החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, שוחח הערב (שלישי) עם ענת דוידוב בתוכנית "איפה הכסף" ב-103FM, התייחס לפשרה שהושגה בסוגיית תקציב המדינה והסביר מהם הנזקים שדחיית ההכרעה בנושא עשויה לגרום לכלכלה הישראלית.

לא היה כדאי לוותר על כל הסיפור הזה, וללכת לבחירות?
"הבעיה המרכזית היא לא אם העבירו תקציב חד שנתי או דו שנתי, מכיוון שגם התקציב החד שנתי שהעבירו אתמול, וגם התקציב הדו שנתי שכחול לבן ביקשו להעביר, אינם טומנים בחובם שום שינוי במדיניות הכלכלית, שום שינוי בסדרי העדיפויות, ואף לא מנוע צמיחה אחד. למעשה, גם התקציב החד שנתי מכיל בתוכו אפס בשורה למשק, וגם התקציב הדו שנתי שהם ביקשו להעביר מכיל אפס בשורה למשק. כך שבמובן הזה, הם בעצם כלאו אותנו לעוד שנה של אפס יד על ההגה, והתוצאה תהיה חמורה למשק".

אני רוצה שתפרט מה הנזקים ומה התוצאה החמורה. מי ייפגע? איפה אנחנו בעצם? זה כאוס אחד גדול.
"ראשית, המשק יתעכב בקצב החזרה לשגרה שלו, זה כמו ספינה ששוקעת ואף מנוע לא מנסה להציף אותה חזרה, אז היא תמשיך לשקוע. המשק פשוט ימשיך להקטין את הפעילות שלו, מבלי יכולת לחזור למה שהיינו רגילים קודם לכן, שזו תעסוקה מלאה. שנית, המגזר של העסקים הקטנים, והעצמאים, כמובן לא כולם, יש כאלה שבכל זאת נמצאים במקצועות שלא נפגעו, אבל עשרות רבות של אלפי עסקים נמצאים תחת איום מוחשי של פשיטת רגל וסגירה.

"אנחנו צפויים לסגור כ-70 עד 80 אלף עסקים קטנים בשנה הקרובה, והתוצאה היא שיחסרו לנו 300-200 אלף מקומות עבודה שבנינו עליהם. הנקודה השלישית היא שגם העסקים הקטנים, אבל גם הצרכנים, חייבים לקבל הפחתות מסים כדי שיאפשרו להם לגשר על הצניחה בהכנסות שלהם ולהחזיר חזרה את רמת הפעילות במשק. אבל כאשר אין תוכנית כלכלית מסודרת, אי אפשר לבצע הפחתות מסים. המשק משווע להפחתות מסים. למשל, הפחתת מע"מ, למשל רפורמות מבניות, כל הדברים האלה שאנחנו חייבים לבצע כדי שנוכל להגדיל את רמת הפעילות, אז הם יידחו עד אשר תהיה מדיניות כלכלית חדשה, בתקווה, כנראה בשנת 2022".

אני לא יודעת אם לקרוא לזה מדיניות, אבל יש המון כסף שנזרק בעצם לציבור, אולי כדי לרצות ציבור שצועק ורוצה, ואין פרנסה, ואנשים הוצאו לחל"ת.
"אבל זה כמו לחלק קנאביס להמונים. יש להם כאב גדול, הם זקוקים לכסף הזה, אבל זה לא מה שירפא אותם. זה לא מה שירפא את המשק. ירפא את המשק אם נצליח להקטין את קצב סגירת העסקים הקטנים, למשל דרך זה שנשפר להם את הרווחיות, נילחם במונופולים ונוריד להם עלויות עצומות, נפחית מע"מ ונגדיל להם את הנתח שהם שומרים לעצמם במחזור, דברים שהם סיזיפיים. יתר על כן, אם אנחנו נבנה תקציב חדש, לא נמשיך עם אותו תקציב שבעצם תוכנן באמצע 2018 במצב משק אחר לחלוטין, אלא נבנה תקציב חדש שיש בו שינוי של סדרי עדיפויות והפניית משאבים ממקומות שלא תורמים לצמיחה, למקומות שמשוועים וזקוקים כדי שרמת הפעילות במשק תגדל".

יש פה שני דברים שמעוררים הרבה מאוד ביקורת, אחד, זה העניין של המענק לכל אזרח, שזה כמעט שבעה מיליארד שקלים, ויש כאלה שאומרים שזה כסף אבוד שנזרק סתם...
"אני אמרתי את זה. אגב, אלה שבעה מיליארד שקלים שבמקום להפנות לעסקים קטנים ולעצמאים שישקם להם את הרווחיות וההון, אנחנו מפזרים את זה לאנשים שלא צריך. למה אני הייתי צריך לקבל את זה?".

נכון, אנחנו שאלנו את השאלות האלה, וענינו על זה. לא היינו צריכים לקבל את זה, לא אתה ולא אני.
"למה מיליון אנשים בסקטור הציבורי שאפילו לא יצאו לחל"ת, היו צריכים לקבל את זה?".

דבר אחרון, חל"ת כאיזה שהוא רעיון שהשתמשו בו, זו טעות. היו צריכים לעשות את החל"ת אולי דיפרנציאלי, אולי לעשות את זה בשיטה הגרמנית. מה אתה אומר?
"חד משמעית שהיו צריכים, אבל בעוד שהיה לנו בתחילת מרץ משבר מפתיע שבמסגרתו לא יכולנו לבנות את המודל הגרמני, כיוון שכל מה שאנחנו מכירים זה את מודל החל"ת, אז כשאין סוס גם חמור טוב. ידענו שזה מודל לא טוב ויישמנו אותו, אבל בינתיים עברה כבר חצי שנה. הם היו אמורים לבנות את המודל הגרמני וליישם אותו מחדש פה, אבל הם ממשיכים. עד יוני 2021 אנחנו נמשיך עם המודל כשאנחנו יודעים שהוא לא אופטימלי. וככל שהזמן מתמשך, הנזקים שלו הולכים וגוברים, מכיוון שזה מעודד עסקים לא להחזיר עובדים לעבודה...".

ומעודד אנשים להישאר בבית.
"בדיוק".