על רקע משבר הקורונה בעולם ובישראל, בנק ישראל מפרסם היום (שלישי) נתונים מדאיגים על כלכלת ישראל במסגרת המשבר. להערכת כלכלני האגף הפיננסי בבנק ישראל, עוצמתו של הסיכון ליציבות הפיננסית במחצית הנסקרת הוערכה כבינונית - גבוהה. על פי בנק ישראל, הסכנה הגדולה לכלכלה היא סגר והגבלות נוספות במסגרת גל תחלואה מתגבר.
"מגיפת הקורונה", נכתב בדו"ח, "שהתפרצה במחצית הנסקרת, אתגרה את המערכת הפיננסית באופן קיצוני. בזכות מצבו הטוב של המשק בתחילת המשבר – שהתבטא בשיעורי אבטלה נמוכים היסטורית, צמיחה מתמשכת מעל לשיעור הצמיחה הפוטנציאלי, רמת עמידות גבוהה של רכיבי המערכת הפיננסית ופיקוח הדוק עליה – המערכת הפיננסית מכילה את האירוע וממשיכה לתפקד".
ראש הממשלה נתניהו על אישור תוכנית המענקים
"אולם", מדגישים בבנק ישראל, "חשיבות גדולה נודעת לצורה ולקצב של ההתאוששות מהמשבר. חוסר הביטחון התעסוקתי, שיעורי האבטלה הגבוהים ואי-הוודאות בשוק העבודה יקטינו את ציפיות הציבור לגבי הכנסתם העתידית, ולכן הוא צפוי לצמצם את הביקושים במשק. שווי נכסי הציבור, שנשחק כתוצאה מהירידות של מחירי הנכסים הפיננסיים, צפוי אף הוא להשפיע לשלילה על הצריכה הפרטית במשק. ההשקעות של המגזר העסקי, שהיו נמוכות בהשוואה בינ"ל עוד בטרם המשבר, לא צפויות להשתפר בעקבותיו, והשפעת ההתפתחויות בעולם על סחר החוץ תמשיך להעיב על המשק הישראלי גם אם זה יתאושש מהר יחסית".
בבנק ישראל מסבירים כי "תרחיש הסיכון העיקרי והממשי הוא התגברות התחלואה, מגבלות תנועה וסגר ועמם החמרה נוספת של הפגיעה בפעילות הכלכלית. עם תוצאותיו של גל כזה נמנות פגיעה ביכולת ההחזר של הלווים, ובפרט של הלוואות שהחזריהן נדחו, צורך בגל תמריצים נוסף מצד הממשלה, שיישומו יוביל להחמרת התמונה הפיסקלית ועלייה נוספת באי הוודאות הכלכלית".
הפגיעה הכלכלית העצומה הניעה את הממשלות בעולם ואת הבנקים המרכזיים לנקוט צעדים חסרי תקדים כדי לתמוך בכלכלה, ולמנוע קריסה מסיבית של העסקים. ממשלות רבות נקטו צעדים בהיקף ללא תקדים. בבנק ישראל מצביעים על חלק מהם: תמיכות במובטלים ומענקי תעסוקה, הלוואות ומענקים לעסקים, העברות כספיות למערכת הבריאות, ובמספר מדינות – בכללן ארה"ב ויפן – העברות כספיות ישירות לתושבים.
"צעדים אלו", מסבירים בבנק ישראל, "צפויים להביא לגידול משמעותי של הגירעון ולעלייה חדה של יחסי החוב לתוצר במדינות, דבר שעלולות להיות לו השלכות ארוכות טווח על המדיניות הכלכלית במדינות האלה. הצעדים הנחרצים שנקטו הרשויות מסייעים לעסקים ולמשקי הבית להתמודד עם המשבר, אך ישנו חשש מגל של פשיטות רגל לאחר שהשפעתם של צעדים אלו תתפוגג. כנגד זאת, ניסיון העבר מלמד שחשש זה יכול להניע את הרשויות להמשיך בצעדים תומכים לאורך זמן רב, באופן שעלול לשבש את תמחור הסיכונים ולהביא לעיוותים בהקצאת ההון".
בתגובה של משרד האוצר נכתב: "בנק ישראל פרסם נתונים אודות השוואה בינ"ל של תוכניות הסיוע של המדינות השונות, ללא פירוט מה מקור ההשוואה וכנראה שמבוסס על נתונים לא עדכניים של חברת גולדמן סאקס. הנתון המיוחס למדינת ישראל לא היה נכון לגבי חבילת הסיוע הקודמת (7.1% תוצר), ובוודאי שאינו נכון לחבילה הנוכחית (13.9% תוצר). משרד האוצר מבהיר שהיקף הסיוע של מדינת ישראל גבוה מהיקף הסיוע הממוצע של מדינות ה-OECD".