ישראל היא אחת המדינות שבהן אחוז השימוש בקנאביס הוא מהגבוהים בעולם. לפי מחקרים, יותר מ–20% מהאוכלוסייה השיבו שהם משתמשים בקנאביס מכל סוג שהוא. אולי כדאי לדבר במספרים: 300 מיליון שקלים נכנסים למשק מדי שנה ממכירות קנאביס רפואי, חוקי, במרשם. 7־8 מיליארד שקלים, כך לפי ההערכות, מגלגל השוק הלא חוקי, שבמסגרתו נסחר הקנאביס בכל מיני פלטפורמות הפצה, ללא רישיון וללא כל יכולת מעקב אחר איכות החומר. אומנם בתקופה האחרונה פסעה מדינת ישראל כמה צעדים גדולים אל עבר הלגליזציה, אך כל עוד ההליך לא יושלם, ימשיך השוק המחתרתי והלא מפוקח ללבלב.
"מי שהוביל מהלכים רבים שמקודמים בחודשים האחרונים הם חברי הכנסת שרן השכל ורם שפע וגם סגן שר הבריאות יואב קיש, שדחף ליצוא קנאביס מחוץ לישראל", אומרת עו"ד מאשה ברקוביץ', שותפה במשרד פרל־כהן, המטפל בחברות קנאביס ומקדם אותן אל עבר הנפקה בורסאית.
עוד לפני שנעבור אל שורת הרווח, כדאי לציין שבישראל נרשמים מדי שנה יותר פטנטים בתחום הקנאביס הרפואי מאשר בכל ארה"ב. "יש פה ידע גדול", אומרת ברקוביץ', "והמטרה שכבר קורמת עור וגידים מאוקטובר האחרון היא לאפשר את היצוא. אנחנו מקווים שאוטוטו יתחילו משלוחים של מוצרי קנאביס לאירופה, לצד קידום הלגליזציה בישראל, מה שיאפשר לחברות להוציא גם מוצרי 'פנאי' המכילים CBD, שבארה"ב ובאירופה הם תוספי מזון לכל דבר".
עד שה־CBD, אחד החומרים הפעילים בקנאביס, ייצא מפקודת הסמים, התעשייה הישראלית קורצת לכיוון הפנאי אבל ממשיכה לתחזק את ההצלחה הפנומנלית שלה בתחום הקנאביס הרפואי.
"לפני כמעט שלוש שנים התחלנו להנפיק פעילויות של קנאביס בבורסה", אומר עו"ד אילן גרזי, מנהל מחלקת שוק ההון בפרל־כהן, "אלא שלקח לי כמעט חצי שנה לשכנע אנשים להיכנס לתחום הזה. ניסינו להסביר להם שזו רגולציה פשוטה וזה כדאי מאוד מבחינה כלכלית, זול מאוד לגדל קנאביס".
עד כמה זול?
"יעלה לך 2 שקלים לגרם באופן חוקי. כל אחד שאין לו עבר פלילי יכול להוציא רישיון, לגדל בחווה ולמכור ב־25־40 שקלים לגרם. מרוויחים פי 20. לפני כמה שנים היו יזמים ואנשי עסקים שראו מה קורה בעולם והתחילו להתעניין, אבל בסוף אף אחד לא הסכים להיכנס. זה נשמע להם עברייני. עד שבמקרה איזה בחור דתי שמכר בית אבות, התפנה לו קצת כסף, והצעתי לו שבמקום להשקיע במחצבים בדרום אמריקה, יקים חוות קנאביס. זו הייתה החברה הציבורית הראשונה שהנפקנו. אחר כך הנפקנו בבורסה כמעט את כל החברות המסחריות בתחום".
עם השנים נכנסו גם דמויות מוכרות להשקעות בתחום: יוחנן דנינו, אהוד ברק, ברק רוזן. זה נתן תאוצה וביטחון לתחום שהחל להתפתח בארץ במהירות בלתי־נתפסת. "בכנסי המשקיעים שהיינו עושים היה מצחיק לראות שלאנשים הייתה כל הזמן תחושה שהמשטרה עומדת להגיע", מספר גרזי, "היו יושבים בחשש ומסתכלים על הדלת. זה לקח שנתיים וחצי־שלוש, אבל היום המצב אחר לגמרי, השוק בשל מאוד, ההתקדמות גדולה מאוד, אנשים מבינים מהם המוצרים הללו, הם מבינים שקנאביס רפואי הוא תרופה שעוזרת לחולים במצבים קשים".
חוקים מתנגשים
בחלקים מארה"ב ומקנדה השימוש במוצרי קנאביס למטרות פנאי הוא מותר.למען האמת, כל מי שמלאו לו 21 יכול לרכוש מוצרים שיש בהם CBD, החומר המרגיע בקנאביס. "התחום הזה מגלגל מיליארדים", אומר גרזי, "במדינות הללו הקנאביס נתפס כתוסף מזון, וזו תעשייה שלמה של שלטי חוצות".
"מדינת ישראל בעצם מסתכלת על מודל קולורדו", אומרת ברקוביץ', "התקבולים מהמסים בקולורדו על מוצרי הקנאביס לצורכי פנאי עלו בקרוב ל־300%, והם מושקעים ברווחה, בדיור בר־השגה, בחינוך ובתשתיות. יש פה מודל מוצלח מאוד שמדינות רבות בעולם שואפות אליו".
אולם לא הכל ורוד. בארה"ב, שהיא מדינה מתירנית מאוד מצד אחד, יש דיסוננס גדול בתחום הקנאביס. מבחינת החקיקה הפדרלית, הקנאביס עדיין מוגדר בארה"ב כסם. "זה מצחיק מכיוון שבמדינות מסוימות כמו קולורדו ונבדה", אומר גרזי, "מותר להשתמש אפילו בפטריות הזיה, שלא לומר שהמדינה מפיקה מכך הכנסות גבוהות מאוד. מה שכן קורה הוא שבנבדה, למשל, המדינה קובעת מחיר תקן גבוה מהרגיל. הסיבה לכך היא שהם רוצים לשמור על רמת מחירים גבוהה כדי לקבל הכנסות גדולות וכך למעשה הם יוצרים מעין מונופול במחירים".
אבל בגלל החוק הפדרלי אי אפשר לסחור בין מדינות.
"לא רק זאת, אלא שהבנקים הפדרליים, שהם עיקר הבנקים בארה"ב, לא מאפשרים לפתוח חשבון בנק ולהפקיד את כספי הפעילות מהמכירות החוקיות למעשה. כך שמה שקורה הוא שבווגאס למשל הפעילות נעשית במזומן. החנות הכי גדולה למוצרי קנאביס בווגאס נראית כמו חנות של אפל.את מחכה 40 דקות בתור כדי להיכנס ויש לך כספומטים בכניסה שמאפשרים לך לרכוש במזומן. בחוות עצמן יש כספות ענק שבהן מוחזקות ערימות של מזומנים. חלק מהסוחרים אפילו קונים אונקיות זהב ומאחסנים בכספות. בווגאס את תראי בעיקר כספות ומכונות של ספירת כסף".
ברקוביץ': "מה שקורה ברמה הפדרלית הוא שאי אפשר להנפיק בבורסה את החברות האלה, אז ההשקעות הן ברמה הפרטית בלבד, ממש כמו שמגייסים כסף ברמה נקודתית".
מה המשמעות של גיוס נקודתי פרטי?
גרזי: "בגלל החקיקה הפדרלית אסור להם להנפיק בבורסות הגדולות. מהבחינה הזאת, הבורסה הישראלית היא בעצם היחידה שמאפשרת הנפקה של פעילויות קנאביס. את יכולה להשקיע בחברה שעוסקת בשיווק מוצרי קנאביס גם לצורכי פנאי, שאומנם בארץ זה לא חוקי, אך במדינת היעד זה מותר. לישראלים יש אישור מיוחד ממשרד המשפטים, שהרי טכנית הם לא יכולים להיות מעורבים במישרין או בעקיפין בסחר בסמים. היה לנו תהליך שלם עם הרשות לניירות ערך ומשרד המשפטים, שאפשר לנו להנפיק פה פעילות בתחום הפנאי של הקנאביס, כדי שישראלים יוכלו להשקיע".
ומה בנוגע לקנאביס הרפואי?
"מפני שיש פעילות קנאביס רפואי בארץ, אין שום בעיה. אולם יש לשים לב לכך שחברות בארה"ב שעוסקות בקאנביס רפואי גם הן לא יכולות להנפיק את עצמן בבורסות הרשמיות. זה נותן יתרון עצום לחברות הישראליות הקטנות - שאין להן תחרות. השחקנים הקטנים מנצחים חברות שגדולות מהן פי 30־40 וזה יתרון לנו".
"מה שיפה בתחום הזה הוא שהרווחיות היא גדולה מאוד ומהירה", אומרת ברקוביץ', "להקים היום חווה בשטח של דונם עולה מיליון שקלים. אם יש לך גם בית מרקחת - וחלק מהחברות קונות בתי מרקחת במקום אטרקטיבי בסכומים הנעים סביב 800 אלף שקל - אפשר להגיע למטופל הסופי באופן ישיר. זה, אגב, המודל של קולורדו. בקנדה, למשל, המודל הזה נכשל, מכיוון שהרגולציה הייתה מחמירה מדי, וזה גם משהו שישראל ומדינות אחרות מסתכלות עליו ובוחנות אותו".
הנפקה במקום הלוואה
"עד כמה שמדינת ישראל התקדמה בקצב מצוין בתחום הקנאביס הרפואי, עדיין יש תפיסה שמרנית מעט בכל הנוגע לבנקים ולהשקעות של גופים מוסדיים", אומר גולן ביטון, מנכ"ל יוניבו, חברת קנאביס רפואי שנסחרת בבורסה. "לחברות הללו קשה להיות גוף פרטי שעוסק בתחום, ולכן אחד היתרונות בלהיות חברה ציבורית הוא הנגישות לכסף. כמו כן, הדרך להתגבר על המחסומים הללו היא להראות לגיטימיות, הכנסות, פעילות חוקית וכמובן - כסף".
זה שוק רווחי?
ביטון: "לא כולם רואים רווחים, לא כולם רואים הכנסות. יש חברות שרואות יותר ויש שמתקשות. הסוד כאן הוא בעצם באסטרטגיה. זה עניין של הבנת הרגולציה, יכולת ניהול חברה, והמון פרמטרים נוספים. השוק הישראלי פורץ דרך והעולם די מפגר אחרי ישראל, שיש לה דאטה בייס מטורף כבר משנת 1996. התעשייה פה מפותחת מאוד מבחינת מוצרים בעלי ערך, שפשוט עובדים על אנשים שזקוקים להם".
"אין ספק שההנפקה בבורסה עוזרת, הן בגיוס והן בפיתוח, כמו כל חברה ציבורית שיש בה שקיפות מלאה", אומר אורי וייס בעל השליטה ומנכ"ל חברת אינטליקנה, שלה כמה מיזמים בתחום הקנאביס הרפואי ופיתוח עתידי עם חברת מורז שכבר מיוצר בלונדון וייכנס לשימוש בישראל ברגע שיאושר השימוש ב־CBD.
כרגע ישראל היא יבואנית של הקנאביס הרפואי, וההנחה היא שברגע שייפתח כאן השוק לשימוש למטרות פנאי זה יגדל. איך חברות ישראליות מתמודדות עם זה?
"זה משפיע, ואנחנו לא באמת יכולים להתמודד מול היבוא או מול עלויות כח האדם במדינות באפריקה או בדרום אמריקה. אין להן את הרגולציה שלנו, אין להן את בדיקות המעבדה שלנו, ושם הרבה יותר זול, אז בוודאי שזה משפיע. בסופו של דבר אתה רוצה שיהיה חומר טוב, איכותי, לא מרוסס ולא מזוהם, הכי טוב לחולים".
בשבעת החודשים האחרונים, צריכת האלכוהול בישראל ובעולם היא לא היחידה שגברה. מנתונים בארה"ב מתברר שהשימוש בקנאביס עלה ב־60% בתקופת הקורונה. "זה היה ממש ברמת סחורה שנגמרת ומלאים שמתחסלים", אומר גרזי. "אלו מצבים בלתי־נתפסים, לכן מעניין מאוד לצפות בשוק הזה. בארה"ב, השווקים מתפתחים מאוד וגם שם היזמים לא יכולים לקבל הלוואות בשביל לרכוש את הפעילויות הללו. בדיוק כמו בארץ, על אף האישורים לשימוש בקנאביס רפואי ולייצורו".
איך אתה מסביר את זה?
"למעשה היום רק בנק מזרחי נותן הלוואות לפעילויות האלה, ועכשיו גם בנק הפועלים. אני מניח שעדיין יש חשש הרבה פעמים ובעיקר חוסר מודעות. ללקוחות שנקראים 'קנאביס פארם' לא מאשרים לעתים את ביצוע ההלוואה. אבל אנחנו לא מיוחדים, זה קורה גם במדינות עם לגליזציה".
"אנחנו מדינה של פוסט־טראומה", מוסיף וייס, "ובלי קשר לקורונה, לא צריך סיבה לשימוש מוגבר. יש פה הרבה חיילים משוחררים שמתמודדים עם טראומות, ומדינה עם רמת מתח גבוהה מאוד. מדינה בלחץ שמתפקדת בלחץ. לא פלא שישראל היא אחת הצרכניות הגדולות של קנאביס. השוק הרפואי גדל בכל חודש ב־3,000 אנשים עם מרשם, ובשנה הבאה יהיו יותר מ־100 אלף מטופלים. וזה עוד ילך ויתרחב".
