ההתאוששות היפה של המשק הישראלי מפגעי הקורונה, הגם שזו עדיין רחוקה מלהיעלם, מקרינה גם על תחזיות האוצר, שמנבאות חזרה לגירעון של 3.7%, כפי שהיה בסוף 2019, לפני פרוץ המגפה, כבר בשלהי 2022.
נתון זה לא כולל את הוצאות הקורונה, איתן יגיע הגירעון בתקציב הממשלה ל-4.1%. גם תחזית זו היא תיאורטית בלבד היות והיא לא כוללת את המימושים של הסכמים קואליציוניים ודברים נוספים אותן תרצה הממשלה להוסיף.
על פי חוק הממשלה מחויבת להציג גירעון של 2% בלבד, אך לדברי הגורם באוצר "אנחנו לא חושבים שיש לרדת בתקופה הזאת לגירעון של 2%, אנחנו בדיונים הפנימיים לגבי גובה הגירעון".
בסוף השנה הנוכחית, 2021, לפי התחזית של משרד האוצר הגירעון יעמוד על כ-7%, זאת משום שעדיין יש הוצאות קורונה משמעותיות - מענקי סיוע לעסקים, דמי אבטלה, רכישות של משרד הבריאות ועוד.
אם מנטרלים את הוצאות הקורונה, בשנת 2021 הגירעון עומד על 3.4% מהתוצר בלבד. כלומר בשנת 2022 יש עלייה קלה בגירעון ללא הוצאות הקורונה בעיקר בגלל שכרגע המשק מתנהל עדיין לפי התקציב ההמשכי וההוצאה היא מרוסנת.
הכל בתנאי שהקורונה לא תחזיר אותנו לסגרים
המספרים האופטימיים כוללים את היקפי ההשקעה חסרי התקדים בתשתיות. לשם ההשוואה, נכון לסוף יוני עמד הגירעון הממשלתי על 10.1% מהתוצר, כך שהנתונים שהוצגו על ידי משרד האוצר משקפים תמונת מצב אופטימית.
הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה גרינברג הציגה את נתוני הצמיחה לשנתיים הקורובות: 5.1% לסוף שנת 2021 ו-4.2% לסוף שנת 2022. גם כאן מדובר במספרים אופטימיים. לדברי גרינברג, "יש התאוששות יפה של המשק, היא מובלת על ידי צריכה פרטית שמכילה פיצוי משמעותי על שנת 2020 - כשהוסרו הסגרים ראינו עלייה משמעותית בהיקף של הוצאות בכרטיסי האשראי. אנו מניחים שיש כאן ביקושים כבושים.
"מבחינת המסים - בתחזית ההכנסות ממסים בסגר הראשון הייתה ירידה משמעותית בסגרים , ולאחר מכן ראינו התאוששות יפה. המשבר פגע באוכלוסיות מוחלשות יותר אנשים עם כישורים נמוכים.
שוק ההייטק נמצא בצמיחה המשמעותית, והדבר השפיע מאוד על המסים הישירים בצורה חדה. בשנת 2020 היו הרבה הנפקות של חברות ישראליות, דבר שהכניס הרבה מאוד כספים לקופת המדינה. הכנסות ממסים עולות מעבר לתוואי טרום המשבר". עם זאת, יצויין כי התחזיות של האוצר אינן כוללות התפשטות מחודשת של נגיף הקורונה ולא מניחה כי לא יחולו מגבלות חדשות על המשק.