"אובדן תעסוקה או ירידה בשכר עלולים לסכן את החוסן של משקי הבית ואת היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית". כך הזהיר אתמול בנק ישראל במסגרת דוח היציבות הפיננסית שיתפרסם במלואו בימים הקרובים. בדוח מביע המפקח על הבנקים יאיר אבידן דאגה מהמצב.
לפי כותבי הדוח, משקי בית המחזיקים בהתחייבויות גדולות ביחס להכנסתם עלולים להגיע לחדלות פירעון. דחיית תשלומי המשכנתאות וההלוואות הצרכניות מאפשרת אומנם למשקי הבית תקופת התארגנות, בעיקר לצורך חיפוש עבודה חדשה ושינוי מבנה ההוצאות, כדי להתאים את רמתן להכנסה שהצטמקה.
עם זאת, מי שדחה את תשלומי המשכנתה מתחייב לתשלומים גבוהים יותר בעתיד. על פי הדוח, ירידה בהכנסת משק הבית תגדיל את שיעור ההחזר החודשי מההכנסה. האיום העיקרי על תיק המשכנתאות נובע מהשפעתו של המשבר על יכולת ההחזר של הלווים כתוצאה מעלייה בהסתברות לאבטלה. האבטלה בקרב בני 25–64 תעמוד בסוף 2020 בתרחיש האופטימי על 9% ועל 6% בסוף 2021, ועל 11% ו־9% בתרחיש הפסימי.
באוגוסט 2013 הגביל הפיקוח על הבנקים את יחס ההלוואות לדיור ל־50% מגובה ההכנסה ודרש הקצאת הון נוספת עבור המשכנתאות שבהן יחס גבוה מ־40%. מאז שהוחלה ההוראה, הבנקים כמעט לא מעניקים משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים. כ־60% מהמשכנתאות ניתנות כיום עם יחס מימון נמוך מ־30%.
לכן גם אם ההכנסה תרד ב־20%, שיעור ההחזר הממוצע לא אמור לחרוג מהשיעור המקסימלי שנקבע בהוראת הפיקוח על הבנקים.
הורדת הריבית במשק מסייעת למקבלי המשכנתאות במסלול הריבית הצמודה לפריים. עם זאת, משבר הקורונה פגע קשות בתעסוקה ובשכר של עצמאים ושכירים רבים, אך בעיקר באוכלוסיות החלשות ביותר בשוק העבודה: עובדים לא אקדמאים ולא מיומנים, מבוגרים, צעירים, חרדים ונשים.
"הפגיעה בכושר ההשתכרות של משקי בית כה רבים עלולה לסכן את חוסנם ולאתגר את המערכת הפיננסית", נכתב בדוח.
הענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר הם הקמעונאות, התיירות והמסעדנות. במקומות אלה הועסקו עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר ובעלי פריון נמוך יחסית, שעלולים להישאר מובטלים לאורך זמן.