ענף היהלומים, בראשות נשיאו בועז מולדבסקי, סובל מקשיים בכל הנוגע לעסקאות סחר עם איחוד האמירויות.
ל"מעריב" נודע כי במערכת הבנקאית מסרבים לקבל העברות בנקאיות המיועדות ליהלומים בישראל, בטענה שאינן תואמות את המגבלות הנוגעות לאיסור הלבנת הון.
אחת הסיבות לכך היא ריבוי החברות שבאמצעותן מתבצעות ההעברות הכספיות, שמקשה על האפשרות להתחקות אחר מקור הכסף. היקף העסקים שבהם מדובר נאמד במאות מיליוני שקלים. במערכת הבנקאית אומרים בתגובה שהם פועלים בדיוק לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון.
המפקח על הבנקים נכנס לתמונה וביקש להקל על המצב, בין השאר באמצעות הקלות באופן רישום העסקאות על ידי רואי החשבון והקלות מנהליות נוספות. למרות זאת הבעיה לא נפתרה, ונראה שהיהלומנים בישראל ייאלצו להפעיל מחדש את שיטות העבודה באמצעות צדדים שלישיים, כפי שהיה לפני חתימת הסכמי אברהם.
אתמול פורסמו נתונים של משרד הכלכלה והתעשייה, שמצביעים על זינוק של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות. היבוא נטו של יהלומי גלם עמד במחצית 2021 על 1.02 מיליארד דולר, זינוק של 165% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוא היהלומים המלוטשים נטו גדל ב־70% והסתכם ב־1.7 מיליארדי דולר.
המפקח על היהלומים במשרד הכלכלה אופיר גור אמר: "ענף היהלומים העולמי בנסיקה, וגם התעשייה הישראלית נהנית מכך. מחירי היהלומים ממשיכים לעלות בכל העולם והמלאי של חברות הכרייה הגדולות מצטמצם. אלה בשורות מצוינות לתעשייה הישראלית".