יש מי שרואים במנהג של עם ישראל לצאת אל כל פיסת דשא פנויה ולנפנף מעל נתחי בשר עשנים זכר לקורבנות בבית המקדש. אחרים, מעט פחות רומנטיים, יאמרו שהמנהג שהשתרש במקומותינו הוא לא יותר מחיקוי לחגיגות 4 ביולי של האמריקאים, אומת ה"ברביקיו". לא משנה באיזו תיאוריה אתם מחזיקים, מה שבטוח הוא שסיכויים גדולים שאת יום העצמאות הקרוב תבלו על הדשא - בבית, אצל חברים או בפארק, כשאתם מנסים "לא להתמלא מהסלטים" כדי להשאיר מקום לסטייק.
אם בשנים כתיקונן קשה למצוא פיסת דשא להניח עליה את המנגל, הרי שהשנה - על אחת כמה וכמה: גאווה לאומית על היותנו המדינה הראשונה בעולם שמדבירה את הקורונה באמצעות חיסונים יחד עם כמעט שנה שלמה שלוותה בסגרים והגבלות שונות אמורים לחבור ביחד להתפוצצות אוכלוסין באתרי הטבע (ביום העצמאות גם אי התנועה הקרוב נחשב לשמורת טבע). מה שכן, המנגליסטים מתחלקים לכמה סוגים עיקריים: מכאלה שלא יבדילו בין נקניקייה מעובדת בייצור המוני לפילה בקר בעלות של יותר מ־200 שקלים לקילו - ועד לאלה שכבר מנהלים משא ומתן עם הקצב כדי שישמור להם נתח מובחר במיוחד.
גם בנוגע למתקן עצמו, המנגל, הספקטרום מתוח בין גריל פח חד־פעמי שניתן למצוא תמורת כמה עשרות שקלים אפילו ברגע האחרון, לבין מתקני צלייה בעלות של אלפי שקלים - ואת הקשת הרחבה הזאת אפשר להחיל גם על סוגי הפחמים, שיטות הצלייה, איכות התבלינים ועוד.
אחד ההבדלים שיתחדדו השנה הוא הקהילות ברשת: אם פעם צליית בשר הייתה מומחיות שנרכשת בשיטה של ניסוי וטעייה, הרי שבשנים האחרונות חל גידול במספר החברים בקהילות הבשר השונות - חובבי בשר צלוי או מעושן שמחליפים ביניהם טיפים, רעיונות, תמונות וסרטונים: לא רק בנוגע לנתחים ולשיטת הצלייה, אלא משתפים גם ברזי התיבול, התקנת הרוטב, משך הזמן שהבשר צריך להיות שרוי במרינדה, אם בכלל, ועוד.
כאשר אנו מסתכלים על צרכני הגריל, אנו רואים שלוש קבוצות דומיננטיות:
המנגליסט המקצועי - אותה קהילה בצמיחה שבוררת את המצרכים בקפדנות יתרה. הם לא יצרכו בשר מעובד, ירכשו בעיקר נתחים טריים ולרוב גם יקרים ויתייחסו לאירוע בכובד ראש.
המנגליסט הישראלי - הוא מאפיין את רוב המשתמשים. יבצע הכנה מראש וקנייה מבוקרת של מוצרים משולבים של בשר טרי וקפוא כגון פרגיות, סטייקים וקבב. הם לא קרניבורים בהגדרתם, אבל חג זה חג.
המנגליסט החובב - החובבנים אינם בהכרח חובבנים אך הם בעיקר אותם משתמשים בעל כורחם, יוצאים לפארק בגלל הילדים, המשפחה או החברים וכמובן בגלל האירוע, אין משמעות למנגל אלא משמעות לאירוע ולאווירה, על כן קרוב לוודאי שרוב המוצרים יהיו מוצרים מעובדים וקלים להכנה.
מה הם המוצרים המובילים על המנגל הישראלי?
במקום הראשון - הפרגית על שיפוד או כסטייק.
במקום השני - המוצרים הטחונים: קבב, קציצות והמבורגר.
במקום השלישי - כנפי עוף.
במקום הרביעי - נתחי הבקר המובחרים: פילה, אנטרקוט, סינטה ועוד.
במקום החמישי - נקניקיות למיניהן.
מה אנחנו קונים ואיפה?
את הבשרים הטריים אנו רוכשים בעיקר במחלקות הבשר והעוף הטרי ברשתות המזון, ברוב החנויות תוכלו להשיג היום את חלקי העופות טריים וארוזים ללא מגע ידי אדם וללא צורך לעמוד בתור, אך לרכישת נתחי בקר ובשר טחון תאלצו להמתין לקצב במחלקה, ישנם לקוחות רבים שרוכשים את הבשרים באטליזים פרטיים. במקפיאי רשתות המזון נוכל למצוא מגוון בשרים לשימוש מהיר של יצרנים רבים או מהמותג הפרטי של רשתות השיווק: קציצות עוף ובקר, קבבים, נקניקיות מסוגים שונים, כאשר לרוב המותגים המוכרים יש סדרה רגילה וסדרת פרימיום כאשר הפער ביניהם עשוי להיות יותר מכפליים המחיר.
לדוגמא: קבב קפוא מסדרת הקצבייה של בלדי נמכר ברשת יינות ביתן ב־27.90 שקל ליחידה במשקל 500 גרם לעומת אריזת הקבב הבסיסי של בלדי שנמכר ב־9.90 ליחידה במשקל 400 גרם באותה הרשת ואותו היצרן, מחיר המוצר הבסיסי הוא 24.75 שקל לק"ג לעומת מוצר פרמיום שנמכר ב־54.80 שקל לק"ג, יותר מפי 2, למרות שלקוחות רבים רוכשים את סדרות הפרמיום עדיין הכמויות של הסדרות הבסיסיות מובילות את הסגמנט במכירות
מתוך הסקר:
הפערים בסל הקניות מגיעים כמעט ל־20% הפרש בין הסל הזול ביותר לסל היקר ביותר שסקרנו. הסל הזול ביותר נמצא בסניפי רמי לוי מול הסלים היותר יקרים ברשת חצי חינם ופרשמרקט שתשלמו יותר מ־55 שקל על אותו הסל אבל תמיד חשוב להיות ערניים לכל פריט ופריט
הנה כמה דוגמאות: על קילו כנפי עוף טרי, תשלמו בחצי חינם רק 5 שקל ובמחסני השוק 12.5 שקל (לאותו המוצר).
על קילו פרגיות תשלמו ברמי לוי 36.80 שקל, ובחצי חינם תשלמו על אותו המוצר 69.90 שקל, כמעט כפול. על שישיית בירה גולדסטאר תשלמו ברשת ויקטורי וברשת יינות ביתן רק 27.50 שקל למארז ובפרשמרקט תשלמו 35.90 שקל.
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות. המחירים בסקר מעודכנים ליום 5.4.21. טל"ח