בג"ץ ידון הבוקר (רביעי) בעתירת לשכת יועצי המס, וארגוני העצמאים שהצטרפו לעתירה, שעניינה מתן דמי אבטלה לעצמאים ולבעלי שליטה, בדומה לאלו שקיבלו השכירים. העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה, ממשלת ישראל, שר האוצר, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וביטוח לאומי, באמצעות עוה"ד ליאור דץ ויוסי אור-הכהן, שטוענים, כי הוראות החוק (ביטוח לאומי) מאפשרות למדינה להרחיב ולכלול את העצמאים ובעלי השליטה בין הזכאים לקבלת דמי אבטלה ו/או פרישת רשת בטחון סוציאלית במקרים חריגים, כפי שהרחיבה במקרה של ציבור השכירים. "העצמאים זקוקים לפיצוי בפועל להישרדותם המיידית, לא לתוכנית המטילה על כתפיהם את העול הכלכלי, ושרצופה כולה בחוסר ודאות", נכתב בעתירה.
יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, שהגיש את הבג״ץ: ״זהו בג״ץ היסטורי, מכיוון שלראשונה בג״ץ יצטרך להכריע האם העצמאים הם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. קיבלתי החלטה להגיש אותו בתחילת משבר הקורונה, כאשר עמדתי חסר אונים מול העובדה שציבור יקר ויצרני של עצמאים נאלץ להילחם בחירוף נפש על חיו, כאשר מנגד הורינו, אחינו וילדינו השכירים, בצדק רב, לא היו צריכים אפילו להניף שלט אחד, ומהיום הראשון למשבר מהשעה הראשונה למשבר שונו עבורם חוקים ותקנות, כדי להעניק להם את ההגנות המקסימליות, שניתן לייצר, כשמולם ציבור העצמאים, בחודשיים הראשונים למשבר, נאבק בציפורניים והורד על ארבע, כדי לזכות בפירורים של תקווה לעתידו.
עוד הוסיף כי, "פסיקת בג״ץ קריטית אף מעבר לביטול האפליה וחוסר השווין הבלתי הגיוני, מידתי ומוסרי בין שכירים לעצמאיים, מכיוון שהיא תתווה דרך לעתידינו ותקבע - האם יהיה כדאי להקים ולקיים עסקים במדינת ישראל לרווחת כלל אזרחי ישראל וכתנאי בסיסי לחוזק ולחוסן הכלכלי חברתי ביטחוני שלנו, והאם הדור הצעיר שלנו יפנה לעצמאות ויזמות. כי במצב הנוכחי, כאשר נצרבו בתודעתו של הדור הצעיר התמונות הקשות של מה שחוו העצמאים במשבר הזה, וכאשר הם נוכחו לדעת עד כמה העצמאים הם אזרחים סוג ב', ללא כל הגנות סוציאליות וללא מענה בסיסי של ערבות הדדית - הם יברחו כל עוד נפשם בם ויימנעו, בצדק רב מלהיות עצמאים, וזה כשלעצמו פיגוע כלכלי למדינת ישראל".
עו"ד ליאור דץ, בא כוח העותרים: "אנחנו עולים לירושלים לבג"ץ על מנת לתת הגנה לאדם הקטן נגד הממשלה. תפקידו של בג"ץ הוא להעניק את ההגנה מפני שלטון דורסני. אני כולי תקווה שהשופטים ישפטו צדק למען שוויון בין האזרחים ולא יהיו שלוחי המדינה שטענו שאין זכות התערבות של הבית המשפט בסוגייה. דרישתנו היא למלא את לשון החוק שנקבעה לפני כשלושים שנה כבר והיא לתת רשת ביטחון בעת משבר שיווני לכלל תושבי מדינת ישראל. העובדה שהמדינה וראש הממשלה בוחרים במתווה של חקיקה מסורבלת שכל תחילתה היא להפלות בין אזרחי המדינה בין שכיר לעצמאי ולגרום לסחבת בירוקרטית מכוונת כדי שהכסף לא יגיע למי שמגיע לו. לא בכדי המדינה התעלמה מהאפשרות להפעיל את סעיף 9א לחוק הביטוח הלאומי שמשמעו רשת הגנה. במידה והייתה עושה כן הכסף היה מגיע לכלל האזרחים ללא כל הבדל."
ביום שני הגישה המדינה את תשובתה לבג"ץ בו ביקשה לדחות את העתירה באומרה ש"אין כל מקום לבירור עתירה שבה נטען כי לא די במענה שניתן לעצמאים, מקום שבו לאחר הגשתה נקבעו הסדרים משמעותיים, לרבות בחקיקת משנה ובהחלטות ממשלה". עוד טענה הממשלה כי "בהסדרים שנקבעו תוך הפעלת שיקול דעת וקביעת מדיניות חברתית-כלכלית בהתאם לסדרי העדיפויות המצויים בליבת שיקול הדעת של הרשות המבצעת".