בשנת 2019, לפני שנתיים, אחוז שיעור לינות התיירים בירושלים עמד על כ-80.5% (לעומת 53% בישראל), ולאתר התיירות itraveljerusalem.com היו 3.232 מיליון כניסות. בין השנים 2016־2019 הייתה עלייה של 56% בלינות תיירים בעיר ועלייה של 15% בלינות ישראלים. הפדיון הכולל במלונות ירושלים בין השנים 2016־2019 עלה ב־49.5% (70% מהכנסות העיר מפדיון המלונות מגיע מתיירות נכנסת). בחודשים ינואר ופברואר 2020 הייתה עליה של 3% במספר התיירים שהגיעו לירושלים לעומת חודשים מקבילים בשנת 2019, אבל בדיוק בתקופה המשגשגת הזאת הגיעה הקורונה. החל מחודש מרץ התחילה קריסה שהביאה לירידה של 97% במספר הלנים במלונות ירושלים.
החל מחודש מרץ 2020 עסקים רבים נוספים מוטי תיירות - חברות הסעות, חנויות למזכרות, מורי דרך, מסעדות ונהגי מוניות - נפגעו באופן דרמטי. לקראת יום ירושלים שיחול בשבוע הבא, יצאנו לבדוק עד כמה פתיחת המשק והסרת ההגבלות עודדה את הישראלים לטייל ולנפוש בעיר הבירה ואם תיירות פנים יכולה להמתיק ולו במעט את הגלולה המרה.
רק מחצית מבתי המלון פתוחים
"הקורונה פגעה בצורה דרסטית בענף התיירות בירושלים", אומרת אילנית מלכיאור, הממונה על פיתוח התיירות ברשות לפיתוח ירושלים. "בתקופה זו הסתכלנו על תיירות פנים, על מה אנחנו מציעים לישראלים שיכול להתאים לרוח הקורונה. למשל, פיתוח תיירות ירוקה עבור תיירות פנים. טבע עירוני יש לנו, פשוט מעולם לא התמקדנו בו. עשינו למשל פרויקט 'נושמים אביב ירושלמי' בשמונה מוקדים של פארקים עירוניים. זו הייתה פעילות למשפחות באוויר הפתוח ושילבנו בה מסעדות. היה גם פסטיבל ירושלים בעקבות האור - טיול לילי ברכב הפרטי בין מוקדים שונים.
"חשבנו גם לסייע לעסקים בכל הקשור בפערים טכנולוגיים. מימנו למשל קורס למורי דרך שבו מלמדים לצלם את עצמך ולהעביר סיורים מקוונים על העיר. תוך כדי תנועה ותוך כדי כל מיני מגבלות יזמנו מה שאפשר היה לעשות ברגע נתון, וחלק גדול מהתובנות האלה גם יישאר איתנו לאורך שנים. התחלנו גם לבחון את השוק של האמירויות ואת השוק של מרוקו, כדי להבין את הצרכים שלהם ומה מעניין אותם בירושלים ביום שאחרי המגיפה. בימי שגרה המון אנשים היו מגיעים לירושלים לכנסים. חשבנו בתקופה הזו גם על הדרך שבה אפשר להביא יותר כנסים לעיר. עבדנו גם במבט עתידי".
מה המצב בבירה כיום מבחינת התיירות?
"כרגע פתוחים כ־50% מהמלונות בירושלים, ויש שפתוחים חלקית. כולם מחכים לקבוצות מחו"ל: המלונות, בעלי מסעדות, מורי דרך, שבינתיים עשו הסבה מתיירות חוץ לתיירות פנים. אנחנו רואים צימאון בקרב הישראלים, רואים שבכל פעם שיוזמים פרויקט, אנשים מגיעים לסיורים חד־יומיים. עכשיו למשל יש פרויקט של ריצה סביב אתרים הסטוריים בעיר - RUN JLM - בהובלת יעל גודמן. התפתחו מלא מוצרים חדשים. ישראלים מגיעים לירושלים, הם מוצאים אותה מעניינת, העירייה והרשות לפיתוח ירושלים עושות הרבה מאוד אירועים וזה עובד, אבל האם זה מכסה את אובדן התיירות מחו"ל? התשובה היא לא".
בימים אלה, מבהירה מלכיאור, המבט הוא אל המחר. "אנחנו נערכים ליום שאחרי", היא אומרת. "לישראל יש מיתוג טוב בזכות החיסונים. פונים אלינו מכל העולם, ואנחנו מתמקדים בלייצר את היום שאחרי, היום שבו התיירים יוכלו לחזור לירושלים, ובד בבד כאמור מסתכלים מה אפשר לעשות כדי לייצר פה עוד תנועה ולפתח מוצרים חדשים. חושבים הרבה מאוד מחוץ לקופסה. בסופו של דבר - לא משנה אם זה ישראלי או תייר - אנשים מחפשים דברים חדשים בעיר כל פעם".
הישראלים לא יכולים לפצות
מלכיאור מציינת שכיום יש תנופה של הקמת בתי מלון, למרות משבר הקורונה. "זה אומר שהשוק מאמין גם במוצר וגם בעיר", היא אומרת. "הצפי הוא שבתוך ארבע־חמש שנים תהיה בעיר תוספת של עוד 3,000־4,000 חדרי מלון. הצפי הוא שבשנת 2025 יהיו בירושלים 17,571 חדרי מלון, שזאת עלייה של 62% במספר החדרים מאז 2012".
"תיירות פנים לא יכולה לפצות על התיירים שלא מגיעים מחו"ל", אומר רונן ניסנבאום, מנכ"ל מלונות דן. "ירושלים וגם תל אביב הן ערים שמבוססות יותר על תיירים, על אנשי עסקים ועל המון משלחות של דיפלומטים שהיו מגיעים לירושלים מחו"ל. בסגרים בכלל לא הגיעו דיפלומטים, ואילו בין הסגרים היו מעט מאוד משלחות של דיפלומטים, גם מפני שאנחנו כל הזמן נמצאים במצב של בחירות והם לרוב מגיעים כשיש ממשלה מכהנת".
מה בנוגע לתיירות פנים?
"ישראלים לא רואים בירושלים ובתל אביב מקומות של חופשות. הם נשענים יותר על הצפון, על ים המלח ועל אילת ולא מגיעים בהמוניהם לירושלים או לתל אביב. וגם כשהם מגיעים, זה בדרך כלל בסופי שבוע. בסופי שבוע במלונות ירושלים אפשר לראות 20%־30% תפוסה, ובאמצע השבוע כמעט אין אף אחד".
למלונות דן ארבעה בתי מלון בירושלים. "מלון 'המלך דוד' פתוח כיום, ואפשר לראות בו בסופי שבוע תפוסה של 30%־40% של ישראלים. מדובר בסופי שבוע עם תוכן, הליכות בעיר העתיקה, סיורים בכרמי יינות", מספר ניסנבאום. "פתחנו את המלון שוב לפני פסח אבל הוא לא יגיע לתפוסות נורמליות עד שהשמיים לא ייפתחו. לפני הקורונה הוא היה 95% תיירים ו־5% ישראלים. לפסח פתחנו גם את 'דן ירושלים' שבו 500 חדרים, אך בגלל חוסר ביקוש סגרנו אותו. כרגע אנחנו עושים בו כל מיני שיפוצים, ולקראת שבועות נפתח מחדש, בתקווה שבקיץ יגיעו יותר ישראלים. שני המלונות הנוספים שלנו בירושלים הם 'דן בוטיק' ו'דן פנורמה'. 'דן בוטיק', שבו 129 חדרים והיה ממוקד תיירים, סגור ממרץ בשנה שעברה. ב'דן פנורמה' ירושלים יש 280 חדרים, וכרגע אנחנו עובדים עם משרד הקליטה, ולמלון מגיעים עולים חדשים שצריכים להיות בבידוד".
אתה מאמין שבקיץ ישתנו דברים לטובה?
"במצב הכי אופטימי אולי יהיו לנו קצת תיירים בקיץ. זה כמובן גם תלוי מאוד עד כמה זו תהיה פרוצדורה מורכבת לצאת ממדינות המוצא ולהיכנס לארץ. כיום הפרוצדורות הן די מסורבלות וקשות. ככל שהפרוצדורה תהיה מסורבלת יותר ותדרוש יותר בדיקות, זה יוריד את הביקוש. אנשי עסקים למשל יעדיפו לעשות את הפגישות בזום. גם הצליינים רוצים מאוד לבוא, אבל עד שלא תהיה שיטה יחסית קלה מבחינת הכניסה ארצה, לא נראה תיירים בהמוניהם. לדעתי ברבעון האחרון של השנה המצב אולי ישתנה. ייקח לעולם - ובייחוד למקומות שמהם מגיעים התיירים - עוד כמה חודשים עד שיהיו במצב כמונו, שרוב האוכלוסייה מחוסנת, ואז אני משער שייפתחו השמיים. אני מקווה מאוד שלקראת ראש השנה וסוכות כבר יגיעו התיירים. גם הסוכנים מדברים על המועדים האלה".
כרגע, מבהיר ניסנבאום, ישראלים המגיעים לבתי מלון בבירה לא יכולים לפצות על התיירים שאינם. "במלונות באילת, בים המלח, בצפון ובצימרים התפוסות יפות - ולשם הישראלים רוצים בעיקר להגיע", הוא אומר. "לירושלים ולתל אביב הם ממעטים לבוא לחופשה. אם לא יהיו תיירים, אז רוב המלונות בירושלים, בתל אביב ובנצרת יהיו סגורים עד שהמצב ישתנה. כאמור, לפני ספטמבר־אוקטובר אני לא צופה תנועה רצינית של תיירים או אנשי עסקים שמגיעים לערים האלה, ואם יפתיעו לטובה - זה יהיה מצוין".
איך מתנהלים עסקית במציאות כזאת?
"אנחנו רשת של 20 מלונות שרק ארבעה מהם בירושלים וארבעה בתל אביב. אלה נפגעו הכי קשה, וגם נצרת נסגרה לחלוטין כי הצליינים היו רוב התיירים בה. חצי מהמלונות שלנו ברשת נמצאים במקומות שהם כרגע 'פחות טובים', וחצי מהרשת מוטית לתיירות פנים של ישראלים: אילת, קיסריה, חיפה. בשנת הקורונה שלחנו הרבה אנשים לחל"ת, הפחתנו את ההוצאות שלנו, נרתמנו למשימה הלאומית להיות מלוניות בידוד, הורדנו שכר לכל מי שנשאר, עשינו כל מה שהיה נדרש כדי לעבור את התקופה הזאת. היום המצב טוב יותר ממה שהיה בזמן הסגר ואנחנו מצליחים לעבור חודש־חודש. עד שהתיירים ואנשי העסקים לא יחזרו ארצה אף אחד לא ירוויח, אבל אנחנו שומרים על הרשת ליום שאחרי. אילת עוזרת לנו להחזיק את החברה מעל למים. אנחנו סובלים בירושלים ובתל אביב ונהנים ממה שקורה באילת, בדן אכדיה, בדן קיסריה וגם המלונות בחיפה עכשיו מתחילים להתרומם".
אולי בקיץ ישובו התיירים
גם יוסף שפייזר, מורה דרך והבעלים של חברת התיירות הירושלמית Israel-2GO, מצפה בכיליון עיניים לחזרתם של התיירים. "לפני הקורונה הגיע לירושלים שיא של תיירים, הייתה פריחה לא נורמלית בכל הקהלים שהיו מגיעים: יהודים מהעולם שהיו באים עם משפחותיהם לארץ ולבירה, כל מיני בני נוער של תוכנית תגלית, נוצרים שבאים לראות את המקומות הקדושים וגם קהל ענק ממדינות חבר העמים לשעבר שהיה מגיע ובוכה מהתרגשות", הוא מספר. "היינו צוות של כעשרה מדריכים שהיו עסוקים מאוד עם תיירים, תוך התמקדות בירושלים ובסביבתה. בירושלים יש מספיק מה לראות כדי למלא ימים שלמים. תיירים היו מגיעים לירושלים ומבלים כמה ימים בעיר העתיקה וגם בעיר החדשה. כל ההתפתחות של ירושלים עניינה אותם מאוד".
שפייזר, דוקטורנט לארכיאולוגיה של ירושלים ודור חמישי בעיר הבירה, מתאר את השינוי שחל אצלו בחברה בעקבות הקורונה: "עשינו סוויץ' מהר מאוד ופנינו לקהל מקומי. לאט־לאט אנשים מגיעים מכל הארץ ואומרים שירושלים היא כמו חו"ל. גם הרשות לפיתוח ירושלים יצאה בקמפיין בקיץ, ואנשים היו מגיעים לכאן ואומרים שזה עולם אחר וכולה שעה מתל אביב. אבל אף שעשינו שינויים ופנינו לקהל הישראלי, ההכנסה ירדה משמעותית. הגלולה המרה אולי הפכה להיות קצת יותר מתוקה, אבל עדיין אי אפשר להשוות את המצב כיום למצב שבו היו מגיעים התיירים מחו"ל. ישראלים לא יכולים לפצות על התיירים. ישראלים באים בעיקר לסופי שבוע, בקבוצות קטנות, חלק מהאתרים הם מכירים ולא זקוקים להדרכה. בהזדמנות זו אני רוצה לקרוא לישראלים כן לקחת מדריך, כי גם אם הייתם לבד בשוק מחנה יהודה, או בנחלאות או בשכונות החרדיות - זה עדיין לא כמו ללכת עם מדריך שמכיר את השכונה, את בעלי הבסטות והאנשים בה".
שף חיים (הרווי) סנדלר הוא הבעלים של שתי מסעדות במרכז העיר: Harvey's Burger Shack ו־Harvey's Smokehouse, מעשנת עץ שעד הקורונה הייתה משופעת בתיירים. "עד פרוץ המגיפה 30%־40% מהלקוחות של מעשנת העץ היו תיירים, שכרגע אינם. זו פגיעה ניכרת בהכנסות", הוא מספר. "ישראלים לא יכולים לפצות על היעדר תיירים. אני עושה מאמצים להביא יותר ישראלים למקום, יוצא במבצעים כדי לעודד, אנשים מגיעים אבל זה לא המצב כמו פעם שהיו מגיעים אלינו תיירים מכל העולם. אצל תיירים גם ההזמנה פר־אדם גבוהה יותר מאשר אצל ישראלים. אולי בקיץ נתחיל כבר לראות תיירים. אני עם הפנים קדימה ומחכה לתיירים".
