"תרחיש הסיכון העיקרי והממשי למשק הוא התגברות התחלואה ומגבלות תנועה וסגר, ועמן החמרה נוספת של הפגיעה בפעילות הכלכלית". כך נכתב בדוח היציבות הכלכלית למחצית הראשונה של 2020 שפורסם אתמול על ידי בנק ישראל. לפי הדוח, "עם תוצאותיו של גל כזה נמנות פגיעה ביכולת ההחזר של הלווים ובפרט של הלוואות שהחזריהן כבר נדחו, צורך בגל תמריצים נוסף מצד הממשלה שיישומו יוביל להגדלת הגירעון, ועלייה נוספת באי־הוודאות הכלכלית".
עיקר הסכנה ליציבות הבנקים תגיע מאפשרות שלווים, בעיקר בתחום המשכנתאות, לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם למרות הדחייה של כחצי שנה שניתנה להם עם פרוץ המשבר. במקרה זה ייאלצו הבנקים להגדיל משמעותית את היקף ההפרשות לחובות בעייתיים. בנק הפועלים, שהדירקטוריון שלו יתכנס הערב לאישור הדוחות הכספיים למחצית הראשונה של 2020, יהיה הראשון שיעסוק בכך, ולמעשה יהיה הסמן לכל המערכת הבנקאית.
להערכת כלכלני האגף הפיננסי בבנק ישראל, עוצמתו של הסיכון ליציבות הפיננסית במחצית הנסקרת הוערכה כבינונית־גבוהה. בזכות מצבו הטוב של המשק בתחילת המשבר, שהתבטא בשיעורי אבטלה נמוכים, צמיחה מתמשכת, רמת עמידות גבוהה של רכיבי המערכת הפיננסית והפיקוח ההדוק עליה - הכילה המערכת הפיננסית את האירוע וממשיכה לתפקד. ואולם חוסר ביטחון תעסוקתי, שיעורי האבטלה הגבוהים ואי־הוודאות בשוק העבודה יקטינו את ציפיות הציבור לגבי הכנסתם העתידית, ולכן יש צפי לצמצום הביקוש במשק.
שווי נכסי הציבור, שנשחק כתוצאה מהירידות של מחירי הנכסים הפיננסיים, צפוי אף הוא להשפיע לשלילה על הצריכה הפרטית במשק. ההשקעות של המגזר העסקי, שהיו נמוכות בהשוואה בינלאומית עוד לפני המשבר, לא צפויות להשתפר בעקבותיו, והשפעת ההתפתחויות בעולם על סחר החוץ ימשיכו להעיב על המשק גם אם זה יתאושש מהר יחסית. אי־הוודאות באשר לעוצמת הפגיעה של התפשטות הנגיף חוללה כבר בשלב הראשון של הקורונה זעזוע משמעותי, מה שיצר קשיי נזילות בשווקים מרכזיים והעלה חששות כבדים להמשך האספקה הסדירה של אשראי מהבנקים.
נגיד בנק ישראל נקט בתגובה מכלול צעדים שנועדו להחזיר את השווקים לתפקוד מלא, להבטיח למוסדות הפיננסיים נזילות ולספק למשקי הבית והעסקים גישה לאשראי. צעדי בנק ישראל, על רקע צעדים שננקטו בעולם, הצליחו להרגיע חלק מהבהלה בשווקים ולהחזיר אותם לפעילות תקינה. על רקע הדוח וחוסר הוודאות הכלכלית, יצא בתחילת השבוע פרופ' אמיר ירון באזהרה יוצאת דופן בחריפותה לפוליטיקאים.
"המשק הישראלי מתמודד עם קשיים ניכרים הנובעים מהתמודדות עם נגיף הקורונה והשלכותיו הכלכליות. השינויים במגמות התחלואה ובהתפתחותה בארץ ובעולם גורמים לאי־ודאות רבה לגבי התפתחות התעסוקה, הכנסות העסקים ותקבולי הממשלה והוצאותיה", טען נגיד בנק ישראל והוסיף: "על רקע קשיים אלה ישנה חשיבות רבה ליציבות בהתנהלות הממשלה ולתהליך קבלת החלטות סדור, שיפחיתו את אי־הוודאות שבפניה ניצבים משקי הבית, בתי העסק והגופים העוסקים בהתמודדות ישירה עם המשבר".
עוד קבע הנגיד כי "על הממשלה להתקדם מהר ככל הניתן בקביעת מתווה ברור לתקציב המדינה ולהחלטות הכלכליות האחרות הנדרשות בעת הזאת. הפחתת אי־הוודאות הפוליטית תתרום לאמון השווקים במשק ותשפר את יכולת ההתמודדות עם המשבר. בחירות נוספות בעת הזאת הן בשורה שלילית לכלכלה".