הדולר המשיך אתמול להתרסק והגיע לרמה של 3.24 שקלים. אם לא ייערך שינוי חריג במדיניות בנק ישראל והאוצר, הוא צפוי להגיע ל־3 שקלים. מתחילת 2020 נשחק הדולר לעומת השקל ב־6%, ולכך יש להוסיף את הירידה ב־2019.
גם אתמול הושמעו ההסברים הרגילים לירידות: מכירות של ברוקרים, התאוששות הכלכלה העולמית, החיסון המתקרב לקורונה וטענות של מנהלי ההשקעות ממיטב דש שלפיהן אין אלו ירידות חריגות וכי בנק ישראל אינו צריך להתערב במהלך המסחר.
אלא שבניגוד ל"המלצות" הללו התערב בימים האחרונים בנק ישראל, ובידיעת הנגיד פרופ' אמיר ירון נרכשו כמיליארד דולר. בעקבות כך הגיעו יתרות המט"ח של בנק ישראל בתחילת דצמבר לשיא של 167 מיליארד דולר. 1.9 מיליארד דולר מהגידול נובעים מרכישות בנק ישראל ו־4.3 מיליארד דולר משערוך המטבעות.
התעשיינים ממשיכים להביע דאגה ודורשים טיפול שורש של הנגיד בשיתוף משרד האוצר. גם באוצר מביעים דאגה, אך עדיין לא נקטו שום פעולה מעשית, למעט הודעת השר ישראל כ"ץ על כוונתו לפנות בנושא לנגיד.
עם זאת, הידיעות על הקדמת הבחירות מונעות פעילות בדיוק בנושא הקריטי לכלכלה. בנק ישראל אינו מתכוון בשלב זה לשנות את מדיניות הרכישות, בין השאר לנוכח הנתון המדאיג שיתרות המטבע הן כבר 41.9% מהתוצר במשק.
נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר תקף את הממשלה על רקע משבר הדולר: "היצוא בסכנת קריסה, והממשלה שותקת. הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לפעול ולסייע בפתרונות מוניטריים ופיסקלים לטובת המשק. התעשייה וההייטק הם הקטר שיכול להוציא את המשק מהמשבר, ובמקום לסייע לו, הממשלה מנסה להוריד אותו מהמסילה".