נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הזהיר אתמול, עם הגשת הדוח השנתי, מפני הגירעון המבני הגדל והולך במשק. על פי נתוני האוצר שיפורסמו בימים הקרובים, הגירעון ב־12 החודשים האחרונים נאמד ב־180 מיליארד שקל והוא מהווה כ־13% מהתוצר. נתון נוסף שממנו מזהיר הנגיד הוא היחס בין החובות במשק לתוצר, שכבר גבוה מ־72%, בהשוואה ל־60% לפני שנה. הסיבה לפער הגבוה מוסברת בגידול בגירעון ובירידה של 2.5% בתוצר בשנת 2020.
על רקע אלה אמר פרופ' ירון: "נדרשת התאמה של המדיניות הפיסקלית (התקציב) כדי להבטיח תוואי פוחת של יחס החוב הציבורי לתוצר. לשם כך לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר הקורונה, והגירעון המבני הגדול מחייב התאמות נוספות כמו העלאת מסים בעתיד". עוד אמר הנגיד: "הטיפול ביציאה מהמשבר צריך להיות ארוך טווח. אישור תקציב 2021 הוא צעד חיוני בכיוון". בגלל המשבר הפוליטי אין נכון להיום תקציב ל־2021, וגם התקציב ל־2020 עדיין לא אושר.
לפי הנגיד, היציאה מהמשבר טומנת בחובה לא מעט הזדמנויות חדשות, שעשויות לשנות את פני הכלכלה, וראוי לדבריו לנצלן באמצעות תוכנית עבודה רב־שנתית. הנגיד הדגיש בדוח את יכולת המדינה לסייע בצורה מקיפה ועוצמתית למשק ולנפגעי המשבר. הסיוע התקציבי של הממשלה היה חשוב ומהותי להתמודדות עם המשבר, והוא שמח שבנק ישראל סייע בגיבוש תוכניות פיסקליות שונות ונתן רוח גבית למימושן, למרות הגירעון.
הסיוע התאפשר לאחר שנים ארוכות של ניהול תקציב מוקפד וזהיר וירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, שיצרו תנאים נוחים להתמודדות עם המשבר הנוכחי. הנגיד ציין כי בראייה בינלאומית ההתכווצות במשק קטנה יחסית במידה רבה בזכות סקטורים של טכנולוגיה ויצוא ההייטק. מאידך נרשמה פגיעה משמעותית בענפים הקשורים למגבלות הנוכחות הפיזית כמו מסעדות, הארחה ובתי מלון. לאור זאת ישנם סימנים מדאיגים המעידים על כך שאי־השוויון העמיק, בין היתר בשל העובדה שרוב המובטלים היו מתחומים בעלי פריון ושכר נמוך.