מנכ"ל בנק ירושלים, גיל טופז, התריע בראיון עם העיתונאי דני קושמרו במסגרת "כנס בחירות 2021" של הג'רוזלם פוסט ומעריב כי צריך לקצר את תהליכי הבנייה בישראל, להשוות אותם למדינות מתוקנות בעולם ולמצוא תחליף לתמ"א 38.
לדבריו, "בינואר 2021 נותרו 'על המדף' 39,600, דירות חדשות למכירה לעומת 49,668 לפני שנה - ירידה של 20%. כבר בתוך תקופת הקורונה ניתן היה לראות את עליית המחירים בשוק הנדל"ן. האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול, אך היצע הדירות למכירה קטן. בנוסף, חלק ניכר מעתודות הבנייה בישראל, בוודאי באזור המרכז, הן התחדשות עירונית, ומנהל התכנון ביטל את תמ"א 38. יתרה מכך, בשל אי הוודאות הפוליטית טרם נחקק פתרון חלופי לתוכנית כך שאי הוודאות בשוק רק עולה".
"יש לומר כי עליית מחירי הדירות אינה מתרחשת רק בתל אביב או במרכז, ניתן לראות את המחירים מטפסים גם בשדרות ובנתיבות. הניתוח של בנק ירושלים מצביע על כך שאחרי המשבר הבריאותי והכלכלי – אנחנו צפויים להיקלע למשבר דיור חריף אם הממשלה לא תתערב. הדבר הראשון שצריך להידרש אליו זה לפרק את הפצצה הזו והממשלה חייבת להידרש לסוגיה הזו ומהר".
בנוגע להקפאת משכנתאות מוסיף טופז: "בתחילת משבר הקורונה כ 25% מהמשכנתאות נכנסו להקפאה. בנק ירושלים ביצע סקר בקרב לקוחותיו ובדק מדוע הם מקפיאים את המשכנתא. התשובה הייתה מעניינת- כ10% מהלקוחות שהקפיאו את המשכנתא, חוו משבר כלכלי, ושאר הלקוחות הקפיאו מתוך אי ודאות לעתידם הכלכלי. בינואר פרסם בנק ישראל כי אחוז המשכנתאות המוקפאות ירד ל-8% בלבד".
עוד ציין טופז כי הבנק עבר תהליך התייעלות רחב ברוח התקופה, כמו מוסדות בנקאיים אחרים. "עשינו את המהלך בשיתוף פעולה עם ועד העובדים, נכנסנו לתהליכי התייעלות ועברנו תהליכי דיגיטציה מאוד משמעותיים מהם יכולים הלקוחות להנות גם היום – במשכנתאות, אשראי למשקי בית ופיקדונות".
"במהלך הקורונה מערך הדיגיטציה בבנק שוכלל והורחב לנוחות הציבור כך שכל אדם יכול היום להגיש בקשה למשכנתא באונליין ואף לקבלה מבלי להגיע לסניף. בנוסף, הוקם מערך שיתופי פעולה עם מאות סוחרים בנקודות ברחבי הארץ למתן אשראי. כל אדם יכול להיכנס היום לקנות ספה, מטבח או מקרר, ולקבל במקום הצעת ערך מבנק ירושלים, לקנות בראש שקט ולהחזיר את הקניה בתשלומים לבנק – גם אם הוא אינו לקוח הבנק. דוגמא נוספת לתהליכים הדיגיטליים שקידמנו בבנק בימי קורונה- גם מי שאינו לקוח הבנק, יכול להיכנס לאתר האינטרנט שלנו או לאפליקציה ולקבל אשראי בתוך 24 שעות".
בהתייחס לתדמית הבנקים בעיני הציבור בישראל אמר טופז כי לדעתו הם גילו אחריות רבה והתנהלו ברגישות לצד זהירות והערכת המשבר.
"בתקופה של אי ודאות, הבנקים בישראל נתנו ביטחון רב ונכנסו מתחת לאלונקה מהיום הראשון. בין היתר, העניקו אפשרות להקפיא את המשכנתאות עוד לפני שיצא המתווה של בנק ישראל. בתחילת הקורונה היינו בהקפאה של רבע מתיק המשכנתאות בישראל. נתוני בנק ישראל שפורסמו בינואר מדברים על ירידה ל-8% הקפאה בלבד, כאשר במצב הנורמלי סדר גודל של 4% נמצאים בכל מקרה בהקפאה. אנחנו בבנק רואים כי מינואר עד מרץ חלה ירידה נוספת. כך שבסך הכל, מבחינת משקי הבית שנעזרים בבנקים, ניתן לראות שהבנקים עזרו ורוב מוחלט של משקי הבית שנטלו משכנתאות מצליחים לצאת מהמשבר".
בסוגיית החל"ת, סבור טופז כי התנהלות המדינה הייתה צריכה להיות שונה – "מאוד קשה לעסקים להחזיר עובדים לעבודה, הם מעדיפים להישאר בבית ולקבל קצבה. וגם בצד העסקי, עסקים קטנים ובינוניים לא קיבלו את המענה שהיו צריכים לקבל מהמדינה. היה כאן פספוס, ולא היינו צריכים להמציא את הגלגל, אפשר היה לראות מה קורה בארה"ב ואירופה שם קיבלו העסקים מענקים או ערבויות מדינה בשיעורים גבוהים מאוד כדי לאפשר להם לעבור את התקופה". במענה לשאלה בנוגע לאופי ניהול המשבר הכלכלי, מעדיף טופז לא לחלק ציונים ולהסתכל על התמונה המלאה.
"כשאנחנו מסתכלים על המשק - מצד אחד ההאטה נמוכה ממשקים אחרים בעולם, אבל יש כאן גם עניין של מזל. אנחנו יותר מוטים הייטק ופחות תיירות, העולם של העסקים הבינוניים והקטנים קרס, ובהמשך, אני חושש שנראה עוד קריסות. לסיום, אני מקווה שהיציאה הבריאותית מהקורונה עם החלטות מהירות של הממשלה הנכנסת, יאפשרו לנו יציאה אופטימית יותר מהמשבר".