"תוקן עיוות": הסאגה בדבר תשלום ימי בידוד כימי מחלה הגיעה היום (שני) לסיומה. בפסק דין שניתן היום, קבעו שופטי בג״ץ כי האחריות לעלות הכלכלית של ימי הבידוד, המוערכת במילירארדים, תושב לפתחה של המדינה. עוד קבעו כי החל מה-30.9, ימי הבידוד לא ייחשבו כימי מחלה. בכך קיבל בג״ץ את עתירתה של עו״ד ליאת תבל בשם חברת ״סל״, וביטל את צו ״תעודת המחלה הגורפת״ שהוציא בפברואר פרופ‘ סיגל סדצקי, שעמדה בראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.
בפסיקה שניתנה פה אחד, קבעו השופטים אלכס שטיין, עוזי פוגלמן, יחד עם הנשיאה אסתר חיות, כי פרשנות המדינה לחוק דמי מחלה לפיה ״מחלה״ כוללת גם ״חשש ממחלה״ או ״חולה סטטיסטי״ אינה מקובלת. ״פרשנותם של המשיבים המבקשת לכלול בגדר המונח "מחלה" את כל מי שחייבים בבידוד על פי הצו, היא פרשנות גורפת מדי, ולכן אין לקבלה. פרשנות כזו מתנגשת חזיתית עם לשון החוק ומותחת את התכלית הנוגעת לשמירה על בריאות הציבור למחוזות החורגים מיחסי עובד-מעביד״ כתבה חיות בפסק הדין. עוד קבעו השופטים צו ״תעודת המחלה הגורפת״ שהעניקה פרופ' סדצקי בפברואר, ניתנה שלא בסמכות.
״אנו מצויים במצב חירום לאומי חסר תקדים. כולנו דואגים, נזהרים, ועוטים את המסכה כדי למנוע הדבקות.. במקרה שלפנינו, "חולים סטטיסטיים" השוהים בבידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, אינם חולים בשום מחלה אשר שוללת את יכולתם לעבוד. אי כושרם לבצע את עבודתם נכפה עליהם על ידי צו-בידוד שלטוני, ולא על ידי מחלה", כתב השופט שטיין בפסק הדין.
על כן, קבעו השופטים להפוך את ההחלטה לגבי תעודת המחלה הגורפת, במטרה "להעמיד לרשויות המדינה הנוגעות בדבר זמן סביר להתארגנות ולהתוויית מדיניות חדשה למצב שלאחר ביטול התעודה הגורפת״. בסיום, הוסיפה הנשיאה כי ״על כל הגורמים הרלוונטיים, בפרק הזמן שעד כניסת ההוראה לתוקף, לבחון מי הגורם שראוי שיישא בנטל הכלכלי הכרוך בשמירה על בריאות הציבור בהקשר זה, ואז לקבוע הוראות מתאימות לטובת העובדים, המעסיקים והציבור בכללותו״.
עו"ד ליאת תבל, יוזמת ומגישת העתירה מטעם ממשרד meilaw, שהגישה את העתירה בשם חברת ״סל״ שירותי בריאות, בירכה על הפסיקה, ומסרה: "נעשה פה צדק עם המעסיקים ועם העובדים. הטלת ימי הבידוד על כתפיהם של המעסיקים והעובדים באמצעות החשבתם בתור ימי מחלה הייתה מעשה לא חוקי ואבסורדי. אנחנו במצב בו גם המעסיקים בקריסה וגם העובדים חיים בחוסר ודאות כלכלית, אך טבעי שבמצב זה המדינה תיקח את האחריות".
בתגובה לפסיקה, אחד השותפים לעתירה, יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה המייצגת עסקים קטנים, מסר: "לשמחתנו, השופטים הבינו שהעיוות שיצרה המדינה בימי הבידוד זועק לשמיים, וכי הוא גורם לנטל בלתי סביר על המעסיקים הקטנים. מקווה שהמדינה תבין כי במקרה של מגיפת הקורונה, עליה לשאת בהוצאה המדוברת".
גם ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים, בירך על הפסיקה ומסר: "אנו מודים לבג״צ שקבע כי עמדת ההתאחדות נכונה- בידוד הוא אינו מחלה, ונטל התשלום אינו צריך להיות על המעסיקים והעובדים. הממשלה צריכה להעניק פיצוי רטרואקטיבי למעסיקים ולעובדים". את התאחדות התעשיינים ייצגו מנהלת אגף עבודה בהתאחדות עו"ד מיכל וקסמן חילי ועורכות הדין איה רייך מינא, רחל הררי ליפשיץ ונטליה זרון ממשרד עורכי הדין עמית פולק מטלון.
עו"ד נחום פינברג, המומחה בדיני עבודה, אמר לגבי הפסיקה כי "המעסיקים ניצחו בעליון, אבל יצאו כשידם על התחתונה מבחינה כלכלית. העליוןמעביר הסוגיה לפתחה של המדינה ומשדר לה לתת פתרון חקיקתי".
ואילו בהסתדרות מטילים את האחריות על מניעת פגיעה בעובדים לפתחה של המדינה: "ההסתדרות לא תשלים עם פגיעה בשכר העובדים בשל החלטת הממשלה על ימי הבידוד, ותפעל בכל האמצעים הנדרשים כדי למנוע פגיעה זו. בית המשפט העליון קבע כי אין להטיל את עלות ימי הבידוד על העובדים והנחה את המדינה לגבש הסדר הוגן ומאוזן שיבטיח את המשך תשלום שכר העובדים תוך שמירה על בריאות הציבור".
"ההסתדרות שבה וקוראת למדינה להיכנס בהקדם למו"מ, יחד עם ארגוני המעסיקים, במטרה להחיל על ימי בידוד את ההסדר החל בעת מצב מיוחד בעורף. הסדר זה מאפשר לעובדים לקבל את שכרם הרגיל על ימי היעדרות כתוצאה מהוראות פיקוד העורף, בעוד שהמעסיקים מקבלים מהמדינה שיפוי בגין שכרם של העובדים בימים אלה. הסדרים מסוג זה מונהגים במרבית מדינות ה-OECD מאז פרוץ משבר הקורונה".