בנק ישראל פנה בסוף השבוע למנהלי הבנקים במכתב יוצא דופן. המכתב, ששוגר למנכ"לים ביום האחרון של 2021 על ידי סגן המפקח על הבנקים אור סופר, נפתח בכותרת "עלייה בסיכון האשראי בענף הבינוי והנדל"ן". המפקח על הבנקים יאיר אבידן מודאג מהיקף מימון המשכנתאות, שחצה השנה את ה־100 מיליארד שקל.
במכתב, שעדיין אינו בגדר הוראה מחייבת, נכתב כי "חל גידול משמעותי ביתרות האשראי המסחרי ולענף הבינוי והנדל"ן, שלווה בחלקו בהגדלת תיאבון הסיכון, בהקלות בתנאי החיתום ובירידה במרווחי האשראי בעסקות החדשות. כתוצאה מכך חלה עלייה ברמת הסיכון בתיק האשראי המסחרי, המתבטאת בעלייה במידת הריכוזיות של התיק ובעלייה במידת החשיפה".
הפיקוח מפנה למכתב ששוגר ב־19 באוגוסט 2021, הכולל את הצורך להתאים בדוחות הכספיים לשנת 2021 ואילך את ההפרשה הקבוצתית בגין תיק האשראי המסחרי, באופן שייתן ביטוי לעלייה ברמת הסיכון. במילים אחרות: בבנק ישראל דורשים גידול בהפרשה לחובות בעייתיים ולהפסדי אשראי באופן שיגלם את רמת הסיכון החדשה. "המטרה היא לוודא שההפרשות בגין הפסדי אשראי בתיק המסחרי יהיו מספיקות כדי לכסות באופן שמרני וזהיר את האומדן העדכני של הפסדי האשראי", נכתב על ידי הפיקוח על הבנקים.
בנוסף, נדרשים מנהלי הבנקים לוודא שהדוחות ל־2021 ואילך ייכללו בדוח הדירקטוריון וההנהלה, כולל גילוי נאות על הסיכון המתגבר בענף הבינוי והנדל"ן והשפעתו על הסיכון בתיק המסחרי. מדובר בהתייחסות מתאימה לגידול באשראי לענף הבינוי והנדל"ן והשפעתו על הסיכונים המתפתחים המהותיים של הבנק. כמו כן, לתאר כמותית את מאפייני הסיכון, סוגי החשיפות, ייעוד הנדל"ן, איכות ושווי הביטחונות.
מכתב זה עומד בסתירה לעמדת מנהלי הבנקים, שדווקא מבקשים מבנק ישראל להגמיש את תנאי האשראי כדי לעמוד בדרישות המימון של סקטור הבנייה.
כך למשל מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר אמר בשבוע שעבר: "כידוע, המערכת הבנקאית נתונה למגבלות רגולטוריות בנושא מימון הנדל"ן. אנחנו שוקדים כל העת על פתרונות יצירתיים שיאפשרו המשך מתן אשראי לענף הנדל"ן. אנחנו הולכים לקראת שנת שיא של התחלות בנייה, וברמה הלאומית יהיה זה לא נכון שדווקא עתה מקורות המימון יהיו החסם שיעכב את זה".