשים שיכולים לעבוד מהבית, אבל במערכת הממשלתית אין הבנה לנושא הזה. אני רוצה לקוות שאנחנו יכולים לנצל את המצב המאוד קשה הזה".