יצאו מחל"ת ונכנסו למטבח: האם זאת הסבה מקצועית או פתרון דחק?

הם תמיד נהגו לבשל ולאפות להנאתם, אך בשום שלב לא חשבו למכור את מרכולתם. ואז הגיעה הקורונה ועמה החל"ת, הפיטורים, הצמצום במקורות ההכנסה והקושי למצוא עבודה מתגמלת. מה עושים במצב כזה? מתחילים להתפרנס מהתחביב ולהתהדר בכובע חדש.

הקייטרינג של הרב

הרב מאיר בראל (32) ממושב גני טל, נשוי ואב לשישה ילדים. לפני הקורונה היה ר"מ (רב מלמד) בשתי ישיבות הסדר. נוסף לכך הוא רב בהתנדבות של קהילת המושב ביצרון. לאחרונה הוא פתח את חברת Maestro Chef - סדנאות בישול, אפייה וקייטרינג בוטיק. "בסבב הראשון של הקורונה הוצאתי לחל"ת ממקום אחד, ובסבב השני הוצאתי לחל"ת מהמקום השני", הוא מספר, "במקום אחד סיימו את ההעסקה שלי בגלל צמצום ניכר במספר התלמידים. במקום השני אני עדיין בחל"ת".

איך הגעת לתחום הקולינריה?
"בעקבות המצב ובעקבות כך שאשתי שני פוטרה מעבודתה בגל הראשון. ברוך השם, עכשיו היא כבר מצאה עבודה. הבנתי שאני חייב להפשיל שרוולים כדי שנוכל להתקיים. בזמנו, לאחר סיום התיכון, למדתי להנאתי קורסים של טבחות וגם טסתי לצרפת ולמדתי בשלוחה של ה'קורדון בלו' קורס בן עשרה שבועות וקיבלתי דיפלומה בתחום האפייה. עם חזרתי ארצה, עבדתי תקופה קצרה באחד המלונות כטבח ואחר כך כסו־שף. לאחר מכן עזבתי את התחום, נכנסתי לישיבה והשקעתי בלימודים".

"לפני שש שנים סיימתי הכשרה של רב עיר ומפקח כשרות, והייתי יוצא פעם בשנה עם קבוצות של מטיילים כדי לדאוג להם לאוכל כשר. הקורונה גרמה לי לחשוב על תחום הקולינריה כמקצוע. בסיום הגל הראשון הקמתי את העסק עם אשתי. אנחנו עושים סדנאות של עד 20 איש בבתים של אנשים ואירועי שף של עד 30 איש בחצרות בתים, במרפסות, במקומות פתוחים. זה יכול להיות קייטרינג חלבי או בשרי. אני שוכר מטבחים לפי דרישה ומבשל שם. מפני שאני איש דת, יש לי גם את ההבנה העמוקה בכשרות".

התבשילים של היחצנית

ב־20 השנים האחרונות עוסקת רותם אגוזי (50) מרמת גן, אם יחידנית לילדה בת 11, בתחום יחסי הציבור. היא בעלת משרד המתמקד באופנה, שטיפל במשך שנים ביחסי הציבור של מותגים כגון רונן חן, דורין פרנקפורט, דניאלה להבי ורשת סטורי. "בגל הראשון של הקורונה, פתאום ביום אחד, לא היו לי לקוחות במשרד. הכל הוקפא", היא מספרת, "סגרו את הקניונים, סגרו את האופנה. ביום אחד פתאום הייתי עם אפס הכנסות".

מה קרה אחרי הגל הראשון?
"70% מהלקוחות חזרו, השוק החל להתאושש וגם קיבלתי לקוחות חדשים. ואז פתאום הגיע הגל השני. אומנם חלק מהלקוחות המשיכו, אבל שוב היה אותו ריטואל של לקוחות שמקפיאים פעילות כי אין בעצם בשביל מה להחזיק משרד יחסי ציבור כשהחנויות סגורות. כבר בגל הראשון, לאחר שישבתי יומיים ובכיתי על מר גורלי, התחלתי להכין תבשילים שונים ולמכור אותם".

"בניתי תפריט, והחברים שלי מתחום התקשורת - עיתונאים, יחצ"נים וגם סלבס - פרסמו אותו. זה הפך לוויראלי. אני גם מנצלת את הידע שלי ברשתות החברתיות. מיתגתי את עצמי באינסטגרם כ־rotem_goodfood. לקחתי את הכישורים שלי ועשיתי לביתי. הפידבקים של אנשים שאוהבים את האוכל שלי הם כמו לקוח שמרוצה מיח"צ. זה ממלא אותי מאוד". לדבריה, האוכל שלה "אינו פלצני, אלא ביתי, ובכמויות נדיבות. אוכל מנחם מאוד, שמאכיל משפחות וגם רווקים. יש אנשים שבתקופה הזאת פוחדים להזמין ממסעדות, כי את לא יודעת מי מבשל שם. אני ממש מקפידה על היגיינה, הכל נעשה במטבח הביתי שלי".

מה כולל התפריט?
"אני מבשלת מאכלים על הטווח שנע מהמטבח הפולני, שממנו אני מגיעה, ועד למטבח המרוקאי והעיראקי. אני אוהבת מאוד שמאתגרים אותי. זה יכול להיות קובה סלק, בקר צלי ביין, דגים מרוקאיים, מוקפץ טעים מאוד וגם עוגות. יש כאלה שגם מבקשים ממני דברים מיוחדים, למשל לקוחה שעושה דיאטה. האוכל מגיע בקופסאות של ליטר או שניים. העלות לתוספות היא 30־60 שקלים, ולמנות בשריות 70־150 שקלים. אני קשורה מאוד לאוכל שאני מכינה ונותנת, כאילו אני מוסרת את הנשמה שלי. אנשים באים לאסוף את האוכל ממני, או שאני עושה בעצמי את השליחויות בתוספת עלות המשלוח".

ציר העצמות של המרצה

תמי סירקיס (57) מנתניה, נשואה ואמא לשלוש בנות, התפרנסה עד הקורונה בעיקר מסטנד־אפ קולינרי: הרצאות, הופעות וסדנאות בנושא אוכל. היא גם עסקה באימון לחיים בריאים, אבל מעולם לא בישלה לפרנסתה. הקורונה טרפה את הקלפים. "ההרצאה הפרונטלית האחרונה שלי הייתה ב־8 במרץ, ואז, כמו בקריסה של מבנה קלפים, כל ההזמנות של ההרצאות שהיו לפורים ולפסח בוטלו וכך גם ההופעות. בגלל הקורונה וההנחיות, גם שום דבר חדש לא הוזמן", היא מספרת, "מאז הצלחתי לעשות פה ושם הרצאות בזום או איזו הופעה במסיבת יום הולדת מצומצמת בחצר. אפשר לומר ש־90% מהפרנסה שלי לגמרי נחתכה. זאת הייתה הרגשה איומה, כמו ליפול מבניין".

סירקיס, שהיא בתה של כוהנת ספרי הבישול רות סירקיס, התבשלה עם עצמה במשך תקופה, ובחודש אוגוסט התחילה להכין בבית ציר עצמות (Bone Broth) מבקר או מעוף. "התחלתי מסיר אחד, כיום אני כבר מכינה בכל יום ארבעה סירים בבת אחת", היא מספרת, "כל מי שהיה לאחרונה בניו יורק, יודע שכמו שקונים שם קפה, קונים גם משקה ציר עצמות. זה בעצם מרק מרוכז מאוד שאני מבשלת 24 שעות לפחות על אש קטנה. יש גם ציר עצמות אקסטרים, מרוכז יותר, שמתבשל 36 שעות. זה טוב בתור משקה מזין, משביע ומרגיע. כמו כן, זה אחד מעמודי התווך של תזונת פליאו ותזונה קטוגנית, והוא מכיל חלבון רב".

כל אריזה מכילה 250 מ"ל, והעלות הממוצעת היא 30 שקלים ליחידה. "קודם כל, אני חשה סיפוק ושמחה מכך שאני מייצרת מוצר טוב ואיכותי", היא אומרת, "יש מישהי שכבר פעמיים קנתה ממני עשר אריזות, וכתבה שהיא שומרת חצי לעצמה וחצי נותנת להוריה המבוגרים. לשתות ציר עצמות זה כמו לשתות סטייק ולהטעין את הגוף בחלבונים ובשומנים טובים. זה נותן לי הרגשה טובה מאוד שאני עושה טוב בעולם ושאני לא נמצאת בפינה של המקטרים והבכיינים. מובן שזאת גם פרנסה, ואפילו כיפית".

העוגות של הסטודנטיות

גם לסטודנטים לא קל בימים אלו. חלק גדול מהם הוצא לחל"ת, דבר המקשה עליהם לממן את לימודיהם והוצאותיהם. שחר ואמבר רואימי מקיבוץ חפץ חיים הן תאומות בנות 22. שחר לומדת כלכלה ולוגיסטיקה שנה ג' במכללת אשקלון ואמבר היא סטודנטית לאדריכלות שנה ב' בבצלאל. לפני הקורונה שתיהן עבדו בחלק מהימים כמזכירות ובערב בעמדות מגנטים באירועים. "הצלחנו לשלב את הלימודים עם העבודה", מספרת שחר, "אבל בתחילת הקורונה שתינו הוצאנו לחל"ת מעבודות המזכירות, ואילו האירועים פשוט הופסקו. הלכה לנו הפרנסה שעזרה במימון שכר הלימוד".

מהו הפתרון שמצאתן?

"החלטנו לקחת את התחביב שלנו מאז שהיינו קטנות, אפייה, ולהתחיל למכור עוגות. בשנים האחרונות גם קראנו על כך והתמקצענו יותר בתחום. כמו כן, לכל ימי ההולדת והאירועים במשפחה היינו מכינות עוגות. למסיבת האירוסים של אח שלנו הכנו עוגת קומות מרשימה מאוד וטעימה. ברגע שהופסקה לנו העבודה, אמרנו לעצמנו שאנחנו יודעות לאפות וגם אנשים מסביבנו אמרו לנו שכדאי לנו להתחיל למכור".

את העסק שלהן הן מיתגו בשם The Twin's Cakes (העוגות של התאומות). "אחותנו הקטנה אלה, שהיא בת 15, משווקת אותנו באינסטגרם, וזה גם עובר מפה לאוזן. אנשים מזמינים, ולפני כשבועיים הייתה לנו מכירה גדולה", מספרת שחר, "בינתיים אנחנו משווקות למקומות קרובים אלינו יחסית, במועצה האזורית נחל שורק, ואני נוסעת למסור לאנשים את העוגות".

הן אופות עוגות שמרים (30־35 שקלים) ועוגות מעוצבות לאירועים (250־350 שקלים). "זאת תחושה כיפית שאנחנו עושות מה שאנחנו אוהבות ושהתחביב גם עוזר לנו מבחינה כספית", אומרת שחר, "אני עוסקת יותר בבצקים, אמבר יותר בעוגות מוס, ואנחנו מקשטות יחד. זה ממש שיתוף פעולה מלא במטבח הביתי שלנו. אלו עוגות כשרות, עם הרבה השקעה. אנחנו משלבות את האפייה עם הלימודים ומתכננות להמשיך בכך גם לטווח הרחוק".