השקל לא עוצר ובימים האחרונים הוא המשיך להתחזק והגיע לשווי של 3.255 שקל לדולר. הממסד הכלכלי מודאג ובצדק, כי הפגיעה בייצוא קשה. כל עלייה בשער השקל פוגעת בכושר התחרות של הייצוא הישראלי, שהוא חוט השדרה של הכלכלה הישראלית. כאשר השקל מתחזק, עלות המרכיב השקלי בייצוא, העבודה וההוצאות, כמו ארנונה, מים, חשמל וכו' עולות לעומת הדולר וזה בא לידי ביטוי במחיר הדולרי של המוצר. מאז התחלת השנה הייצוא בחישוב דולרי ירד בכ-6% ובחישוב שקלי בכ-9%, מה שממחיש את השפעת העלייה בשקל על היקף הייצוא.
אתמול התאחדות התעשיינים קיימה כנס, הוא היא דנה בהשלכת הקשות של העלייה בשער השקל לעומת הדולר. נתנאל היימן מנהל אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים היה שם ובשיחה עם מעריב אונליין הוא סיפר את הדברים הבאים: "העלייה בשער השקל לעומת הדולר, פוגעת מאוד בייצוא. הגל הנוכחי פוגע בנו במיוחד שכן בחודשיים האחרונים ראינו שהייצוא מתחיל להתאושש מהפגיעה עקב השלכות הקורונה, אך העלייה בשער השקל בחודש האחרון בלמה את ההתאוששות לגמרי. מאז התשיעי במרץ, השקל עלה בכ-11% לעומת הדולר וזה בהחלט מייקר את הייצוא שלנו בשווקי העולם ופוגע בהיקפו".
מה הפתרון? גורם בכיר בבנק ישראל השיב על השאלה, "מדוע הבנק המרכזי לא מתערב?" בכך שזו טעות לדבר על התחזקות השקל וכי יש לדבר על החלשות הדולר.
"אני מסכים אתו אך רק חלקית, בנק ישראל הקטן לא יכול להילחם בשוק המטבע של העולם, אך מדיניות צפויה יותר יכולה, אולי, להילחם נגד העלייה בשער השקל. אני מסכים באופן כללי שהפתרון לבעיית הדולר החלש לא תבוא מהתערבות בנק ישראל בשווקי המטבע, אלה בצעדים פיסקליים של הממשלה. העלייה בשער השקל תייקר את הייצוא. כדי לנטרל את ההשפעה המזיקה של העלייה בשער השקל, היצואנים חייבים להקטין הוצאות. להתייעל לא דבר קל, אך בזה המדינה יכולה לסייע על ידי הקטנת עלויות של ארנונה, מים, חשמל ביטוח לאומי וכו'".