גיבורת התקופה היא לא אחרת מאביבה וידל בת ה־66 מראשון לציון,שהצליחה לרגש את כולם בריאיון שובה לב 'בחדשות 12'. וידל מתמודדת עם משבר כלכלי מאז שנשלחה לחל"ת בשל מגפת הקורונה, והודתה כי מאז חג הפסח היא נאלצת להסתפק באכילת מצות, כי אין לה כסף לקנות מזון. בהמשך, היא גם ביקרה בחריפות את החלטת משרד האוצר שלא לאפשר כפל קצבאות, כלומר בנוסף לקצבה קיימת לקבל גם דמי אבטלה.
שבועות לאחר הריאיון אישרה הממשלה את החקיקה המבטלת את איסור כפל הקצבאות. הכסף הגיע לאביבה, אבל חודשים לאחר שיחתה האחרונה עם ענת דוידוב וגולן יוכפז היא עדיין מתמודדת עם קשיים רבים, ולדבריה ערב החג הוא בסך הכל עוד יום. "נחשפתי והצלחתי להעביר את החוק, 40 אלף איש קיבלו את מה שמגיע להם, אבל במיקרו ההתמודדות האישית שלי היא לא פשוטה ולא קלה".
וידל, חיה מקצבת ביטוח לאומי ומתמודדת עם פיברומיאלגיה קשה. "אני צריכה לקבל קנאביס בסכום של 1,500 שקל בשביל לשרוד, ולעתים קונה אוכל במקום קנאביס, אבל אז מתמודדת עם כאבים חזקים". אין כל ספק, מדובר בבחירה קשה ומזעזעת. "הכל זמני, ברגע שהכתבה פורסמה היה 'ואוו' גדול, אבל עכשיו זה ירד. אני לא היחידה שנמצאת במצב הקשה הזה. יש אנשים שנמצאים במצבים קשים יותר, שכן גם לעמותות נגמרו המשאבים, וחסרים מתנדבים".
לסיום, הודתה וידל כי עבורה תקופת החגים המתקרבת היא לא אישיו. "אם מישהו יביא לי ארוחה לחג אז מה? אכלתי ארוחת חג, אבל מה יהיה יום אחרי?" אופטימיות אולי לא נמצא כאן, אבל אין צל של ספק שמדובר באישה שהצליחה לשפר את חייהם של אלפי אנשים, גם בתקופה מורכבת זו.
עוגיית מזל
שחקן ותסריטאי הופך ביום אחד של משבר בריאותי עולמי לאופה עוגיות למחייתו. אין ספק, את התסריט הזה רק החיים יכולים לכתוב. חן פרוט, אביו של בן בן ה־11, עבר חודשים ארוכים ומטלטלים מבחינה כלכלית, אבל אף אחד לא הכין אותו לרגע בו הוא יזכה להתפרנס מחיבתו לאפייה.
פרוט אימץ את הרעיון של בנו והעלה פוסט בפייסבוק שתוך זמן קצר הפך לוויראלי. בפוסט הוא סיפר על ההצעה של הבן שלו בן, וההזמנות לא איחרו להגיע. בשיחת המשך עם ענת דוידוב וגולן יוכפז סיפר על החיים שאחרי, ואמר: "אני לא במצב טוב, אבל כבר לא במצב רע. אני מרוויח פחות ממה שהרווחתי לפני כן, אבל מצליח לשרוד".
בן, סיפר כי הוא משתדל לעזור לאביו כמה שהוא יכול: "אני אופטימי ומקווה שיהיה טוב. יש הרבה בלגן במדינה, אבל הממשלה מתחילה לזוז". לסיום, סיפרו השניים כי מצבם הכלכלי מאפשר להם לערוך אחלה שולחן לחג, ומבחינתנו זו כבר סיבה לחייך.