"מהפכה יצרנית": החממה הטכנולוגית שרוצה להפוך את הצפון לסיליקון ואלי הישראלי

כולם מדברים על ישראל כעל מעצמת סייבר, כאומת הסטארט־אפ שמתפתחת בשנים האחרונות גם לכיווני ביוטק ואגרוטק, אבל לא רבים מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית, זו שחיה ובועטת ברחבי העולם ומשנה את דרך העבודה של התעשיות הכבדות.

ממשלת ישראל כבר זיהתה את הפוטנציאל הכלכלי האדיר שיכולה להביא תעשייה 4.0 והחיבור הכמעט מתבקש בין מיטב המוחות כאן, בישראל, עם התעשייה המסורתית. ואם חשבתם שמדינת ישראל היא יצרנית קטנה, כדאי להזכיר את התעשיות היצרניות הקיימות בה, שהצליחו גם מעבר לים (למשל ישקאר וכתר פלסטיק) עוד לפני שהיו כאן חברות הייטק.

לפי הערכות, פיתוח תעשייה 4.0 צפוי להוסיף כ־25 מיליארד דולר לקופת המדינה בחמש השנים הבאות, וגם משקיעים ישראלים ובינלאומיים מבינים שהשקעה בחדשנות הישראלית בכיוון התעשייתי עשויה לשנות באופן דרמטי את פני התעשייה, הכלכלה, החברה ואיכות הסביבה.

"זהו תחום חדש יחסית בישראל, שהחל לצמוח בשנת 2012, אז שמענו לראשונה את המונח הזה בארץ", אומר סיון יחיאלי, מנכ"ל i4Valley, חממת היזמות הראשונה והיחידה בישראל בתחום, הפועלת בכרמיאל ומשמשת כמרכז ההשקעות ב־i4.0 הראשון והיחיד בישראל.

איך באומת הסטארט־אפ התחום של תעשייה 4.0 לא התפתח קודם לכן?
"חלק עיקרי מהיזמים שנכנסו לתעשיית ההייטק הישראלי הגיעו מהצבא, והצבא מתעסק בעיקר בסייבר. נוסף לכך, קשה יותר לייצר חדשנות בתחומים שיש להם מורשת. בתחום חדש, כמו האינטרנט, אני יכול בקלות לומר לך בואי ונעשה תהליך חדש, נמציא משחק חדש, מהלך וירטואלי. זה קל יותר מכיוון שאין לו עבר ומורשת, הוא לא מחובר לעולם". 

"קשה יותר לעשות מהלך חדשני בתעשייה שצריך לקשור אותו בסופו של דבר לעובדים. זה העולם האמיתי. ובארץ, בפרט, התעשייה היצרנית היא מסורתית, ולא קלה כל כך עם שינויים. צריך להבין את זה. הסטארטאפיסט בטוח שהוא ימציא משהו ומיד יחבר אותו לרצפת הייצור. בפועל זה דורש הרבה התאמות".

וברצפת הייצור יש בסופו של דבר פועלים.
"יש אנשים, ולרובם הגדול יש יכולת מסוימת ואוריינות מסוימת במחשב, ואם לא תייצר משהו שמותאם לאוריינות הזאת, פשוט תישאר בחוץ".

כשמדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית מדברים בין היתר על מושגים כמו סייבר, ML, AI, IOT ,VR, קלינטק, הדפסות 3D ועוד חידושים שבסופו של דבר משפיעים על החיים של כולנו, אבל נהירים רק לחלק קטן מאיתנו. המטרה היא בעצם להביא את ההייטק לתעשייה המסורתית ולפתח אותה. הפוטנציאל הכלכלי האדיר של תעשייה 4.0 גרם לכך שהאקוסיסטם המקומי בשל וצמא לקשרים, חיבורים והזדמנויות בין סטארט־אפים לתעשייה היצרנית, והחממה בכרמיאל עושה זאת סוף־סוף גם אצלנו.

מצפון תיפתח הטובה

"התחלנו לפעול לפני שנה, בעיצומה של הקורונה" מספר יחיאלי. "להקמה של פעילות כזאת בצפון יש את ההסברים שלה. קודם כל, זה קונטרה לאזור המרכז. אם אזור המרכז הוא הסיליקון ואלי הישראלי ובבאר שבע יש את פרויקט הסייבר, הצפון הוא המקום האידיאלי למקם בו את תעשייה 4.0, 48% מהתעשייה הישראלית נמצאת בצפון".

זה דורש שיתופי פעולה גדולים עם חברות ותעשיות?
"זה בנוי על אקוסיסטם תוסס מאוד של תעשיינים מצד אחד, של חברות מן הצד האחר ושל המכון לייצור מתקדם, שגם עושה פה עבודה מצוינת. אולי לראשונה המדינה משקיעה באזור בתחום שהאזור חזק בו. כתוצאה מזה בטכניון יש תוכנית משותפת מדהימה, גם אורט בראודה בתוך העניין, וכל העסק מקבל צורה אחרת והוא אמיתי מאוד".

יחיאלי הוא יזם טכנולוגי, מנהל בכיר במגזר העסקי והציבורי ועמית במכון למדיניות נגד טרור של המרכז הבינתחומי בהרצליה. הוא כיהן בין השנים 2008־2018 כראש המועצה המקומית כפר ורדים וכיו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון, והיה הכוח המניע להקמת התוכנית הלאומית להבטחת חוסן הגליל בעתות מלחמה. קודם לכן מילא שורה של תפקידי ניהול בכירים בתעשיית ההייטק.

הוא בוגר המכללה ליזמות של סטף ורטהיימר, בעל תואר B.A. בכלכלה ובלימודים רב־תחומיים מאוניברסיטת חיפה ותואר M.A מאוניברסיטת בר־אילן. החזרה שלו אחרי פגרה ארוכה מתחום ההייטק הייתה כמעט מתבקשת, בפרט כשמדובר במיזם חדשני, שלא היה כמותו, בצפון, מקום מגוריו.

"כשהחלטתי אחרי הפוגה ארוכה לחזור להייטק, פנו אליי כמה חברות שהקימו את החממה (בהן טמבור, כתר פלסטיק, טרילידור, קליל, פליינג קרגו, עיריית כרמיאל והקונצרן ההודי WIPRO - ט"ל), במטרה להניע את המהפכה שכולם מבינים שהיא כבר קיימת. קצב החידושים הוא מדהים. חלק גדול מהחידושים הללו משפיע עלינו בכל מיני גזרות וחלק - בעולם הווירטואלי. האדפטציה של טכנולוגיות היא מהירה יותר.

"הרעיון אומר שכל ההייטק הזה הולך לשרת גם את התעשייה היצרנית, וזה הולך לייצר מהפכה יצרנית בצורה מהירה יותר, גדולה יותר ויעילה יותר", הוסיף. 

מה מטרת ההשקעה של החברות הללו?
"קודם כל, מעבדת חדשנות, שתהיה עם עיניים פקוחות לעתיד. המשקיעים רוצים גם השקעה מעניינת, וגם כי בכל זאת אנחנו נמצאים בצפון ויש פה אלמנט ציוני. כך או כך, אם לא היה לכך ערך כלכלי, זה לא היה יכול לנוע".

איך זה לא היה קיים בישראל?
"מה שחדשני כאן הוא שמנצלים פה, בניגוד לתחומים אחרים, נכסים אורגניים של האזור כדי לעשות פיתוח אזורי ולנסות לתת היצע באזור הצפון, בתחום הזה שלא נוצל עד היום. בכלל בישראל לא היו הרבה יוזמות פיתוח של תעשייה, זה קורה יותר באירופה ובמדינות אחרות זה משהו שבישראל פחות התעסקו איתו".

מכיוון שבארץ יש יותר סייבר ופחות תעשייה הארד־קור? והאם זו בכלל הגדרה נכונה?
"כשאנשים רואים תעשייה 4.0, הראש הולך למקום אחר. חשוב להדגיש שזו לא באמת תעשייה אלא פיצ'ר שמשרת את התעשייה. שוב, זה משהו שכמעט ולא היה בארץ. וכדאי להדגיש שנית את היתרון הגדול מאוד בעשיית הדברים  הללו בצפון. עמק הסיליקון, למשל, לא התפתח בעמק הסיליקון סתם כך. הוא התפתח שם כי זה המקום שבו היו יצרני הסיליקון הגדולים. אנחנו באים ואומרים אותו דבר: האזור שלנו זה האב הכי גדול של תעשייה במדינת ישראל - כרמיאל, עכו והסביבה. כמו שתעשיית הסיליקון או תעשיית התוכנה וההייטק התפתחו סביב הסיליקון, טבעי מאד שה־4.0 יתפתח באזור של תעשייה".

יחיאלי מסביר שהחממה היא לא חממת יזמות רגילה אלא מעין חברת השקעות. "החברות יושבות באזור שלנו, אבל עוסקות כל אחד בתחומים אחרים שנוגעים לתעשייה. היזם שמגיע לכאן מקבל תועלות מהאקוסיסטם שיש פה". יזמיות ויזמים שמתקבלים נהנים מהשקעה כספית של  מיליון שקל בשנה הראשונה, מעטפת שירותים כוללת, חברות באקוסיסטם יזמי חזק ושותפות בקהילת חדשנות תוססת של קשרים, חיבורים והזדמנויות.

בחממה יושבים סטארט־אפים עם נושא מסוים? איך אתם מחליטים עם מי לשתף פעולה?
"הם מגיעים אלינו בשלב המוקדם ביותר, כרעיון. אנחנו בודקים אם השוק גדול מספיק והטכנולוגיה מעניינת, ואם כן, אנחנו שמחים לקחת את הסיכון. יש לנו מסלול יזמות, שאליו באים יזמים עם רעיון לא מגובש ואנחנו מגבשים אותו איתם ויוצאים לדרך ובודקים אם יש לו תועלת בכלל. ויש רעיונות שמגיעים בשלב יותר מתקדם, שמוכנים להשקעה".

כמה חברות סטארט־אפ כבר קידמתם בשנה שאתם קיימים?
"היו לנו שמונה חברות בשנה האחרונה בתהליכי עידוד יזמות, ועוד שלוש חברות נוספות שאיתן עשינו השקעה, ואנחנו מגישים כעת עוד כמה חברות להשקעה. אחד החששות הגדולים שלנו היה שלא יהיה לנו מספיק חומר איכותי, ובסוף זה אחד המבחנים בשנה החולפת. אבל אני חייב לומר שבשנת הפעילות הראשונה פגשנו 220 חברות, שחלקן הגדול היו מעניינות ואיכותיות מאוד. זו הייתה התחלה מצוינת עבורנו. התוצאות עד עכשיו עלו על הציפיות שלנו".