הנהגת ההסתדרות, בראשות היו"ר ארנון בר דוד, נמצאת בשלבים האחרונים של המגעים עם משרד האוצר לגיבוש עסקת חבילה, כחלק מהירתמות הארגון לשיפור המצב הכלכלי. ל"מעריב" נודע כי ההבנות בין הצדדים הושגו בימים האחרונים, והשבוע תתקיים פגישת עבודה נוספת.
בישיבה האחרונה שהתקיימה ביום רביעי שעבר הוצגו לנציגי ההסתדרות בעיות המשק והכלכלה הישראלית מאז 1967 והציפיות לשינוי מבנה המשק. הישיבה התקיימה בהמשך לפגישה בין בר דוד לשר האוצר ישראל כ"ץ.
ההסתדרות הסכימה להקפאת הסכמי השכר במגזר הציבורי ב־2021, ובמידת הצורך גם ב־2022. יש להזכיר כי פעימת השכר במסגרת הסכמי העבר (בשיעור 1.65%) שולמה בינואר 2020. משנת 2018 לא נחתמו הסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, ובעקבות ההבנות החדשות לא יקבלו מאות אלפי עובדי המגזר תוספות שכר במשך חמש שנים. עם זאת, ייתכן כי שיפור במצב המשק יוביל לתשלום רטרואקטיבי.
במסגרת תרומת עובדי המגזר הציבורי, מוכנה ההסתדרות גם לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים ולהפעלת מודל תעסוקה חדש, הכולל עבודה מהבית, בחלק מענפי המגזר. עוד מדובר על הפעלת מודלים לגמישות תעסוקתית, שתאפשר ניידות עובדים מאגף לאגף.
עדיין לא ברור אם ההסתדרות תהיה מוכנה להיענות לדרישה שעובדי המגזר יוותרו במהלך 2021 על תוספות הביגוד ודמי החופשה המשולמים בדרך כלל בקיץ. בתמורה דורשת ההסתדרות אופק תעסוקתי, ולראשונה היא גם נכנסת למגזר העצמאים. היא דורשת חקיקת חוק שיבטיח לעצמאים ולעסקים הקטנים תשלום אוטומטי באמצעות הביטוח הלאומי בימי מלחמה (כפי שיוגדר בחוק) או מגיפה.
"לא נהיה המקל בגלגלי המשק", הבטיח בר דוד בשיחה עם "מעריב", "המצב הכלכלי קשה ולא פשוט. ב־10 במרץ טענתי שמדובר ביום כיפור כלכלי, אבל היום אנחנו כבר מעבר לזה. יש למדינה הרבה מאוד אתגרים, ואני מקווה שנעמוד בהם. תוכנית החילוץ החדשה מיועדת למגזר העסקי ונמצאת מחוץ למגרש שלי. המלצתי כבר לפני כמה חודשים למנות מנהל מיוחד לאירוע הקורונה, כדי שניתן יהיה לתכלל את המצב הכלכלי, אבל נתניהו החליט לנהל לבד, ועכשיו רואים את התוצאות".
עוד הוסיף בר דוד: "לאורך כל הדרך טענתי שכסף לעסקים לא יורד לשטח, ושרוב הכסף הוא הלוואות במקום מענקים. לצערי, צדקתי. הדבר היחיד שהיה מסודר פה זה המגזר הציבורי, שנכנס מתחת לאלונקה כבר ביום הראשון ועשה את זה יותר מכל מגזר אחר. עובדי המגזר הציבורי חזרו לעבוד כבר ב־3 במאי תחת מגבלות התו הסגול".