לידיעת שר האוצר אביגדור ליברמן: שוק הנדל"ן ר־ו־ת־ח, ובמקום להעלות חזרה את מס הרכישה (לאחר שקודמך בתפקיד הוריד את שיעורי המס בטעות), כאחד מצעדי המניעה שינסו - לפחות ינסו - לקרר את הרתיחה, אתה מעלה מסים על כלים חד־פעמיים.
לידיעת נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון: פעלת מהר מאוד במשבר הקורונה להקפאת החזרי משכנתאות למי שנקלעו לאבטלה, ולאחר מכן ליבה הבנק את מדורת הנדל"ן כאשר הקל על מגבלת המשכנתה הצמודה לפריים. לפי תגובתכם לתקשורת, אתם "עוקבים" אחר המתרחש בשוק הנדל"ן. עוקבים זה יפה, אבל מה עם פעולה מהירה כלשהי, או המלצה על פעולה כזו? אתה הרי היועץ הכלכלי של הממשלה.
ואלו הנתונים שפורסמו השבוע על הפעילות בשוק הנדל"ן למגורים בחודש, והם מעידים יותר מכל על כך שדרושים צעדים מידיים, לפני שמגמת עליות המחירים בשוק הדיור תצא מכלל שליטה.
סך הדירות שנרכשו עמד על 12.5 אלף, גידול של 40% בהשוואה למאי 2019 (טרום הקורונה) וגידול של 15% בהשוואה לחודש אפריל. מי שמוביל את הרכישות, בדומה לחודשים הקודמים, היו המשקיעים - עוד סימן ברור לסחרור בשוק הנדל"ן. סך הדירות שרכשו עמד על 2.5 אלף דירות, גידול חד של 117% בהשוואה למאי 2019 וגידול של 27% בהשוואה לחודש הקודם.
מאז הופחת מס הרכישה בסוף יולי אשתקד רכשו המשקיעים בעשרת החודשים האחרונים בלבד (אוגוסט 2020־מאי 2021) כ־21 אלף דירות. זוהי כמות הגבוהה מסך רכישות המשקיעים בכל אחת מהשנים 2017־2020. בקצב הנוכחי של רכישות המשקיעים, שהואץ עוד יותר מאז תחילת השנה, שנת 2021 עשויה לרשום את אחת הרמות הגבוהות ברכישות המשקיעים ב־20 השנים האחרונות לפחות(!). עוד סימן ברור לסחרור בשוק הנדל"ן למגורים.
בהשוואת רמת העסקאות בשוק החופשי בחודש מאי האחרון למקבילים לו ב־20 השנים האחרונות, נמצא כי זוהי הרמה השנייה בגובהה (מקדימה אותה רק רמת המכירות במאי 2013). בפלח השוק של הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי זהו חודש מאי הגבוה ביותר בהשוואה זו, אם כי יש לציין כי תרמו לשיא זה רמת רכישות גבוהה יחסית של מתחמי דיור להשכרה בידי חברות הפועלות בתחום.
את התוצאה של הנתונים הללו רואים היטב בשוק המשכנתאות: במחצית הראשונה של 2021 עמד היקף המשכנתאות שהוענקו לציבור על קרוב ל־52 מיליארד שקל, כמעט כמו ההיקף שנלקח בכל שנת 2018. היקף המשכנתאות הכולל עומד על כ־430 מיליארד שקל, גידול של 40% בתוך פחות מחמש שנים. גם היקף המשכנתה ומשכה הולכים וגדלים: משכנתה ממוצעת עומדת על כ־930 אלף שקל ל־22 שנה. אומנם הריבית נמוכה מאוד ומסייעת לנוטלי המשכנתאות, אבל התמונה ברורה: קובעי המדיניות איבדו שליטה על שוק הנדל"ן. זה החל בממשלה הקודמת ונמשך גם עם הממשלה הנוכחית.
אז למה אתם מחכים השר ליברמן והנגיד ירון?
לא הוספתי את שר השיכון זאב אלקין מסיבה פשוטה: הוא עסוק בינתיים בקרבות בין הקואליציה והאופוזיציה.
2 זהו הגל הרביעי של הקורונה. גל שונה, עם מקדמה אדירה של חיסונים, אבל בכל זאת גל רביעי. ולגל הזה, כמו לגלים הקודמים, עלולות להיות השלכות על הכלכלה, שאיש כמובן אינו יכול לצפות אותן. זו טבעה של אי־ודאות.
לאחר הגל האחרון החל המשק להתאושש כצפוי במהירות - נתוני הגירעון ונתוני האבטלה בירידה. עכשיו מרחף סימן שאלה מעל לכל ההתאוששות הזו. נכון שהמספרים עדיין נמוכים יחסית, אבל הם עולים במהירות.
נתוני האבטלה הופכים מקור לדאגה: אומנם הם יורדים, אבל לא במהירות. על פי נתוני הלמ"ס, אחוז הבלתי מועסקים ביוני עמד על 5.4% (כ־225 אלף), לעומת 5.1% במאי השנה. מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה פלוס הבלתי מועסקים עמד ביוני על 6.6% (כ־274 אלף), לעומת 6.8% בחודש מאי. אחוזי האבטלה בסך הכל, הכוללים את הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטוריהם או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020 פלוס מספר המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף הקורונה פלוס הבלתי מועסקים עומד על 9% (כ־387 אלף), לעומת 9.8% בחודש מאי.
החשש הוא שהמשק, וכוונתי לסקטור הפרטי, "ניצל" את משבר הקורונה להתייעלות תפעולית, כפי שאני מתרשם בשיחות עם אנשי עסקים. כלומר, הוריד שומנים, עשה דיאטה, וכשהמשק חזר לפעול הוא לא ממהר להחזיר חלק מהעובדים שמצאו את עצמם בחוץ. צריך כמובן לחכות בסבלנות לסוף השנה, אבל נראה שהגל הרביעי רק יחזק את מגמת היעילות התפעולית הזו, וכך יהיה קשה לראות את האבטלה חוזרת בקרוב לרמות השפל ההיסטוריות שלה.
זו בעיה אחת. בעיה אחרת, צופה פני עתיד, היא האפקט של הגל הרביעי על שוקי התעסוקה. השבוע שוחחתי עם שני עצמאים, בעלי עסק קטן, בגילים שבין 50 ל־60. שניהם עשו בדיקות סרולוגיות תמורת תשלום כדי לבדוק את רמת הנוגדנים מאז החיסונים. הבדיקה העלתה שרמת הנוגדנים ירדה, אבל הם עדיין מעל הרף שדורש חיסון נוסף, מה שמסתדר עם נתוני משרד הבריאות על ירידה ביעילות החיסון. זו אחת הסיבות העיקריות, אגב, שפייזר מבקשת אישור לחיסון שלישי. אלא שמלבד לוויכוחים הרפואיים על הצורך בחיסון שלישי, ואם כן, מתי להתחיל אותו, תהיה לכך השפעה על הכלכלה.
אותם עצמאים רוצים לראות איפה הם עומדים מבחינה בריאותית כי עידן מענקי הקורונה חלף לו, ולכן הבדיקה הסרולוגית הרגיעה אותם בשלב זה. אולם זה לא תלוי רק בהם, אלא זה גם תלוי בהתפשטות של הגל הרביעי, וככל שהזמן חולף, הסימנים לא מעודדים. כבר כיום היקף הבידודים הפעילים עומד על כ־100 אלף, וזה עלול רק לגדול. מי יספוג עבור העצמאים תקופת בידוד כשאין להם שום מקור תקציבי לכסות אותה? מובן שהמספרים קטנים יחסית, ו־100 אלף בידודים זה עדיין בשוליים יחסית להיקף העובדים במשק, מה גם שבעוד העסקים פתוחים לצרכנים, אפשר להסתדר כך או אחרת, עם נזק זמני לתקופת הבידוד.
אבל כשהמגמה מחריפה והמספרים גדלים מדי יום, היא עלולה להפוך לבעיה כלכלית, בייחוד לעצמאים. לכן מי שאמר בממשלה ש"גם ב־15 אלף מאומתים ביום לא צריך להיבהל" לא מפנים את הנזק שעלול להיגרם לכלכלה, ובעיקר לעצמאים. פתרונות יש כמובן למכביר, והם שוב פתרונות תקציביים, אבל בטח לא ההצעה ההזויה של ח"כ אביר קארה למסות יוצאים לחו"ל כדי לבלום את ההתפשטות. אגב, הוא חשב שבין אלו שיוצאים לחו"ל יש גם עצמאים שהוא אמור לייצג אותם?.
3 אני שומע את הדרישות התקציביות של שרי הביטחון והבריאות - ונחרד. חברים יקרים, אנחנו בפתחה של תקופה מאתגרת עם הגל הרביעי של הקורונה, ומיליארדים של תוספות תקציביות לא צומחים על העצים. אומנם שיעור הגירעון המשיך לרדת ביוני, אבל הוא עדיין עומד על 10.1%, כ־145 מיליארד שקל. הנתון הכי מדאיג: שיעור ההוצאות גדל בחצי השנה האחרונה ב־4% לעומת החצי המקביל אשתקד, וזה עוד בנטרול ההוצאות של התוכנית הכלכלית למשבר הקורונה.
תקציב התוכנית הכלכלית עבור משרד הבריאות עמד על כ־22 מיליארד שקל, שממנו כבר הועברו בפועל כ־15.5 מיליארד, אבל המערכת רוצה עוד ועוד וכך גם מערכת הביטחון.
הנה המספרים של תקציבי שני המשרדים, לפי הדוחות הכספיים של הממשלה:
תקציב משרד הבריאות (ביצוע נטו) בשנת 2012 עמד על כ־21 מיליארד שקל. אותו תקציב עמד בשנת 2019 על כ־38.5 מיליארד שקל - גידול של כ־83% - גידול מרשים לכל הדעות, הרבה מעבר לגידול הטבעי באוכלוסייה. תקציב משרד הביטחון (ביצוע נטו) בשנת 2012 עמד על כ־53.5 מיליארד שקל.
אותו תקציב עמד בשנת 2019 על קרוב ל־70 מיליארד שקל, גידול של כ־31%, לא כמו משרד הבריאות, אבל עדיין גידול מרשים. בעבר ניתחתי את תקציב משרד הבריאות - שחלק ניכר מהגידול בו נותב לעליות שכר הרופאים. אלו המספרים, ואם מישהו חושב שהמשך בגידול בהוצאות הממשלה לא יתבטא בהיטלים או במסים (שכבר מבצבצים) - הוא משלה את עצמו.
מה שמטריד זו שתיקת מה שנקרא ה"דרגים המקצועיים" במשרד האוצר. למשל, למה לא שומעים את יואב גרדוס, מ"מ הממונה על התקציבים, או את רם בלינקוב, מנכ"ל האוצר, מינוי של ליברמן? כולי תקווה שיש סיבה טובה לשתיקתם, ערב גיבוש התקציב והדרישות המנופחות שעפות מכל עבר.
4 תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, מקדמת מאוד את מס הפחמן, שעלול כמובן לייקר את מחירי החשמל לצרכנים. למס כזה יש יתרונות, שכולם מוכרים, אבל יש גם חסרונות, שלא ממש מיוחצנים, אבל הנה הם, לא מפרי עטי, אלא מפרי עטם של מומחים שהכינו דוח עבור המשרד להגנת הסביבה לפני כשנה.
"החיסרון המשמעותי ביותר הוא שמס כזה, ככל מס עקיף, עלול להביא לעלייה באי־שוויון ולפגוע באוכלוסייה עם הכנסה נמוכה. כלומר, הוא מהווה נטל גבוה יותר על בעלי הכנסה נמוכה (מאחר שמוטל באופן שווה על כלל האוכלוסייה). בפרט, אופיו הרגרסיבי של המס נובע מהעובדה שחשמל מהווה מוצר חיוני, ולכן חלקו בהוצאה של משקי בית בעלי הכנסה נמוכה גבוה יותר מחלקו בהוצאה של משקי בית בעלי הכנסה גבוהה".
"ניתן לראות כי תוספת העלות עבור משק בית ממוצע, בתרחישים שנבחנו, נעה בטווח של 9־56 ש"ח בחודש. מובן שככל שישנו שימוש רחב יותר באנרגיה מתחדשת, כך תוספת העלות לחשבון החשמל של משק בית ממוצע קטנה. יש לציין כי במדינות OECD רבות נהוג לוודא שהעשירונים התחתונים יקבלו הטבות כלכליות בצורות שונות, כדי להבטיח כי אין פגיעה בהם ככל שמחילים מיסוי פחמן. הטבות אלו יכולות להופיע בצורות שונות, בהן תלושים לתחבורה ציבורית, צ'ק בדואר בסוף השנה, הטבות במע"מ (הערה שלי: תשכחו מכל ההטבות הללו. אם המס יעלה, אף אחד לא ידאג לשכבות החלשות).
"ישנן מספר אפשרויות לשימוש בכספי מס הפחמן לתמיכה בעשירונים התחתונים. תמיכה זו יכולה להתבטא באמצעות סיוע ממוקד למשקי בית מעוטי הכנסה כגון שוברים לתחבורה ציבורית. ניתן לסייע באופן ממוקד למשל על ידי מתן הטבה בחשבון החשמל, על מנת לשמור על האנרגיה בת השגה ולאפשר למשקי בית מעוטי הכנסה לחיות ברמת חיים נאותה מבחינת צריכת אנרגיה. אנרגיה בת השגה מוגדרת כמצב שבו חשבון האנרגיה (חשמל וחימום) אינו עולה על 10% מהכנסת משק הבית.
כמו כן, הטבה זו בחשבון האנרגיה יכולה להיות ממומשת גם על ידי מתן תשלום חד־פעמי עבור כלל משקי הבית. כך יותר משקי בית ייהנו מההטבה, אך מעוטי ההכנסה מביניהם יקבלו פחות כסף ביחס לאלטרנטיבה הראשונה (סיוע ממוקד למשקי בית מעוטי הכנסה)". בדומה לסעיף הקודם, הרבה מילים יפות לעזרה לשכבות החלשות, אבל קרוב לוודאי שהעלאת המס תיבלע בהכנסות המדינה ואף לא אחד באוצר "יצבע" אותה לטובת עזרה לשכבות החלשות.
"מס פחמן נועד ליצור תמריצים למעבר לשימוש באנרגיה דלת פחמן, כאשר הוא מאפשר לתעשייה המייצרת באמצעות אנרגיה נקייה להיות תחרותית יותר. עם זאת, מטרה זו יכולה להיות מושגת בטווח הבינוני־ארוך. בטווח הקצר, נדרשת תמיכה ממשלתית בתעשייה עתירת אנרגיה אשר יכולה להיפגע משמעותית מעליית מחירי האנרגיה, ללא יכולת מיידית להפחית את השימוש בה או לבצע הסבה לתחליפים. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הקלה במסי החברות. יש לוודא כי מיסוי הפחמן אינו פוגע באוכלוסייה המוחלשת ובתעשייה המקומית, ועל כן חשוב לאמוד את הפגיעה הצפויה בהן ולהשתמש בתקבולי המס כדי לצמצם אותה. כמו כן, מומלץ לתעל את תקבולי המס לפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לתמרץ את המשק להפחתת פליטות נוספת".
נחמד מאוד שהדוח משתמש במילים "יש לוודא" שזה לא יפגע בשכבות החלשות ובתעשייה המקומית, אבל זה לא יעניין איש כשהמס יעלה. הארגונים הירוקים יחגגו, השכבות החלשות יפסידו.
השורה התחתונה שלי: לשרים לאיכות הסביבה יש, היסטורית, נטייה להתמזג ולהתמסר טוטאלית לאג'נדות של ארגוני הירוקים, לעתים בצורה קיצונית ולא כלכלית. כדאי אולי להזכיר זאת: שר בממשלה, כל שר, הוא לא שר שמייצג ארגונים כאלה או אחרים, הוא שר שמייצג את כ־ל הציבור, ובמיוחד את השכבות החלשות ובוודאי שלא חבורה של עיתונאים קטנה ואינטרסנטית שמוחאת להם כף ממדינת צפון תל אביב.