משרד האוצר, באמצעות אגף הכלכלנית הראשית, פרסם אתמול (ראשון) שני תרחישים לגבי צמיחת המשק ב־2021. לפי התסריט האופטימי המשק יצמח השנה ב־4.6%, ואילו לפי התרחיש הפסימי שיעור הצמיחה יגיע ל־1.9% בלבד.
שיעורי צמיחה אלה נמוכים משמעותית מהתרחישים שהוצגו בתחילת החודש על ידי חטיבת המחקר בבנק ישראל, שטענה כי לפי התרחיש האופטימי (קצב חיסונים מלא) הצמיחה תגיע ל־6.3% ואילו בתרחיש הפסימי היא תגיע ל־3.5%. נתוני האוצר שפורסמו כוללים גם את סיכום 2020, ולפיו כלכלת ישראל תתכווץ השנה ב־3.3% בלבד, ושיעור הירידה יהיה נמוך מזה של מדיניות ה־OECD. התרחיש האופטימי שהוצג בבנק ישראל היווה את אחד הגורמים שמנעו את הורדת הריבית בתחילת ינואר.
באוצר מסבירים את הפגיעה המצומצמת יחסית במשק בשנת 2020 בהשוואה עולמית ב"פגיעה קלה בלבד ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי". מנגד, מגזר הטכנולוגיה חווה שגשוג למרות המשבר, שבא לידי ביטוי בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההייטק.
לפי הדוח האחרון של IVC, ענף ההייטק הישראלי שבר את שיא ההשקעות בשנת 2020, כאשר היקף השקעות ההון סיכון הגיע לשיא של 9.9 מיליארד דולר, ונרשם גידול של 27.4% בהשוואה לשנת 2019.
משבר הקורונה שינה את תמהיל ההשקעות וצורת האקזיטים, כאשר בשני הרבעונים הראשונים של השנה חוסר הוודאות פגע בהשקעות בסבבי גיוס מוקדמים יותר. לעומת זאת, השקעות בשלבים המאוחרים יותר עלו בהשוואה לשנים הקודמות, ככל הנראה בעקבות רצון המשקיעים למזער סיכונים. נוסף לכך, ניכר שינוי בתמהיל האקזיטים; ירידה חדה בעסקאות M&A (מיזוגים ורכישות), לצד מעבר לגיוס ישיר בהנפקות שוקי ההון (IPO).
לעומת זאת, השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה, לצד התכווצות הצריכה הפרטית – שנפגע יותר ממקביליו במדינות ה־OECD. שיעור האבטלה הרחב יגיע בסוף 2020 ל־15.4%.
עיקר הפגיעה בתוצר מקורה בהתכווצות רכיב הצריכה הפרטית, שירד ב־10.2% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. בזכות רמת החוב הציבורי הנמוכה ולמרות הגירעון המבני, היה לישראל מרחב פיסקלי ליישום מדיניות מרחיבה להתמודדות עם המשבר. למרות המצב, בגלל הבחירות ובשל מחלוקות פוליטיות, לא מתקבלות כעת שום החלטות תקציביות בנוגע לדרכים לחיסול הגירעון. שר האוצר ישראל כ"ץ פועל כמיטב יכולתו לצמצם את הנזקים הפוטנציאליים הנובעים ממשבר הקורונה.