באמצע חודש מרץ התרחש מפגן מחמם לב: אלפי ישראלים יצאו למרפסות, ובמשך דקות ארוכות מחאו כפיים לצוותי הרפואה בבתי החולים. עד כמה שהתשואות מגיעות לצוותים שעושים לילות כימים במאבק בנגיף, מהנתונים עולה כי עד כה, 98% מחולי הקורונה טופלו בקהילה, באחריותן של קופות החולים. 2% בלבד הגיעו לבתי החולים.
"זהו ההישג הגדול של המדינה שלנו - העובדה שהרוב המוחלט של החולים לא הגיע לאשפוז", אומר ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה מקופת חולים מאוחדת. "אם היינו נמצאים במצב כמו באיטליה או בארה"ב, בתי החולים אצלנו היו קורסים". עם פרוץ המגיפה הקימה קופת חולים מאוחדת משל"ט שממנו הם מנהלים עד היום את המשבר. "יש לנו בצוות מנהל רפואי, אחיות ורופאים, שמתעדכנים על גבי מסך השליטה במספר המאובחנים, החולים ובמצבם", מסביר ד"ר מוסינזון. "הם עובדים בשיטת האקורדיון - מגדילים ומקטינים את מספר הצוותים המטפלים במחוזות השונים בארץ לפי הצורך". הצוותים עוקבים אחר החולים, מנטרים את מצבם ובכך למעשה מצמצמים את העומס במחלקות הקורונה בבתי החולים.
"הדבר שאפיין את מאוחדת יותר מקופות אחרות הוא שבשלב מסוים היה מספר החולים אצלנו גדול יותר מחלקנו באוכלוסייה משום שחלק גדול מהחולים היו חרדים", הוא מציין, "בחלק מהמקומות, למשל ירושלים, הצוותים שלנו עבדו באינטנסיביות".
רפואה מרחוק
התפשטות הנגיף והסגרים שבאו בעקבותיה הטילו על קופות החולים אתגר גדול של רפואה מרחוק. קופת חולים מאוחדת הייתה היחידה שהגיעה לשלב הזה מוכנה. בחסותה כבר פעלה זה כמה חודשים התוכנית "רפואה היברידית", שכבר הציגה תוצאות טובות. עוד לפני פרוץ הקורונה השיקה הקופה את השירות שאפשר ללקוחות שלה לבחור לפנות בפנייה מקוונת באתר או באפליקציה למרפאה לקבלת אישורים רפואיים, הפניות או מרשמים ולבחור בביקור רופא דיגיטלי בשיחת וידיאו.
"כשנתיים לפני פרוץ הקורונה חשבנו איך הופכים את הזירה הביתית לחלק מהזירה הטיפולית ואיך הופכים את הרפואה לכזו שלא מסתיימת ביציאה מהמרפאה", אומר ד"ר מוסינזון, מיוזמי השירות. "הרעיון היה לתת מענה לשעת חירום, למנוע עומסים במרפאה וגם למנוע התפשטות של זיהומים - וזה, כאמור, לפני שבכלל ידענו על הנגיף. רצינו להיות ערוכים לאירועים חריגים, ובאירוע הזה השתלבו שלושת הדברים יחד, הרבה יותר מהר ממה שחשבנו".
ד"ר מוסינזון מספר כי אחד הדברים שהיו חשובים לו בשירות החדש הוא שילובו לתוך התיק הרפואי של המטופל. כל הפעילויות שהמטופל עושה נשלחות אוטומטית לתוך התיק הרפואי שלו. "זה מתחיל מקביעת תור, דרך המתנה בחדר המתנה וירטואלי ואפשרות לשלוח לרופא מסמכים וצילומים. הרופא יכול לתת הפניות ומרשמים ויש אפשרות לבקש את המרשם עם שליח עד הבית". לדבריו, בניגוד לאופן שבו עובדות המערכות הללו בעולם, היה חשוב למאוחדת שאת הביקור הדיגיטלי יערוך הרופא המטפל, שמכיר את המטופל ולא רופא מזדמן. "אנחנו יכולים לשלב בין הכיוונים, בין ביקור פיזי במרפאה למעקב דיגיטלי אחר הטיפול", הוא אומר, "ומשלבים בלוח הזמנים של הרופא ביקורים פיזיים וגם דיגיטליים".
עם הטכנולוגיה המתקדמת והחדשנית הזו, היה חשוב למאוחדת לשמור על השירות פשוט להפעלה עד כמה שאפשר. "לא כזה שדורש קורס הפעלה, לא שצריך ללחוץ על יותר מדי כפתורים כדי להיכנס למערכת", הוא אומר, "ובסופו של דבר באמת ראינו עלייה גדולה בשימוש, ואחד הדברים המפתיעים הוא שהשימוש היה בכל הגילים. חשבנו שאת השירות יצרכו בעיקר צעירים, אבל גילינו שיש הרבה מבוגרים, גם בני יותר מ־80, שהצטרפו לשירות".
בינואר כבר הייתה קופת החולים עם מערכת עובדת וכמה מאות רופאים שהצטרפו לשירות. "הבנו שבכל מקצוע אפשר לעשות חלק מהביקורים ברפואה מרחוק, אפילו ברפואת נשים", אומר ד"ר מוסינזון. "עם פרוץ הקורונה יכולנו להמשיך להטמיע מהר את המערכת. ראינו התלהבות גדולה גם מצד הרופאים וגם מצד המטופלים".
המספרים מוכיחים זאת: מפרוץ הקורונה נעשו 1.3 מיליון שימושים במערכת שמנעו ביקור במרפאות, מתוכם יותר מ־100 אלף ביקורים אצל רופאים. יותר מ־1,300 רופאים ממקצועות שונים הצטרפו לשירות. בין מרץ לאפריל חלה עלייה של 1,000% בשימוש ברפואה ההיברדית לעומת החודשיים שקדמו להם, והמספרים נשארו דומים גם כשהמשק נפתח. "אנשים התרגלו לצרוך את צורת הרפואה הזו", אומר ד"ר מוסינזון. "התהליך הזה היה קורה בכל מקרה, כי זו הרפואה של המאה ה־21, אבל בזכות הקורונה הצלחנו לקדם אותה בקצב מואץ".
לאחרונה פתחה הקופה שירות של מיון היברידי שנותן מענה לאחר שעות הפעולה של המרפאות, וכבר נרשמו בשירות הזה כ־20 אלף פניות. "אני מאמין שרפואה טובה היא גם נכונה כלכלית", אומר ד"ר מוסינזון, "אנשים לא מגיעים למיון אם לא צריך, אין עלויות מיותרות". בשלב הבא יצטרפו לשירות רופאים ונותני שירותים מכל תחומי הרפואה: פסיכיאטרים, דיאטנים, אחיות לליווי הריון, ואפילו כירורגים, אורולוגים ונוירולגים. לרשותם יעמדו מערכות שונות שיסייעו להם לקבל החלטות.
"אנחנו גם פועלים כדי להכניס מכשירים מתקדמים לבית של הלקוח, כאלו שיודעים לעשות מדידות שונות ולשלוח את התוצאות ישירות לרופא", אומר ד"ר מוסינזון ונותן כדוגמה את בדיקות השתן של נשים בהריון שהן עושות בביתן. "התוצאות מתקבלות בתוך 60 שניות ומגיעות ישירות לתיק בדיקות המעבדה של הרופא. מי שעושה את זה לא יחזור לצרוך רפואה של פעם". רגע לפני שהוא נכנס לפגישת זום עם פרויקטור הקורונה החדש פרופ' נחמן אש, אומר ד"ר מוסינזון שהאתגרים של קופות החולים עדיין רבים. "הטיפול במגיפה הוא ניהול בתנאי אי־ודאות", הוא מסביר, "זה אירוע היסטורי שאנחנו עדיין לא מבינים את עוצמתו ואת השלכותיו על המשק הישראלי בפרט ועל העולם בכלל".
