ראש הממשלה בנימין נתניהו חושש מטיב הפתרונות הכלכליים שהוצעו עד היום לבעיות המשק. על רקע החרפת משבר הקורונה, נתניהו מתעלם משר האוצר ישראל כ"ץ, פונה לקבלת עצות ישירות מאנשי משק וכלכלה - ומתכוון להתערב במשק באופן אישי. על רקע זה הוא נפגש בימים האחרונים עם בעלי ניסיון רב בתחום הכלכלי כדי לקבל פתרונות חלופיים. נכון להיום, נוצלו פחות מ־50 מיליארד שקל מכספי תוכנית חילוץ המשק בהיקף של 100 מיליארד שקל, מרביתם לדמי אבטלה.
המפגשים הללו נועדו בין השאר לאזן את כוחו הפוליטי של שר האוצר ישראל כ"ץ, שסיפק עד כה פתרונות שבלוניים, שאינם שונים באופן מהותי מהפתרונות שהוצעו לו על ידי הפקידות הבכירה באוצר. ביום שישי נפגש נתניהו עם ח"כ ניר ברקת, שעליו הצהיר לפני הבחירות כמועמדו לשר האוצר, וביקש ממנו להכין תוכנית כוללת לפתרון בעיות המשק. ברקת הביא תוכנית שאותה כינה "התוכנית הגדולה להצלת חצי מיליון מקומות עבודה".
תוכנית ברקת כוללת התמקדות בשלושה עוגנים: הראשון, החייאת העסקים והעובדים העצמאים על ידי סיוע כספי ישיר לפי קריטריונים ברורים. עסק שהפסיד יקבל תמריץ מדי חודש לפי מדרגות סיוע שייקבעו. העוגן השני הוא יצירת תמריצים להחזרת מובטלים, דרך האצת ביקושים ועידוד המשק לצריכה באמצעות שיתוף פעולה עם המגזר העסקי. העוגן השלישי הוא מסלול להסבה מקצועית והכשרות לפי צורכי המשק ויצירת תעסוקה מתאימה. התוכנית כרוכה בהוצאה כוללת של 68 מיליארד שקל. ברקת אינו היחיד. אתמול נפגש נתניהו עם הנגיד לשעבר פרופ' סטנלי פישר, לשמיעת חוות דעתו. בפגישה השתתף גם הנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון.
הנגיד אינו חוסך את ביקורתו מראש הממשלה. בהודעת הריבית שפורסמה שלשום הוא אמר בין השאר: "המשבר הוא קודם כל משבר בריאותי שהפך למשבר חמור בכלכלה הריאלית. המענה חייב להיות קודם כל בריאותי, והנטל בטיפול בהשלכות הכלכליות של המשבר הוא על המדיניות התקציבית. יש חשיבות עצומה שההחלטות על סיוע יתקבלו מבעוד מועד ועל סמך פרמטרים ידועים מראש, כדי שהציבור יוכל להיערך".
ראשי ארגוני המעסיקים הציעו אתמול לראש הממשלה ולשר האוצר תוכנית חירום תחת הכותרת "מצב חירום כלכלי". תוכנית ההצלה של המעסיקים כוללת הזרמת 100 מיליארד שקל למשק. עובדים ימשיכו לקבל משכורת, שתמומן בחלקה על ידי המדינה.
התוכנית קובעת שכל עסק בישראל, כולל מסעדות, אולמות אירועים, ברים, מכוני כושר וחברות תעשייתיות, יקבל פיצוי כספי מיידי מהמדינה ופטור מוחלט מתשלומי ארנונה וביטוח לאומי. על פי התוכנית, שנכתבה בשיתוף לשכת רואי החשבון, תוענק רשת ביטחון סוציאלית לעובדים (בדומה למודל הגרמני) ותוענק רשת חירום למעסיקים, שתזרים אליהם מענקים כספיים להעסקת עובדים ומענקים להמשך פעילות העסק.
כל עובד ימשיך לקבל משכורת וימשיך להחזיק בעבודתו, גם בחלקיות משרה. המדינה תממן את ההשלמה למשכורת (במקום תשלומי אבטלה או חל"ת). כל עסק יקבל מהמדינה מענק מיידי של 50% מהיקף הפעילות העסקית בשל ירידה במכירות.
עוד בתוכנית: למעסיקים יינתן מענק מדינה של 2,500 שקל לשימור עובדים, כדי שיימנעו מלפטר עובדים או להוציא אותם לחל"ת. המענק יוענק רק לעסקים שישמרו על לפחות 60% ממצבת העובדים המקורית ושנפגעו ממשבר הקורונה. התוכנית כוללת הפחתת מס החברות לכלל המשק ל־20%, לעומת 23% כיום, ביטול תשלומי העסקים לביטוח לאומי והארכת הפטור מתשלומי ארנונה.
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר: "רק תוכנית כלכלית אמיצה, שתזרים 100 מיליארד שקל למשק, יכולה למנוע את המשבר החברתי הגדול שידעה המדינה". נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין הוסיף: "על ראש הממשלה ושר האוצר ליטול את המושכות במלוא מובן המילה, כדי לקדם בשיתוף ארגוני המעסיקים את התוכנית הכלכלית".