נוי הדס, בעלת הרשת "נוי השדה" השתתפה אתמול (שלישי) בכנס פסגת העסקים של הג'רוזלם פוסט, מעריב וואלה, והתייחסה בפתח דבריה ליוקר המחייה: "אם היו מושקעים משאבים בחקלאות, יוקר המחיה היה פוחת משמעותית. הסחורה היתה איכותית יותר, במחיר נמוך יותר. רק זה ישמור על הכלכלה, ייבוא לא יפתור את הבעיה".  

יחד איתה השתתף עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגונני העצמאים והעסקים בישראל, ואמר: "ממשלת ישראל הקודמת נתפסה עם המכנסיים למטה בכל מה שקשור לציבור העצמאים ובעלי העסקים. היא לא נתנה שום מענה בקורונה. עכשיו, בפתחו של הגל החמישי, שוב אותן טעויות".

הדברים נאמרו בפאנל שעסק באחריות תאגידית וחשיבותה לעסקים בישראל, בו השתתפו השניים השבוע. בין היתר, התייחסו גם להשפעות של משבר הקורונה בחקלאות ובעסקים ולהיעדר מנגנון תמיכה מהמדינה. 

"אין עקומת למידה, ציבור העצמאים והעסקים הם שפני ניסיונות." אומר עו"ד כהן. "הממשלה ממשיכה את דרכה של קודמתה לאחר שביקרה אותה. יש כסף, יש קרן מס רכוש, נותנים פיצוי על טיל שנפל, אז למה לא לבעל עסק שנפל? אומת הסטארט אפ לא יודעת לתת פיצוי למורי דרך? עכשיו, בפתחו של הגל החמישי, שוב אותן טעויות. הרי אותו עסק שנפגע, צריך להמשיך לשלם ארנונה ומשכורות. אנחנו לא רוצים מענקים לכלל העצמאים, מי שנפגע - לתת לו בפינצטה מענה". 

ואז מגיע השלב שדורשים להחזיר מענקים.
עו"ד כהן השיב: "פניתי לבג"צ בנושא. יצאנו לרחובות, אספנו כסף לעצמאים שנפגעו, ושר האוצר אמר לי לא לדאוג כי זה כסף של המדינה. אני כן סבור שמי שלא נפגע צריך להחזיר. אבל לאלה שכן, צריך לתת מענה. רשות המיסים חילקה והיא רוצה לקחת חזרה. אני באמת מרגיש שאנחנו הפרה החולבת. מצאו מנגנון להיכנס לכיס של בעל העסק וכל פעם לקחת עוד משהו".

אצל החקלאים, המצב אינו שונה בהרבה בצל איומי הרפורמה.
"במקום שהרפורמה תגרום לפחד, החקלאים התאגדו וזה נתן להם רוח חדשה להיאבק על מה שמגיע". מסבירה הדס. "אני רואה שהציבור הישראלי מתנגד לרפורמה. הוא צמא לאיכות ולתוצרת ישראלית איכותית." 

מה גובר על מה - ירקו המחיה או הביטחון התזונתי?
"האמרה שיוקר המחיה גובר בגלל הצורך בבטחון התזונתי היא טעות מיסודה" מוסיפה הדס. "לדוגמא, ב-10 השנים האחרונות חקלאות תפוחי העץ בישראל הלכה ופחתה והגענו למצב שאנחנו מסתמכים על יבוא. מה שקרה בפועל זה שמחיר תפוחי העץ התייקר משמעותית, וזאת למרות שרובם מיובאים. הוכחה לכך שייבוא לא מוריד מחירים אלא רק פוגע בכלכלה ובחקלאות המקומית וגם בכיס וגם בבריאותו של הצרכן".

הדס המשיכה: "לגבי הבטחון התזונתי, למדינת ישראל החובה לדאוג לתושביה למזון. במידה ונסתמך על ייבוא, בעתות משבר כמו מלחמה או מגיפה עולמית מדינות עלולות להחליט שלא לייצא לישראל וכך נישאר חשופים לסכנה. כדי להוריד מחירים צריך להגביר את ההיצע המקומי, כך תגבר התחרות, המחירים יירדו ונדע, מבחינת פיקוח מה יש לנו על הצלחת".

"אנחנו בעצם דורשים אחריות תאגידית". מסכם עו"ד כהן. "לא יכול להיות שעצמאי שקם בבוקר לובש שכפ"ץ, ומגלה בסופו של יום שאף אחד לא נמצא מאחורה", סיכמה.