הכותב הוא רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בקסם קרנות ו-ETF
אינפלציה, עליית מחירי סחורות, היא טראומה לאומית בישראל, ואולי בצדק. המבוגרים בינינו ודאי זוכרים את ימי המחירים המשתוללים, כשהאפסים הלכו והתווספו על שטרות הכסף, ומחירו של כיכר לחם בסוף היום, היה גבוה בעשרות אחוזים ממחירו בבוקר, תחושה אשר משאירה בחייה הכלכליים של מדינה, זיכרון רע שנמשך שנים שלא לומר טראומה.
אבל המון השתנה עם השנים, הן בארץ והן בכלכלות העולמיות. המהפכה האינטרנטית-טכנולוגית שחווה העולם בעשורים האחרונים הביאו למצב בו מדינות שחוששות או מתמודדות עם אינפלציה הן מדינות בעלות משטרים רופפים, הסובלות משחיתות וחוסר תחרות, הגורמים לאינפלציה (שכנתנו לבנון למשל). זאת בעוד מדינות מתוקנות מתמודדות עם בעיה הפוכה לגמרי, מחירים שאינם עולים.
מדוע אם כן מחירים שלא עולים הם בעיה בכלל? יציבות מחירים לכשעצמה אינה מהווה בעיה, אולם היא בהחלט סימפטום לאי יכולתן של המדינות לצמוח בשיעורים שאפיינו אותן בעבר. החוב התופח, הן של המדינות עצמן והן של האזרחים, מקשה עליהו להמשיך ולסחוב את רכבת הצמיחה אחריהן ומכאן מחירים שאינם עולים. האין-פלציה מהווה סמן לבעיה עד כדי כך שחלק ניכר מהבנקים המרכזיים בעולם שמו לעצמם כיעד, או במקומות אחרים, לא הסירו את היעד הקיים להעלות את רמת המחירים.
אבל האם באמת אין אינפלציה או שיש כזו רק מסוג מעט שונה. התיאוריה הכלכלית אומרת בפשטות שאם מדפיסים כסף, כמות הכסף בכלכלה גדלה, יותר כסף מתחרה על אותם משאבים ואמצעי ייצור (כמעט אותם משאבים, מהפכה טכנולוגית, כבר אמרנו) משמעם עליית מחירים.
אז כיצד אם כן, 12 שנים לאחר המשבר הפיננסי הגדול ביותר שחווה העולם בעשורים האחרונים, כשכמות הכסף בעולם צמחה בשיעורים מפלצתיים, עדיין אין עליית מחירים (כפי שאנחנו רגילים למדוד אותה)?
התשובה בגוף השאלה. יש אינפלציה ועוד איך, רק מסוג שונה. חלקו הארי של הכסף שהודפס, נותב למאזני הבנקים המסחריים, הן על מנת לייצב אותם לאחר המשבר, ובציפייה שבמהלך הזמן הם ילוו אותו הלאה לציבור, שאמור מצדו להתנפל על הכסף, הלא הוא זול מתמיד ובמקומות מסוימים הוא בכלל בחינם, לאחר שהונהגה בהם ריבית שלילית. בפועל, הסיבה העיקרית שמה שציפו לו הכלכלנים לא קרה היא הגידול המקביל בהיקף החוב של הציבור, אשר גרם לכסף להישאר בידי הבנקים המסחריים ולא הגדיל את "מהירות המחזור" של הכסף, כלומר הוא היה קיים אך לא התגלגל היטב לכלכלה.
היכן אם כן מתבטאת אותה אינפלציה מסוג חדש? במחירי הנכסים הפיננסיים. הבנקים, ש"אגרו" עם השנים את עודף כמות הכסף קנו בו מניות, אגרות חוב, זהב ושאר נכסים שלאורך העשור האחרון המשיכו והתייקרו.
אז מה שונה הפעם? מסלול עוקף בנקים.
כחצי שנה לתוך משבר הקורונה ניתן להבחין בשינוי מהותי אחד בסוג ה"תמיכה" שמספקות הממשלות לציבור ולכלכלה. בניגוד למשבר הקודם, הפעם חלקו ההולך וגדל של הכסף שמודפס מגיע ישירות לחשבון הבנק של הצרכנים במעין מסלול עוקף מאזני בנקים. הפעם הכסף אצל הציבור, ירצה או לא (מי לא רוצה כסף בבנק), מה שצפוי להערכתי להגדיל משמעותית את מהירות המחזור שלו. כלומר, את מספר הפעמים שהוא מתגלגל בכלכלה בזמן מסוים. מהצרכן, לנותן השירות, וחזרה וכן הלאה ואולי, רק אולי, הפעם זה יביא לעליית המחירים המיוחלת.
בשוק ההון הישראלי, כתוצאה מההיסטוריה האינפלציונית קיימים מוצרי "הגנה" אינפלציונית בהיקף ומגוון מפותח מאוד יחסית לעולם.
בדומה לביטוח רכב, בו אנו משלמים מדי שנה "פרמיה" ומקווים שלא נצטרך לממש את הפוליסה ו"לזרוק" את הפרמיה לפח (או לידי חברת הביטוח במקרה זה). אולם אם אכן קורה אירוע שכזה, יהיה מי שיפצה אותנו. גם במקרה שלנו, אג"ח צמודה למדד המחירים היא למעשה אג"ח לא צמודה בתוספת ביטוח נגד אירוע האינפלציה. פער התשואות בין המכשירים הוא מחיר ה"פרמיה". נוסיף ונאמר שבראיה היסטורית פרמיית הביטוח זולה יחסית, קל וחומר בעולם בו תשואות האג"ח נמוכות ממילא, אובדן התשואה העודפת, קרי הפרמיה שנשלם, היא יחסית נמוכה והולכת ומהווה השקעה יותר ויותר הגיונית.
ולכל אותם שמייחלים כבר שנים לאינפלציה נאמר: "Be careful with what you wish for".
המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום השאת תשואה או רווח. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.